"וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר" (בראשית יז, יב). סיפור הבריאה מצייר תמונה של מערכת מופלאה, מהגלקסיות ועד חלקיק אטום, אך מהו תפקיד האדם בבריאה?

בכוחו של האדם לשכלל את הדברים החומריים בבריאה, אך יותר מכך - באפשרותו להוסיף לעולם נדבך מוסרי ומציאת האיזון הנכון בין השימוש בטבע לבין ערכי המוסר הבלתי מתפשרים. הקב"ה ברא שלמות חיצונית, ואת התיקון המוסרי הוא ייעד לאדם.

אברהם אבינו מקבל כציווי ראשון את ברית המילה, באבר שמסמל את שיא היצריות של האדם. זהו מסר האומר לנו: שחסרים אנחנו ובאנו לעולם כדי לתקן ולהשלים את עצמנו. תפקידנו בעולם הוא לתקן את השבר המוסרי הקיים בו - לפגוש את החיסרון ולתקנו. אנו נדרשים להעלאת המוסר, לאיפוק ולאיזון בכוחות החיים של האדם. אך תחילת התיקון מתחיל קודם כל באדם עצמו, במלחמת היצר האישי שלו. זה תפקידנו, וקיבלנו גם יכולת לכך.

אתגר גדול ניתן לאדם בחייו - להיות שותף עם הקב"ה במעשה בראשית ולהצעיד את העולם כולו אל תיקונו השלם.

הרב זאב קרוב, מהספר: "פרשת חיים - להאיר את החיים עם פרשת השבוע"