פרשת עקב – מפירוש "שפתי כהן" לתורה

דברים ז,יב: וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם: מדוע 'תשמעון' ולא 'תעשון'? ש"כ: "לפי שאמרו במעמד הר סיני 'נעשה ונשמע', הנעשה – עברו עליו בעשיית העגל, ונשאר ה'נשמע', לזה הזהירם כאן ואמר: מה שאמרתם בסוף הוא 'נשמע', זהו עקב – שהוא סוף, שעשיתם השמיעה סוף ... מן הראוי (היה) להקדים השמיעה, אבל אתם עשיתם השמיעה – עקב".

ח,א: כָּל-הַמִּצְוָה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת: מה משמעות 'היום'? ש"כ: "כשתבוא מצוה לידך תחשוב כאילו היום נצטוית עליה, והיא חדשה שמעולם לא עשיתהּ לשמה ... ולא תאמר אם לא אעשה היום אעשנה למחר ... אם תמתין למחר שמא יהיה לך שום פנייה ולא תהיה לשמהּ, ונמצאת שהחמיצהּ".

ח,יב: וּבָתִּים טֹבִים תִּבְנֶה, וְיָשָׁבְתָּ: מדוע לבנות בתים, הרי העם קבל בתים (וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל-טוּב; ו,יא)? ש"כ: "בנית לך (בתים) אחרים טובים מהם".

ט,א: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת-הַיַּרְדֵּן, לָבֹא לָרֶשֶׁת גּוֹיִם: מהו לשון 'שמע'? ש"כ: "שמע – מלשון הבנה, לומר שיבינו מה שהוא רוצה לומר להם, לפי שהוא אומר 'גויים גדולים ועצומים, ערים גדולות ובצורות בשמים' ... עם כל זה, ממה שתראה היום – יתחזק לבבך ותדע כי ה' אלוהיך הוא עובר לפניך".

י,ד: וַיִּכְתֹּב עַל-הַלֻּחֹת כַּמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן, אֵת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֲלֵיכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ, בְּיוֹם הַקָּהָל; וַיִּתְּנֵם יְהוָה, אֵלָי: מהם: כמכתב, עשרת הדברים, אלי? ש"כ: "המכתב – מכתב אלוהים (ואין סתירה בין הכתוב בין לוחות ראשונים לשניים) ... עשרת הדברים – לומר אפילו שתראה שיש תוספת בין כתיבה לכתביה בדיבור שבת ובדיבור כבד ... בדיבור לא תחמוד ...  זהו בכתיבה, אבל בדברות אינם אלא עשר ... ויתנם ה' אלי – לומר אם אתם לא תקבלוה – אני (משה) אקבלה, כי לי נתנה ... עוד, שלא יפטור עצמו היחיד מהתורה לומר שהתורה נתנה לרבים כן אין לימודה אלא ברבים, ולזה אמר 'אלי' – שהיחיד הוא חייב בה".

מבחר גימטריאות: ברכה = זכר; והיה עקב = העולם הבא; ושמר = לעתיד לבא; נחלי מים = זה גן עדן.