"והיה לאות על ידכה ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו ה' ממצרים" (שמות יג,טז). '"ולטוטפת בין עיניך" – תפילין. ועל שם שהם ארבעה בתים קרויין טטפת - טט בכתפי שתים, פת באפריקי שתים (סנהדרין ד). ומנחם חברו עם (יחזקאל כא) "והטף אל דרום" (מיכה ב) "אל תטיפו", לשון דבור כמו "ולזכרון בין עיניך" האמורה בפרשה ראשונה, שהרואה אותם קשורים בין העינים יזכור הנס וידבר בו' (רש"י). '"ולטוטפת" – כמו: זכרון' (ראב"ע). 'והתניא: (שמות יג, טז) "לטטפת" (דברים ו, ח), "לטטפת" (דברים יא, יח) "לטוטפות" הרי כאן ארבע, דברי ר' ישמעאל. ר"ע אומר: אינו צריך, טט בכתפי שתים, פת באפריקי שתים' (סנהדרין ד,ב). 'כתפי - שם מקום כשרוצים לומר שתים אומר טט. ואפריקי - נמי מקום וקורין לשתים פת' (רש"י). ר"ע דורש שבתפילין נרמז שהם ארבעה בתים מכך שבשפות זרות זה כעין פעמיים שתים, מדוע רמזה התורה בצורה חריגה כזו? נראה שזה בא לרמז שהתפילין באות להזכיר לאדם את הניסים של יציאת מצרים, וזה גורם לו לדבר עליהם (כמו שפרש מנחם), וכך נעשה בעולם קידוש השם. שגם הגוים שרואים את התפילין זה מביא עליהם יראת שם ה' מהראיה ששם ה' חל על ישראל, וכך זה מביא להם יראה: '(דברים כח, י) "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך", תניא ר"א הגדול אומר: אלו תפילין שבראש' (מנחות לה,ב). '"שם ה' נקרא עליך" אלו תפילין של ראש - שכתוב בו רוב השם שי"ן ודל"ת' (רש"י). וזה יראה שמביאה לגדולה, כמו שזה פתרון החלום של הנחת תפילין: 'המניח תפילין בחלום יצפה לגדולה, שנאמר (דברים כח, י) "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך" וגו', ותניא רבי אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש' (ברכות נז,א). לכן זה מתגלה בצורה של דיבור, שזה מתפרש טט ופת שבשפות שונות זה שתים, כרמז שרואים בעיני רוחם את מעלת ישראל, כעין שרואים בשתי עיניהם את התפילין שנמצאות אצלנו בין שתי העינים, ומזה מבינים שה' עוזרנו, וכך באים ליראת ה' ונעשה קידוש שם ה' בעולם. שזה מביא לגדולה של ישראל ושל הקב"ה שהוא אלוקינו. לכן אחד מהמקומות זהו אפריקי שלשם הלכו הגרגשי: 'דאמר רבי שמואל: שלש פרסטיניות שלח יהושע לארץ ישראל עד שלא יכנסו לארץ, מי שהוא רוצה להפנות יפנה, להשלים ישלים, לעשות מלחמה יעשה. גרגשי פינה והאמין לו להקב"ה והלך לו לאפריקי, (מלכים ב יח) "עד בואי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם" זו אפריקי' (יר' שביעית ו,א). הרי שבהקשר למלחמה (שיהושע בא להילחם ולכן שלח מראש הודעות) שזהו כעין שהגוים פוחדים מאיתנו בגלל התפילין, נעשה אצלו אמונה בקב"ה, ולכן הלך לאפריקי. לכן נרמז על מספר הבתים בתפילין דווקא בצורה זו כדי לרמז שהם מביאות יראת שמים בעולם, לתקן את העולם למלכות ה'. (וכן זה מתגלה בדיבור כעין שיהושע שלח הודעות כהכרזה בדיבור). וזה מתגלה במילה שנים (בשפות השונות) כרמז שבתפילין רואים חיבור של שנים – של בנ"י ושל הקב"ה ששמו חל עלינו. וזה בשתי שפות כעין שני עדים שמעידים על מלכות ה' בעולם שמתגלה ע"י בנ"י, שזהו הבאת גדולה (כנאמר בחולם), שכאשר בנ"י בגדולה זה מביא לגדולה של הקב"ה מלכנו (וזה מתפשט בכל העולם כעין בארבע רוחות שמים, כארבעה בתים). כמו"כ זהו רמז שבגאולה באה גדולה לקב"ה ע"י הנעשה לנו, שזהו שנאמר בתפילין "כי בחזק יד הוציאנו ה' ממצרים", שזה קשור לגאולה שבה רואים את חוזק יד ה', וזה מביא לקידוש השם: "וקדשתי את שמי הגדול המחלל בגוים אשר חללתם בתוכם וידעו הגוים כי אני ה' נאם אדנ'י ה' בהקדשי בכם לעיניהם. ולקחתי אתכם מן הגוים וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם" (יחזקאל לו, כג-כד). '"וקדשתי את שמי" - ומה הוא הקידוש? "ולקחתי אתכם מן הגוים"' (רש"י). שבנ"י בארצם כשיושבים בחוזק וגדולה זה מביא לקידוש השם שרואים בזה את גילוי ה' עלינו, שכך גם בתפילין רואים את שם ה' עלינו, וזה מזכיר להם את המציאות ששם ה' מתגלה עלינו ועוזרנו, וכך מביא גדולה לנו ולקב"ה. אולי גם זה מתורגם בשפה זרה לשנים כרמז שרואים את שם ה' בתפילין באותיות ש' ו-ד' שהם שנים מתוך שם ה' שד'י, שהם אותיות רובו של שם זה (כמו שמביא רש"י). אולי גם זה מתרגום של שתים בשתי שפות כרמז שזה כעין שני עדים בכל מקום, לכן זה שתים בכל שפה כרמז שיש בזה עדות (שזה שני עדים) על מלכות שם ה' בעולם שמתגלה ע"י התפילין שעלינו, וזה שני מקומות כרמז שזה נעשה בכל מקום בעולם (ששני המקומות כעין עדות של שנים), שכל העולם רואה עדות זו. או כרמז שאנו מעידים בתפילין שעלינו, וכך הרואים מעידים בכל מקום שנמצאים (וזה בשפה אחרת כעין רמז שזה מועבר גם לאותם שלא רואים, שמספרים להם ובזה מביא ליראת שמים). זה שתים בשפות אחרות כעין רמז לדיבור שהוא תוצאה מהדעת שנתנה באדם, שזה קשור לנשמה שיש באדם (בראשית ב,ז; רש"י ורמב"ן), כרמז שבכל אדם בעולם יש חיבור לגילוי ה', ובתפילין (שהם על הראש שלנו, ששם משכן הנשמה) זה משפיע על הרואים להתחבר לשם ה', שרואים את שם ה' עלינו.