כתיבת ספר תורה ותשעה באב – בין חורבן לתקווה
כתיבת ספר תורה ותשעה באב – בין חורבן לתקווה
הקדמה
כתיבת ספר תורה היא מהמעשים הקדושים והמרוממים ביותר ביהדות. כל אות ואות שנכתבת בקדושה ובטהרה, מצטרפת לשרשרת הנצח של עם ישראל. לעומתה, תשעה באב הוא היום החשוך ביותר בלוח השנה היהודי – יום של חורבן, אבל וזיכרון לאובדן בית המקדש הראשון והשני, לצד אסונות היסטוריים רבים נוספים.
המפגש בין כתיבת ספר תורה – מעשה של בניין רוחני – לבין תשעה באב – יום של חורבן – יוצר שיח עמוק על חורבן ותקומה, על כאב ותקווה.
משמעות כתיבת ספר תורה
ספר התורה מסמל את נצחיות עם ישראל. חז"ל אומרים שכל מי שכותב ספר תורה, מעלה עליו הכתוב כאילו קיבלו מהר סיני. כתיבת הספר מחייבת:
-
טהרה פנימית וחיצונית – הסופר טובל במקווה, מקדש עצמו ומכוון ליבו לשם קדושת התורה.
-
דיוק מופלא – כל אות חייבת להיות כתובה כהלכתה; טעות אחת יכולה לפסול ספר שלם.
-
חיבור רוחני – הסופר אינו רק “כותב אותיות”, אלא מצרף נשמות ישראל לתורה, כפי שנאמר: “ישראל, אורייתא וקוב״ה – חד הוא”.
כתיבה זו היא מעשה של בניין נצחי – כל אות היא לבנה במקדש הרוחני של עם ישראל.
תשעה באב – יום של חורבן
תשעה באב הוא יום של זיכרון לאומי כואב:
-
חורבן בית המקדש הראשון על ידי נבוכדנצר מלך בבל.
-
חורבן בית המקדש השני על ידי הרומאים.
-
גירוש יהודי ספרד בשנת רנ״ב.
-
פרעות ופוגרומים רבים שהתרחשו דווקא בתאריך זה.
ביום זה אנו יושבים על הארץ, קוראים את מגילת איכה ומקוננים על החורבן. זהו יום שמזכיר לנו את השבר הרוחני והפיזי של העם כאשר אין תורה ומקדש מאחדים אותו.
הקשר בין כתיבת ספר תורה לתשעה באב
על פניו, כתיבת ספר תורה ותשעה באב נראים כהפכים:
-
כתיבת ספר תורה – מעשה של בניין, חיים, חיבור לתורה, השראת קדושה.
-
תשעה באב – יום של חורבן, אובדן והסתר פנים.
אך למעשה, החיבור ביניהם יוצר עומק חדש:
-
מתוך החורבן – מתחיל הבניין
חז״ל אומרים: “כל המתאבל על ירושלים – זוכה ורואה בשמחתה”.
מי שמרגיש את כאב החורבן, מסוגל לפעול לבניין. כתיבת ספר תורה היא ביטוי מעשי לאמונה שתורת ישראל היא הנצח של האומה, גם אחרי חורבנותיה. -
התורה היא התיקון לחורבן
חז״ל מלמדים שבית המקדש חרב בגלל שנאת חינם ועזיבת התורה. תיקון החורבן מתחיל בחיזוק התורה, והכתיבה של ספר תורה היא פסגה של חיזוק זה. -
ממקדש פיזי למקדש רוחני
בזמן שאין לנו בית מקדש, ספר התורה הוא המקדש הנייד של עם ישראל. בכל בית כנסת שבו ספר תורה מונח בארון הקודש – ניצוץ של השראת שכינה שורה.
מסר לימינו
ביום תשעה באב אנו נזכרים בכאב החורבן, אך גם באחריות שלנו להיבנות מחדש. כל מצווה, כל מעשה חסד, וכל אות שנכתבת בספר תורה – היא צעד בדרך לגאולה.
כתיבת ספר תורה בימינו מסמלת את הנצחיות שלנו: למרות הגלויות, הרדיפות והחורבנות, עם ישראל ממשיך לכתוב, ללמוד ולחיות את התורה.
המעשה הזה הוא ההפך הגמור מהחורבן – זהו מעשה של תקווה, של התחברות לשורשים, ושל אמונה בעתיד של גאולה.
סיכום בחסות רכב להכנסת ספר תורה
תשעה באב מלמד אותנו את עומק הכאב של החורבן, וכתיבת ספר תורה מלמדת אותנו את כוח הבניין והנצחיות של התורה.
כאשר אנו מתבוננים ביום זה על ספר התורה – אנו מבינים שהכוח שלנו להיבנות מחדש נובע מהדבקות בתורה, המלווה את עם ישראל מאז ומעולם, והיא שתוביל אותנו לבניין שלם ולגאולה שלמה במהרה.
