'כל השופרות כשרים חוץ משל פרה מפני שהוא קרן ... עולא אמר: היינו טעמא דרבנן, כדרב חסדא; דאמר רב חסדא: מפני מה אין כהן גדול נכנס בבגדי זהב לפני ולפנים לעבוד עבודה? לפי שאין קטיגור נעשה סניגור. ולא?! והא איכא דם פר! הואיל ואשתני אשתני. והא איכא ארון וכפורת וכרוב? חוטא בל יקריב קאמרינן. והא איכא כף ומחתה? חוטא בל יתנאה קא אמרינן. והא איכא בגדי זהב מבחוץ? מבפנים קא אמרינן. שופר נמי מבחוץ הוא? כיון דלזכרון הוא כבפנים דמי. והא תנא מפני שהוא קרן קאמר? חדא ועוד קאמר, חדא דאין קטיגור נעשה סניגור, ועוד מפני שהוא קרן' (ר"ה כו,א). בשופר ישנה מעלה גדולה שהשופר מעלה את זכרונם של ישראל לפני הקב"ה כעין בקה"ק. זה מצד הקב"ה שעולה זכרוננו לפניו, אולם מצד תקיעת השופר לנו יש בזה רמז לחזרה בתשובה, כמו שאומר הרמב"ם: 'אע"פ שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמז יש בו, כלומר: עורו ישינים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם, וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה, וזכרו בוראכם. אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן, ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל, הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם. ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה, ומחשבתו אשר לא טובה' (רמב"ם; הל' תשובה ג,ד). נראה שכיון שהשופר רומז לתשובה, וגם יש בו מעלה כלפני ה', בהיותו לזכרון, אז גם במעלתו שמביא לתשובה יש רמז כעין לפני ה', שלכן הוא ראוי להביא לזיכרון שזהו גילוי מעלה גבוה של כעין פנים קה"ק. שהנה מובא על תשובה: 'אמר רבי לוי: גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד, שנא' (הושע יד, ב) "שובה ישראל עד ה' אלקיך"' (יומא פו,א). וכן במדרש מודגש כח התשובה שאפילו בהרהור מגיעה עד כסא הכבוד: 'דבר אחר: "שובה ישראל עד ה' אלקיך". דרש רבינו הקדוש: גדול (כחו) [כחה] של תשובה, שכיון שאדם מהרהר בלבו לעשות תשובה מיד היא עולה. (לו) [לא] עד עשרה מילים ולא עשרים ולא עד מאה, אלא עד מהלך חמש מאות שנים; ולא עד הרקיע הראשון, אלא עד רקיע (השני) [השביעי]. ולא עד רקיע (השני) [השביעי], אלא שהיא עומדת לפני כסא הכבוד. כן הושע אומר "שובה [ישראל] עד ה' אלקיך"' (פסיקתא רבתי, מד). אז ק"ו בתקיעת שופר שמחריד לב האדם והוא שב בתשובה ממש, אז ודאי שעולה עד כסא הכבוד. ממילא זהו כמו שנכנס לפני ולפנים, כיון שקה"ק הוא כנגד כסא הכבוד: '"מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ". זֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁכִּסֵּא שֶׁלְּמַטָּה הוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד כִּסֵּא שֶׁלְּמַעְלָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (תְּהִלִּים יא,ד) "ה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ, ה' בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ". וְאוֹמֵר: (מְלָכִים א ח,יג) "בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים"' (מכילתא מסכתא דשירה, פרשה י [שמות טו,יז]). וכן: 'רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: חָבִיב מַעֲשֶׂה הָאָרוֹן כְּכִסֵּא הַכָּבוֹד שֶׁל מַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, יז): "מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ", שֶׁהַמִּקְדָּשׁ מְכֻוָּן כְּנֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְהָאָרוֹן כְּנֶגֶד הכסא' וכו' (במדבר רבה ד,יג). ממילא בתשובה יש גילוי של כעין הגעה עד כסא ה' שבארץ כנגדו זהו קה"ק. לכן יש בשופר גילוי לתשובה וגם יש בו גילוי שהוא מעלה זיכרון ישראל, שזהו מעלה של כעין קה"ק. גם נראה שבשופר יש גילוי של זיכרון לפני ה' כעין קה"ק, שבתקיעת שופר יש גילוי של עקידת יצחק שהוקרב איל במקום יצחק, ולכן: 'אמר רבי אבהו: למה תוקעין בשופר של איל? אמר הקדוש ברוך הוא: תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם, ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני' (ר"ה טז,א) [אמנם זה נאמר על שופר איל, אבל נראה שאף בשאר שופרות יש גילוי כעין זה, רק שבשל איל זה יותר בולט. אולי לכן סמכו זאת בגמ' לנאמר קודם: 'זכרונות, כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה; ובמה? בשופר'. שבכל שופר יש זכר לפני הקב"ה, וזה קשור לעקידה]. והנה העקידה היתה במקום קה"ק, שעל אבני מזבח העקידה נאמר: 'לקח יעקב שתים עשרה אבנים מאבני המזבח שנעקד עליו יצחק אביו, וישם אותם מראשותיו באותו המקום ... וישב יעקב ללקוט את האבנים ומצא אותם כלם אבן אחת, ושם אותה מצבה בתוך המקום. וירד לו שמן מן השמים ויצק עליה, שנאמר "ויצק שמן על ראשה". מה עשה הקב"ה? נטה רגל ימינו וטבעה האבן עד עמקי תהומות, ועשה אותה סניף לארץ כאדם שעושה סניף לכיפה. לפיכך נקרא אבן השתיה, שמשם הוא טבור הארץ ומשם נמתח' כל הארץ. ועליה היכל ה' עומד, שנאמר "והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלקים", ונפל יעקב על פניו ארצה לפני אבן השתיה' וכו' (פרקי דר"א, לה). ונאמר על אבן השתיה שהיא בקה"ק: 'משניטל הארון, אבן היתה שם מימות נביאים ראשונים, ושתיה היתה נקראת, גבוהה מן הארץ שלוש אצבעות, ועליה היה נותן' (משנה; יומא ה,ב). יוצא שמקום העקידה הוא מקום קה"ק, לכן כשנזכרים לפני ה' בתקיעת שופר, במעלה גדולה שיש לזה חשיבות כעין המצאות בקה"ק, זה קשור לעניין כח השופר שמתגלה בעקידה שזהו שורש גילוי כח קה"ק; לכן בשופר יש גילוי זכרון שמתגלה כבקה"ק.