משפט חשוב שנראה פשוט. כבר בספר בראשית יצחק מברך את יעקב בצורה שונה "ארריך ארור ומברכיך ברוך" (בראשית כז כט). זאת הבטחה שאלוהים נתן לאברהם וזרעו -- להגן על קיומו של עם ישראל לעד.

רש"י מסביר "ומקללך אקלל", כאילו אלוהים מקלל את המקללים. אולם לא נראה שזה פרוש נכון, כי קללה זאת בקשה מאלוהים לפגוע במקולל, ואין ספק שאלוהים לא מבקש מעצמו לפגוע. אלוהים, השופט העליון, רואה את החטא, ומעניש בצדק בהתאם, ואין לו צורך לקלל.

הבנת הביטוי 'אאר'

השורש א-ר-ר מבטא את העונש שאלוהים גוזר על החוטא כמו:

1  הנחש -- עונשו לזחול (בראשית ג יד).
2   קין – עונשו לנדוד (בראשית ד יא).
3   מקים יריחו – יאבד את הבכור והצעיר.

 .אין עונש אחיד לארור – אלוהים בוחר עונש ייחודי ומדויק לכל פושע

הבנת הביטוי 'מקללך'

 המונח 'מקללך' רחב הרבה יותר ממילות שנאה ואיומים. יצחק הרחיב את 'מקללך' ל'ארריך' וכך ניתן להבין שבנוסף לדברי שטנה ונאצה, גם מחשבה רעה או פעולה מזיקה לעם ישראל – פגיעה בכבודו וקיומו – הופכות את הצר על בני ישראל לארור בעיני אלוהים, ועונשו יבוא

מסר לימינו

 בימינו, אנו רואים מנהיגים רבים במערב המתקדם שפועלים נגד עם ישראל במלחמתו הצודקת בטרור, וכפי שהפסוק מזהיר – הם כבר סובלים בארצם, ועוד מעט ייפלטו מהשלטון בבושה היסטורית

 https://www.ilans-books.com/      אילן סנדובסקי