כמה ימים נאכל חגיגת יד ליום ולילה או שני ימים ולילה
נכתב על ידי יונתן שטנצל, 19/10/2025
מאת יונתן שטנצל
חגיגת י"ד - מחלוקת רש"י, תוספות והרמב"ם בזמן אכילתה
רקע הלכתי
בהלכות קרבנות קיימים זמנים שונים לאכילת סוגי הקרבנות השונים:
קרבן שלמים - נאכל לשני ימים ולילה אחד (יומיים ולילה)
קרבן תודה - נאכל ליום ולילה אחד בלבד
חטאת ואשם - נאכלים ליום ולילה אחד
השאלה המרכזית: מהו זמן אכילת חגיגת ארבעה עשר?
מהי חגיגת י"ד?
חגיגת ארבעה עשר היא קרבן שלמים מיוחד שמקריבים יחד עם קרבן הפסח בערב פסח (י"ד בניסן). קרבן זה נועד להשלים את השובע ולאפשר לאכול את קרבן הפסח על השובע, כפי שנאמר "על מצות ומרורים יאכלוהו".
חשוב להבדיל: חגיגת י"ד שונה משלמי חגיגה הרגילים (חגיגת ט"ו) שמקריבים במהלך ימי החג.
המקור בגמרא - זבחים לו ע"ב
הגמרא במסכת זבחים דף לו ע"ב מביאה בריתא:
לשון הגמרא:
"למדנו לתודה שנאכלת ליום ולילה, חליפין וולדות תמורות מנין? ת"ל ובשר, חטאת ואשם מנין? ת"ל זבח, ומנין לרבות שלמי נזיר ושלמי פסח? ת"ל שלמיו"
שיטת רש"י - חגיגת י"ד נאכלת יום ולילה
פירוש רש"י זבחים לו ע"ב:
"ושלמי פסח - חגיגת ארבעה עשר, אבל שלמים בעלמא לא מצי לרבויי דהא כתיב בהדיא בהו שני ימים 'ביום זבחכם יאכל וממחרת'"
משמעות הדברים:
רש"י מפרש כי "שלמי פסח" הם חגיגת י"ד דווקא, ודינה כקרבן תודה - נאכלת ליום ולילה אחד בלבד.
רש"י מדגיש: לא ניתן לרבות שלמים רגילים, שהרי הפסוק כותב עליהם במפורש "ביום זבחכם יאכל וממחרת" - שני ימים.
החידוש:
זוהי תגלית מפתיעה שלא כל הלומדים שמים לב אליה: רש"י מחדש שחגיגת י"ד, למרות היותה מסוג קרבנות השלמים, אינה נאכלת כמותם, אלא יש לה דין מחמיר יותר של יום ולילה בלבד.
שיטת תוספות - חגיגת י"ד נאכלת שני ימים ולילה
תוספות בפסחים דף ע ע"א חולקים על רש"י ומקשים על שיטתו:
לשון התוספות:
"ושלמים הבאין מחמת פסח לכל מצות שלמים - פי' בקונטרס חגיגת ארבעה עשר, וכן לקמן סוף כל הפסולים (דף לו.) גבי תודה שנאכלת ליום ולילה מנין לרבות שלמי נזיר ושלמי פסח ת"ל שלמיו, ופי' בקונטרס שלמי פסח חגיגת י"ד"
"וקשה דבפסחים באלו דברים (דף עא:) דריש מקרא בהדיא דחגיגת י"ד נאכלת לשני ימים ולילה אחד, [ובת"כ בפ' בשר זבח תודת שלמיו מרבי חגיגת י"ד לשני ימים ולילה אחד] ושלמים הבאין מחמתו ליום ולילה"
הקושיא של תוספות:
תוספות מקשים על רש"י: בגמרא בפסחים דף עא ע"ב ובתורת כהנים מפורש שחגיגת י"ד נאכלת לשני ימים ולילה אחד ככל השלמים!
תירוץ תוספות - הבחנה חדשה:
"ונראה דודאי שלמי פסח דכל הפסולין (שם) היינו מותר הפסח"
תוספות מסבירים: המושג "שלמי פסח" שרש"י מזכיר אינו חגיגת י"ד, אלא "מותר הפסח" - שלמים הבאים ממה שנותר מכספי הפסח, ואלה אכן נאכלים יום ולילה בלבד.
אבל חגיגת י"ד עצמה - נאכלת שני ימים ולילה אחד ככל השלמים.
פסק הרמב"ם - חגיגת י"ד כשלמים
הלכות קרבן פסח, פרק י', הלכה י"ג:
"חגיגת ארבעה עשר רשות ואין חייבים בה, ונאכלת לשני יומים ולילה אחד ככל זבחי שלמים"
הרמב"ם פוסק בהלכה ברורה: אין הבדל בין חגיגת י"ד לשאר קרבנות השלמים מבחינת זמן האכילה.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
