התורה אוסרת לספור את בני ישראל באופן ישיר (מפקד אוכלוסין). במקום זאת, הספירה נעשית באמצעות נתינה - כל אחד מבני ישראל נותן סכום קבוע (מחצית השקל) והספירה מתבצעת על פי חישוב הסך שניתן (שמות ל, יב): "זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים.. מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַה' ".

מפקד אוכלוסין נעשה מתוך הנחה שהמספר מבטא בדרך כזו או אחרת את כוחו של העם (עם גדול, נחשב לעם חזק). אך עם ישראל, שונה מבחינה זו: כוחו של עם ישראל מנותק לחלוטין ממספרו, לפי כל אמת מידה נורמלית אנחנו קטנים מכדי שנהיה בעלי משמעות (דברים ז, ז): "אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים'. תרומתו והשפעתו הכללית של עם ישראל על האנושות, עולה לאין שיעור על היחס המספרי בינו לבין אוכלוסיית העולם.

אז איך אפשר אפוא לאמוד את כוחו של עם ישראל? התשובה של התורה יפה להפליא, את עם ישראל "סופרים" רק על ידי תרומה ונתינה (מחצית השקל) - "זֶה יִתְּנוּ.. מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַה' " - בקש מהיהודים לתת, ואז ספור את התרומות. "כוחו" של עם ישראל הוא ברוחו ובתרומתו הגדולה לעולם - מבחינה מספרית אנחנו קטנים, אבל במונחים של תרומה לציוויליזציה ולאנושות אנחנו עצומים.

הרב יונתן זקס זצ"ל, מהספר: "שיג ושיח - קריאות חדשות בפרשת השבוע"