האור נצחי של התורה נעוץ בחידושים.

--------------------------------------------------------- 

הבריאה המופלאה ביותר היא בריאת או יצירת האור

 ביום הראשון.

 ולא עוד שאור זה גם לא בכדי נקרא : יום".

 ללמדך שמכאן ואילך כל יום  נוסף בעולם .

נושא בחובו אור מיוחד נוסף מיוחד

 וייחודי משלו  

.

.

 זה המסר של היום הראשון שצריך לשמש נר לרגלינו בהמון מובנים 

ובעיקר באורה של התורה ובלימודה . 

גם בלימוד התורה כל יום מביא בכנפיו אורות מוספים נוספים 

השופכים אור על כל התורה כולה.

 לא בכדי חז"ל קדשו את כל השנה לתורה בסדר מסויים .

 במובן זה שכל שבוע, נתרכז שבעה ימים בפרשה המיוחדת לאותו השבת .

 משל נברא גם בריאה רוחנית .

וכך שנה שלמה וחוזר חלילה .

 גם השם :"שנה" איננו רק משום שהיא חוזרת ונשנית שוב ושוב בנצח הזמן .

אלא שנרמז בשם זה תכלית כל שנה ושנה ללמוד מלשון - ל"שנות" .

על מנת להוסיף ולשנות הווית חיינו - בחידושי תורה.

 מי שקורא או לומד בתורה ואין בידו גם מן החדש לא קיים תכלית זו של ה"שנה".

 וגרוע מזה ,משום הקב"ה גם הבדיל בין האור לחושך.

 כל מקום שאין בו אור חדש מתמלא בחושך מסויים. 

במילים אחרות כל יום מפוספס הופך רוחנית חלילה לכעין לילה...

 והציווי של גם להדיל בין יום ולילה - מופר.

משה אהרון