בס''ד        יום כיפור: האם ניתן לשאת כפיים גם אחרי שקיעת החמה

פתיחה

הגמרא במסכת יומא (פז ע''ב) כותבת, שביום כיפור יש להתפלל חמש תפילות, התפילות אותן מתפללים בכל יום, וכן מוסף ונעילה. בזמן הזה, בתפילת נעילה מתפללים תפילה עמידה נוספת, אולם כפי שמציינת הגמרא (שם) זו דעת רב, ואילו לדעת שמואל אין מדובר בתפילת עמידה, אלא בוידוי נוסף - 'מה אנו מה ומה חיינו'. הגמרא מוסיפה וכותבת, שכיוון שלדעת רב נעילה היא תפילה נוספת, וזמנה חופף לזמן תפילת ערבית, המתפלל תפילת נעילה, אינו צריך להתפלל תפילת ערבית במוצאי יום כיפור.

לכאורה, כיוון שנפסק כרב, כך היה צריך לנהוג, ולא להתפלל ערבית במוצאי יום כיפור. ואכן כך נקט מעיקר הדין הרי''ף (ו ע''ב בדה''ר), אלא שהוסיף שבפועל המנהג להתפלל גם ערבית. הרא''ש (ח, כ) חלק וסבר, שמעיקר הדין יש להתפלל ערבית ולא רק מחמת המנהג, שכן בירושלמי מובאת דעה החולקת על רב, וסוברת שאכן יש להתפלל ערבית למרות שהתפללו נעילה, הן מחמת שצריך להזכיר הבדלה בתפילה, והן כי תפילה בעלת שבע ברכות, לא יכולה לפטור תפילת שמונה עשרה. ובלשונו:

''ורבינו מאיר פסק דלית הלכתא כרב, ותפילת נעילה אינה פוטרת של ערבית, וצריך להתפלל אותה ביום. מדגרסינן בירושלמי בפרק תפלת השחר, נעילה מהו שתפטור של ערבית? רבי בא ורב הונא בשם רב נעילה פוטרת של ערב. אמר ליה רבי בא לרב הונא, היאך הוא מזכיר הבדלה? פירוש אם לא יתפלל ערבית, אינו מבדיל בתפלה, ומצווה להבדיל בתפלה, אף על פי שחוזר ומבדיל על הכוס. אמר ליה רבי יונה לרבי בא, היאך שבע פוטרת שמונה עשרה.''

בעקבות יום כיפור ותפילת נעילה בה נושאים כפיים, נעסוק השנה בשאלה באלו תפילות יש לשאת כפיים בתענית, ומדוע שונה התפילה בימי תענית מהתפילה בכל יום. על מנת לענות על שאלות אלו, נראה מדוע לא נושאים כפיים בכל התפילות, האם יש הבדל בין מנחה גדולה לבין מנחה קטנה, ומה הדין בתפילות יום כיפור. כמו כן נעסוק בשאלה, האם ניתן לשאת כפיים אחרי שקיעת החמה, דבר שלעיתים קורה ביום כיפור כאשר תפילת נעילה מתארכת.

נשיאת כפיים בתענית

הגמרא במסכת תענית (כו ע''ב) כותבת, שעל אף שמעיקר הדין היה מקום לשאת כפיים בכל התפילות, בכל זאת אין הכהנים נושאים כפיים במנחה. טעם הדבר, שחששו חז''ל שמא ישתו הכהנים יין בצהריים (דבר שכנראה היה נפוץ בעבר), ואסור לעלות לדוכן שתויי יין כשם שאסור לעבוד במקדש שתויי יין, ולכן גזרו שלא לשאת כפיים במנחה. נחלקו התנאים, מה הדין בתענית:

רבי מאיר סבר, שבמקרה מעין זה יש לשאת כפיים בכל התפילות, מוסף, מנחה ונעילה (כשמתפללים תפילות אלו), שכן אין חשש שכרות בתענית. רבי יהודה חלק וסבר שרק במוסף יש להוסיף ברכת כהנים, שכן כיוון שבזמן מנחה ונעילה ביום רגיל יש חשש לשכרות, לא חילקו חכמים, וקבעו שגם בתענית אין לשאת כפיים בזמנים אלו. רבי יוסי בגישת ביניים, סבר שיש לשאת כפיים במוסף ונעילה אך לא במנחה, שכן רק תפילת מנחה מתפללים בכל יום, ולכן גם בתענית גזרו חז''ל בתפילה זו. ובלשונה:

''במאי קמיפלגי? רבי מאיר סבר: כל יומא טעמא מאי לא פרשי כהני ידייהו במנחתא? משום שכרות, האידנא (= בתענית) ליכא שכרות (= ולכן נוסעים כפיים בכל התפילות). רבי יהודה סבר: שחרית ומוסף דכל יומא לא שכיח שכרות, לא גזרו בהו רבנן, מנחה ונעילה דכל יומא שכיחא שכרות, גזרו בהו רבנן. רבי יוסי סבר: מנחה דאיתה בכל יומא, גזרו בה רבנן, נעילה דליתה בכל יומא, לא גזרו בה רבנן.''

למעשה מביאה הגמרא מחלוקת אמוראים כיצד לפסוק; לדעת רב הלכה כרבי מאיר, ואילו לדעת רב נחמן הלכה כדעת רבי יוסי. ולמרות שבדרך כלל הלכה כרב במחלוקות מעין אלו, להלכה הגמרא פוסקת כדעת רבי יוסי, שיש לשאת כפיים במוסף ונעילה, ולא במנחה. עם זאת, מציינת הגמרא, שבזמן הזה בכל זאת נהגו לשאת כפיים גם במנחה, ומיישבת את המנהג, שכיוון שנהגו להתפלל מנחה סמוך לשקיעת החמה (דהיינו אחרי פלג החמה), נחשבת תפילה זו כמעין תפילת נעילה, בה נושאים כפיים. מה הדין לדעת רבי יוסי, כאשר מתפללים מנחה גדולה בתענית ולא סמוך לשקיעת החמה? נחלקו הפוסקים:

א. בפשטות כפי שכתב הריטב''א (תענית שם, ד''ה דעת), וכן פסקו השולחן ערוך (או''ח קכט, א) ורוב ככל האחרונים, אין לשאת כפיים, שכן תפילת מנחה מוקדמת לא דומה לתפילת נעילה. ב. החזון איש (או''ח סי' כ) לעומת זאת הסתפק בכך, ומובא שבבית מדרשו נושאים כפיים. הוא העלה סברא, שכיוון שקבעו בגמרא לשאת כפיים במנחה בתענית כי התפללו מאוחר, גם אם מקדימים את התפילה, תקנת הגמרא נשארת במקומה. בנוסף יש מקום לומר, שכיוון שלרוב מתפללים מנחה בתענית בזמן שונה מביום רגיל, גם אם זמן זה לא סמוך לשקיעת החמה, כיוון שיש בו שינוי מיום רגיל שבו תתכן שכרות, אין לגזור שמא יטעו ביום אחר.

מנחה מאוחרת כשיש נעילה

מה הדין כאשר מתפללים מנחה סמוך לשקיעה, אך לאחריה מתפללים גם תפילת נעילה, וכמו שקורה לעיתים ביום כיפור?

א. בעל הלכות גדולות (סי' כג) סבר, שלדעת רבי יוסי גם במקרה זה יש לשאת כפיים במנחה, שכן מנחה זו דומה בזמנה לתפילת נעילה. ב. רב עמרם גאון (מובא בטור או''ח קכט) חלק וסבר, שאין לשאת כפיים במנחה זו, וכהן העולה לדוכן מורידים אותו ממנו. טעם הדבר, שרק כאשר לא מתפללים נעילה, ניתן לומר שתפילת מנחה מאוחרת דומה לתפילת נעילה, ולא יתבלבלו עם מנחה של יום רגיל. אבל אם יש נעילה לאחר מכן, ברור שמנחה זו מנחה, ויבואו לטעות שגם ביום רגיל ניתן לשאת כפיים במנחה.

ג. הרמב''ם (תפילה ונשיאת כפיים יד, ב) בגישת ביניים סבר, שאין לשאת כפיים במנחה ביום כיפור וכדעת רב עמרם גאון, אך חלק וסבר שאם בטעות כהן עלה לדוכן, אין להוריד אותו. ונימק, שלמרות שאין לשאת כפיים במנחה, גזירה שמא יבואו לשאת כפיים ביום רגיל במנחה, כיוון שביום כיפור כולם יודעים שיש צום, אז גם אם לכתחילה אין לשאת כפיים, כיוון שהורדת כהן מהדוכן עלולה לעורר סביבו שמועות, שמא הוא כהן פסול ומשום כך הורידוהו מהדוכן, עדיף שיישא כפיים ולא ירד. ובלשונו:

''תענית שאין בו נעילה, כגון תשעה באב ושבעה עשר בתמוז, הואיל ותפלת מנחה סמוך לשקיעת החמה, הרי נראית כנעילה ואינה מתחלפת במנחה של כל יום, ולפיכך יש בה נשיאת כפים. וכהן שעבר ועלה לדוכן במנחה של יום הכפורים, הואיל והדבר ידוע שאין שם שכרות, הרי זה נושא כפיו ואין מורידין אותו, מפני החשד, שלא יאמרו פסול היה.''

להלכה

להלכה פסקו השולחן ערוך והרמ''א (קכט, ב) כדעת הרמב''ם, שלא נושאים כפיים במנחה של יום כיפור, אך כהן שעלה לדוכן לא מורידים אותו. הב''ח (שם, א) חלק וכתב, שבמקומו נוהגים כדעת רב עמרם גאון, שאף מורידים כהן זה. מכל מקום לכאורה לפי שתי שיטות אלו, אין לומר את הנוסח 'אלוקינו ואלוקי אבותינו, ברכנו בברכה המשולשת...', אותו נוסח שאומרים כאשר לא נושאים כפיים כי אין כהנים שיברכו, שכן לא אמורים לשאת כפיים בתפילה זו, וכן פסק הבית יוסף (שם) בעקבות רבינו ירוחם.

אמנם, הרמ''א (שם) כתב בעקבות הראבי''ה, שמנהג אשכנז בכל זאת לאומרו, כיוון שתפילה זו מעיקר הדין ראויה לברכת כהנים, ורק בגלל החשש שמא יחליפו תפילת מנחה זו בתפילת מנחה של יום אחר, לא נושאים כפיים. עם זאת, כפי שציין המשנה ברורה (שער הציון שם), כאשר ישנו ציבור שקיבל על עצמו תענית שאינה חלק מתעניות חז''ל, מעבר לכך שלא ישאו כפיים במנחה, גם לא יאמרו נוסח זה, שכן יש חשש ממשי שיבואו לטעות בין יום שאין בו תענית ליום שיש בו, וכהנים יעלו לדוכן שתויים.

נשיאת כפיים בלילה

כאמור, את תפילת נעילה מתפללים סמוך לסוף היום, ויש לשאת בה כפיים. נחלקו התנאים בירושלמי (תענית ד, א), האם מותר להתפלל תפילה זו בלילה, מחלוקת שלכאורה משליכה על השאלה האם מותר לשאת כפיים בלילה. לדעת רב, ניתן לסיים תפילה זו גם בלילה, ואילו לדעת רבי יוחנן יש לסיים תפילה זו רק עד שקיעת החמה. סיוע לשיטתו הביאו מדברי רבי יודן, שנשיאת כפיים רק ביום, שכן הוקשה לשירות ('לשרתו ולברך בשמו'), והשירות במקדש היה רק ביום. נחלקו הראשונים בפסק ההלכה:

א. הרא''ש (יומא ח, כ), המהר''ם מרוטנבורג, ובעקבותיהם גם השולחן ערוך (תרכג, ה) פסקו בעקבות הגמרא, שאין להתפלל תפילת נעילה בלילה, שכן במחלוקת רב ורבי יוחנן, הלכה כרבי יוחנן, וכדברי הגמרא במסכת ביצה (ד ע''א). מה עוד, שכאמור הגמרא מביאה סיוע לדברי רבי יוחנן. כך הביא גם ההגהות מיימוניות (מנהגי יום כיפורים), שהעיד שכאשר הייתה מתקרבת שקיעת החמה, היה המהר''ם מדלג על הפיוטים כדי להספיק נשיאת כפיים ביום, והיה משלימם לאחר מכן. ובלשונו:

''צריך החזן לדקדק על עצמו ביום הכפורים שלא תמשך תפלת יוצר עד שעת המנחה... שאם תמשך עד אותו זמן יש מרבותינו שפסקו שצריך להקדים מנחה למוסף... וכן נהג מהר"ם למהר הרבה בתפלת יוצר, ופעמים מדלג אבינו מלכנו עד תפלת המוסף... וכן אבינו מלכנו של מנחה מדלג עד לנעילה, כדי להתפלל נעילה ביום כמבואר במקומו. וכן כל הפזמונים שנוהגים לומר בנעילה דחה עד לאחר נשיאות כפים, כדי שיהא נשיאות כפים ביום, ואז מושך בפזמונים.''

ב. הראבי''ה (תענית תתעז) והטור (או''ח תרכג) חלקו וסברו, שניתן להתפלל תפילת נעילה בלילה כדעת רב, וממילא גם מותר לשאת כפיים בלילה. ונימק הראבי''ה, שהגמרא במסכת יומא (פח ע''א) כותבת בשם חכמים, שעל אף שמותר לבעל קרי לטבול ביום כיפור כי מצווה לטבול בזמן, וטבילה זו אינה לתענוג, בכל זאת אם התפלל כבר מנחה אין לו לטבול, שכן למרות שעליו להתפלל נעילה בטהרה, תפילת נעילה אפשר להתפלל גם בלילה שיצא יום כיפור, ולכן אין הצדקה לטבול ביום כיפור בשבילה.

עולה מגמרא זו, שלדעת חכמים אפשר להתפלל נעילה בלילה, וממילא גם לשאת כפיים בלילה. ועל אף שרבי יוסי חולק, וסובר שמותר לבעל קרי לטבול אחרי מנחה שכן לא ניתן להתפלל נעילה בלילה, הלכה כדעת חכמים. כמו כן, הלכה כבבלי נגד הירושלמי, כך שאין להתחשב בדעת רבי יוחנן. מעין טעם נוסף לדעה זו הביא המהרי''ל (יוה''כ י'), שכשם ששאריות אברי התמיד שהוקרבו ביום היו נשרפים בלילה, כך תפילת נעילה שמתחילה ביום, מסתיימת בלילה. ובלשון היעב''ץ (א, נא), שציין שכך גם פסק הט''ז:

''עוד שאלת, על מה סומכין האשכנזים שנושאין כפים בנעילה אפילו בלילה... משום דאנן קיימא לן כשטת רב דבירושלמי. דסבירא ליה נעילת שערי שמים והיא בלילה. וכמו שכתב ש גם בט"ז בסימן תרכ"ג, שמנהגינו כן הוא על פי דעת רב שתפלת נעילה אפילו בלילה. והיא סברת הטור... מוכרחים אנו לומר, דעל כרחך רב לא סבירא ליה דאתקש נשיאת כפיים לשירות לעניין זה שאין נושאים כפיים אלא ביום. דהא ודאי רב נמי ידע ממתני' דתענית, ופשיטא דלא פליג עלה.''

ג. הרמ''א (תרכג, ה) והב''ח (שם, ג) בגישה המחמירה ביותר סברו, שכלל אין לשאת כפיים בנעילה, גם אם תפילה זו ביום. ונימקו, שכיוון שפעמים רבות תפילה זו גולשת ללילה, והלכה כדעת רבי יוחנן שאין נושאים כפיים בלילה, גזרו שלא לשאת כפיים כלל בתפילה זו. עם זאת העיר המשנה ברורה (שם, ט), שיש לומר את הנוסח 'אלוקינו ואלוקי אבותינו, ברכנו בברכה המשולשת', ונוסח זה ניתן לומר אפילו בלילה, ולסמוך על כך שהתפילה התחילה ביום (כסברת המהרי''ל לעיל). 

בין השמשות

בפועל בארץ ישראל נהוג כדעת השולחן ערוך, ונושאים כפיים בתפילת נעילה, אך לא בלילה. האם בבין השמשות ניתן לשאת? הפרי מגדים (תרכג, א) הסתפק בכך, ונראה שנטה לומר שאין לשאת כפיים. ונימק, שכיוון שלומדים שאין לשאת כפיים בלילה מההיקש לשירות בבית המקדש, ואת ההלכה ששיש לשרת ביום למדים מהמילה 'ביום' בפרשת צו, משמע דווקא יום ממש.

הרב עובדיה (יחוה דעת ו, מ) לעומת זאת סבר, שעל אף שיש להשתדל כמובן שלא להגיע למצב זה, בדיעבד ניתן לשאת כפיים בבין השמשות, שכן יש ספק ספיקא. ספק אחד, שמא הלכה כדעת הראבי''ה, שיש לשאת נשיאת כפיים בלילה, ולא כדעת המחמירים. וספק שני, שמא בין השמשות נחשב כיום ולא כלילה, ואז בוודאי שניתן לשאת כפיים.

שבת שלום! קח לקרוא בשולחן שבת, או תעביר בבקשה הלאה על מנת שעוד אנשים יקראו^[1]...