אשרי המנהיג המצווה מכח עצמו לאור (1 תגובות לחידוש זה)
נכתב על ידי משה אהרון | 22/2/2026
בס"ד.
"ואתה תצווה" - אשרי המנהיג המצווה מכח עצמו לאור.....
=========================================
וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית--לַמָּאוֹר: לְהַעֲלֹת נֵר, תָּמִיד. כ
אתה כמנהיג וכל מנהיג לדורו, חייב לצוות מכח עצמו להרבות אור בעולם - להביס ולדחוק כל חושך בחיים.
ולא עוד שאין אתה מצווה לקחת אילך לא כסף ולא זהב ולא כל הנאה אחרת לבד משמן זית זך כתית למאור .
והמאור הוא לשניים - משל לשני כיתות : הן למנורה והן לשולחן.
שגם לא בכדי עמד השולחן במשכן מול המנורה ודווקא בפתח בואך - קודש הקודשים.
אחד למנורה ואחד לשולחן :
שנר תמיד" גם הוא שניים :
נר של מנורה - ונר נשמת האדם.
שאשריו של המנהיג שמשל עומד הוא עם כד השמן בתווך :
בין המנורה לשולחן. והוא משל יוצק חצי כד למנורה וחצי כד לשולחן לאפיית לחם הפנים - לחם שמצהיל פנים של כל אדם.
שכאמור : שני "כיתות" הם שהם אחד . כיתת המאור וכיתת הלחם. שניהן מרבות טוב ושמחה בעולם
ואך על שתי כיתות אלו,מצווה המנהיג לצוות תמיד ודווקא כאמור מכח עצמו .
ואף בלוא ציווי מפורש לכל דבר ועניין ואף לא להמתין לאחרים.......
משה אהרון
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (1)
מנהיג או פרנס המביא לחם ל"נתיניו" - אנשי קהילתו...
מכספי הציבור ועל חשבון קצבאותיהם ומנת לחמם ורפואתם של :
חולים , זקנים , פצועים ויתומים ואלמנות .
מייבש את חצי כד השמן למנורה .
מכבה את נירותיה וגוזר חושך לעולם...