כנפי יונה פרשת וירא תשפ"ו
5/11/2025
*פרשת וירא*
דברי התורה יהיו להצלחת חיילי ישראל בים באויר וביבשה, המוסד והשב"כ והמודיעין והסייבר וכל כוחות הבטחון
יהי רצון שיחזרו במהרה כל חללי ישראל לקבורה בארץ.
*תקציר להלן להבין את קושי ניסיונותיו של אברהם*.. תקראו בעיון
אברהם אבינו *התנסה עשרה ניסיונות* ובפרשה הקודמת פורטו 6 ניסיונות עד ציווי על המילה שנחתמה פרשת לך לך.
בפרשתנו נותרו לאברהם עוד 4 ניסיונות ואלו הן.
*לקיחת שרה לבית אבימלך*
*גירוש הגר וישמעאל*
*ציווי העקדה* (ניסיון קשה)
*קניית קבר במערת המכפלה*.
להבין מהו הקושי בכל ניסיון
בשבוע שעבר הקשנו על דברי הרמב"ן הקדוש *שאמר חטא אברהם בשוגג* על ניסיון ויהי רעב בארץ ועל לקיחת שרה לבית פרעה *ויישבו את דברי הרמב"ן.*
כדי להבין איזה סוג ניסיונות קשים אברהם עמד, נפנה לדברי הרמב"ם.
*הרמב"ם בפירוש המשניות שלו, מסביר בהקדמה לספר שלו, יסוד שהוא עוגן במשמעות !*
הרמב"ם שואל ומשיב. מי נקרא נביא שקר ומיהו נביא אמת.
לדוגמא : *נביא שניבא נבואה רעה, ואמר כה אמר ה' ביום פלוני ישרף ישוב בדרום חלילה ויהיה אסון גדול וכו והגיע אותו יום ולא קרה כלום*
האם הנביא הזה הוא נביא שקר ?
*תשובה בהחלט לא*. מדוע ? משיב הרמב"ם כי ה' ניחם על הרעה וביטל את הגזרה.
*אך אם הנביא בישר לעם בשורה טובה ואמר כה אמר ה' ביום פלוני יעבור מטוס ויזרוק דולרים בעיר, והנה הגיע אותו יום ולא קרה מה שאמר*
האם הוא נביא שקר ?
*משיב הרמב"ם ואומר הנביא ההוא דיבר שקר בשמי*
ומדוע ? *מפני שבשורה טובה שיצאה מאת ה' אינה חוזרת ריקם לעולם וחייבת לבוא*.
הקדמה הנ"ל כתבתי כדי להעצים את גודל נסיונותיו של אברהם.
הקושיה על פי הרמב"ם
*ה' אמר לאברהם לך לך מארצך אל הארץ אשר אראך ושם אעשך לגוי גדול ואברכך ןאגדלה שמך, בשורה טובה אך במציאות כתיב ויהי רעב בארץ*
או ה' אמר לאברהם שרה אשתך יולדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקימותי את בריתי איתו ולזרעו אחריו ((לעיל פרק יז פסוק יט)
*שתי הנבואות הנ"ל הם בשורות טובות שלא קרו, ואה אמרנו בשורה טובה שלא באה משמעותה נבואת שקר*
בראשונה כתיב ויהי רעב בארץ ההיפך מאגדלה שמך וכו ובשורה שניה והקימותי את בריתי עם יצחק בנך אחריך.
והנה ה' מבקש מאברהם עלה את יצחק לעולה ועקוד אותו לפני. ואיפה והקימותי את בריתי איתו ולזרעו אחריו ?!
*אם כן בשורה טובה שלא באה נבואת שקר היא ?*
ורבותינו אומרים שהאבות קיימו את כל התורה כולה, אם כן היה לאברהם להימנע מלעשות כלום כי נבואת שקר היא
*ובכל זאת לא הרהר אברהם אבינו ואפילו הרהור קטן אחרי ה'*
הנה אנו רואים מדוע אמרה המשנה באבות עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכולם.
לפיכך, *מכח דברי הרמב"ם איזה ניסיונות קשים עבר אברהם עד אשר ה' נתן לו את התואר 'אברהם אוהבי'*
רק אברהם נקרא בתואר הזה.
עתה הפרשה בעיון
*וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔ה בְּאֵלֹנֵ֖י מַמְרֵ֑א וְה֛וּא יֹשֵׁ֥ב פֶּֽתַח־הָאֹ֖הֶל כְּחֹ֥ם הַיּֽוֹם*׃
רש"י הביא את דברי רבותינו, כי *יום השלישי למילתו היה*, ובא הקדוש ברוך הוא ושאל בשלומו.
*כחם היום* : הוציא הקדוש ברוך הוא חמה מנרטיקה, שלא להטריח את אברהם באורחים,
לפי שראהו מצטער שלא היו אורחים באים, *הביא* (הקדוש ברוך הוא) *מלאכים עליו בדמות אנשים*. (בבא מציעא) עד כאן לשון רש"י.
ראיתי את דברי הרב חזקוני באומרו כחום היום, *לכבודו של אברהם נכתב מקרא זה, כלומר בעת עצומו וחומו של יום*. עד כאן לשון הרב החזקוני.
בעיצומו של יום, כוונתו בצהרי היום כאשר השמש במרכז השמים.
לאחר מחילה רבה, אין זה נכון, כי המטרה שהוציא ה' שמש מנרטיקה כדי שלא יבואו אורחים לאברהם והוא חולה.
ולדעתו של הרב באו בצהרים,
*ואם יבואו אנשים בבוקר לסעוד פת שחרית אצל אברהם ? !*. הנה מטריחים אותו.
לדעתי, כוונת רבותינו, הקדוש ברוך הוא, *הוציא חמה מנרטיקה מוקדם בבוקר בנץ החמה*, ולא בצהרים, וברור.
הוא הטעם כ'חם היום, חום של גיהנום חום בוער כתנור, כדי שלא להטריח את אברהם וברור.
ואקחה פת לחם
שמעתי מהרב נבון נ"י שהתורה מלמדת אותנו לשמור על הבריאות. ולכך, כאשר אדם אוכל יתיר את החוגרה מעט שלא יבוא לחולי מעיים.
הרמז בא תקרא המילה "אקחה" מהסוף להתחלה. התר חגורה קודם אכילה *פת לחם*
ראשי תיבות פן תבוא לחולי מעיים. עד כאן שמעתי.
ב ) *וישא עיניו וירא שלושה אנשים נצבים עליו וירא וירוץ לקראתם מפתח האהל וישתחוו ארצה*.
למעלה אמרנו כי אברהם היה חולה ויום השלישי למילתו, שנאמר *"ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים"* ( וישלח פרק לד פסוק כה ).
*אם כן, איך רץ לקראת האורחים ?*
אמר הרב אור החיים. מודיע הכתוב בראייה, שראה את המלאכים מיד נתרפא ממכאובו ועמד ורץ לקראתם.
עוד אמר הרב אור החיים "אנשים נצבים" וזה לשונו.
פירוש עומדים בדמות אנשים, לסיבתו לצורך הכנסת אורחים, *והכיר בהם כי הם מלאכי אלהים, כי צורת מלאך לא תתעלם וצא ולמד מאשת מנוח*. עד כאן לשון הרב.
קצת קשה שהכיר בהם, ומדוע הציע להם לאכול ? ומלאך לא אוכל, וטרח בעבורם שחט בקר לחינם...??
ועוד קשה באומרו צורת מלאך אינה נעלמת, הנה נאמר על יהושע בן נון שלא הכיר את מלאך ה', והא כתיב
*"ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא והנה איש עומד לנגדו וגו ויאמר לו הלנו אתה אם לצרינו"* (יהושע פרק ה פסוק יג)
הנה יהושע בן נון לא הכיר את מלאך ה' ? הנה נעלמה צורת מלאך מעיני יהושע
גם מנוח ואשתו *רק בסוף המעשה הכירו במלאך* שעלה בלהב השמיימה..
ועוד אמרה אשת מנוח, *"ומראהו כמלאך האלהים" ולא מלאך האלהים* היינו זה ביטוי לאיש בעל צורה. כך נראה לדעתי.
אולי כוונת הרב כוון שנתרפא אברהם ע"י מלאך רפאל במראה בלבד, *חשב בליבו כי אולי הם מלאכים*.
ד ) *יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ*.
ראיתי אחד המפרשים הראשונים שאמר *למה רק מעט מים ?*
אלא היו אלה *מים שלנו* כידוע באפיית המצות. ולא היה לו מספיק אלא מעט.
*מדוע לא הכניסם אל האוהל פנימה ?*
רש"י פירש וזה לשונו ורחצו רגליכם. *כסבור שהם ערביים*.
הטעם הראשון לדעתי, שאולי אברהם הזמין אותם להיכנס, *ולא רצו להטריח את שרה שהתרפאה ופרסה נידה* כדברי רבותינו.
טעם ב. *שידעו המלאכים היכן ממוקמת שרה בתוך האוהל*, והסלון רחוק ולא תשמע את הבשורה.
על כן, באו המלאכים אחורי האוהל בחוץ ליד העץ הסמוך למקומה של שרה, כדי שתשמע את הבשורה ממלאך מיכאל.
ולראיה, אמר הכתוב להלן *"ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שומעת פתח האוהל והוא אחריו* (פסוק י ).
*הפיכת סדום ועמורה*,
אברהם עמד בתפילה על אנשי סדום ואולי ינחם ה על הרעה...
כג ) *ויגש אברהם ויאמר אף תספה צדיק עם רשע ?*
אולי יש חמישים צדיקים בעיר אף תספה ולא תשא למקום *בעבור החמישים הצדיקים אשר בקרבה ?*.
הנה אברהם מתחנן ועושה ככול יכולתו לסנגר על העיר, *ולא הזכיר בתפילתו את לוט בן אחיו שגר בסדום*
וה' אמר לו אם מצאתי חמישים צדיקים בעיר *ונשאתי למקום בעבורם*, וכן על זה הדרך עד שאמר אברהם אולי יש עשרה וכו.
נשאלת השאלה.
*מדוע שלח ה' יתברך את יונה לנינווה כדי להחזיר אותם בתשובה לפני שתחרב נינווה*
אבל בסדום ועמורה *לא שלח ה' את אברהם לעורר אותם בתשובה* ?
ואולי בזכות אברהם ישא למקום ?
תשובה : נינווה אמר עליה ה' *אנשים אשר לא ידעו מימינם ומשמאלם*,
והם שוגגים ואינם מזידים, מכאן ראיה שהיו בסדום אנשים כביכול *כלפי חוץ נראים צדיקים ובפועל היו רשעים גמורים* שאם לא כן מה ההבדל ? שגגה זה אדם שלא יודע חומר האיסור
מזיד זה אדם היודע ועובר לכן לא היה טעם לשלוח את אברהם לסדום להחזירם בתשובה
ועוד אמרו רבותינו גמרא (יבמות סה ע"ב ) כשם שמצווה על האדם לומר דבר הנשמע, *כך מצווה שלא לומר דבר שלא נשמע*.
ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאוד. *ומשום כך לא ישמעו לדברי אברהם*.
אם כן, תפילת אברהם עליהם מראש לחינם....
אלא, בא הכתוב ללמדך *שתלמד מאברהם שחובה לעמוד בתפילה, וה' יעשה כרצונו*
המלאכים ירדו סדום כדי להציל את לוט בזכות אברהם, מפני שהיה לרשע כמוהם.
הנה לוט אפה למלאכים מצוות כי ערב פסח היה, ובאו אנשי סדום לדעת את האנשים והוכו בסנוורים וכו ראה שם..
המלאכים הצילו את לוט ואת אשתו בנותיו, ומבנותיו הוליד לוט את בניו עמון ומואב כאשר היה שיכור.. ראה שם.
פרק כא
א ) *וה' פקד את שרה כאשר אמר ויעש ה' לשרה כאשר דיבר*.
התלבטתי הרבה אם לכתוב את אשר על לבי, או להימנע, והחלטתי כן לכתוב. וה' יהיה בעזרי כי כוונתי לעמוד לצד שרה אמנו.
אמר הרב בעל הטורים בשם רבי יצחק במדרש רבה, וזה לשונו.
*אמרו, נסתרה שרה עם אבימלך וכתיב אם טהורה היא ונקתה ונזרעה זרע. ומה שלא נפקדה אחר סתירת פרעה לפי שכאן היה משמוש ידיים ולא היה חסר אלא ביאה*. עד כאן דברי בעל הטורים.
אני מתפלא פלא גדול על דבריו, ואחר המחילה רבה והשתחוויה אפים ארצה המיליון פעם כאדיוט מפני החכם ובנישוק ידייו
איך עלה בדעתו ששרה נסתרה עם פרעה ברצון ? הרי אין סתירה אלא מרצון
והרי הוזכר בכתוב שהיה פיקוח נפש ? וכתיב *"וחיתה נפשי בגללך"* ואיך עלה על ליבו לומר כן ? והרי שרה מפוחדת ורועדת בכל גופה מפחד מה יעשה לה.
*ותמוה מאוד גרסה זו, שכן אברהם התבשר בהולדת בן משרה אשתו עוד קודם לסתירת אבימלך..*
והנה הכתוב אומר *"ויאמר אלהים אבל שרה אשתך יולדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקימותי את בריתי איתו ולזרעו אחריו"*. לעיל (לך לך פרק יז פסוק יט)
*הנה עוד קודם סתירת אבימלך* הקדוש ברוך הוא מבשר לאברהם כי *גזר על שרה שתלד בן*.. ואיזה בן ? עקידה קדישא. *וזה אחרי סתירת פרעה ולפני סתירת אבימלך*.
*וידוע הוא, אין סתירה אשה מבעלה אלא מרצונה ?!* וגם אינה נסתרת מבעלה ?,
ומול עיניו לקחו שרי פרעה את שרה למלך ... ככתוב "ויהללו אותה לפרעה ותוקח האשה בית פרעה" להלן ( פרק יב פסוק טו )
ולא העיז אברהם לומר דבר שמה יהרגו אותו, כי היו המצרים שתופי זימה. *וכך אמר אברהם וחיתה נפשי בגללך*
ומה שאמר *למען יטב לי בעבורך*, לא נאמר כך, *כי אם להציל נפשם ממצרים ומחרפת הרעב*, ושידעו המצרים כי שרה אחות אברהם ולא אשתו, וה' כבר יציל את שרה מהם.
ועוד הכתוב אומר *שהקדוש ברוך הוא הביא נגעים וחולאים על פרעה ועל כל עבדיו בארמון בגלל שרה*,
ומה הטעם בכל המכות האלה ? אלא כדי להציל את שרה... מפרעה ועבדיו..
הנה הרד"ק שהיה בתקופת הראשונים, אומר ההיפך מבעל הטורים.. וזה לשון הרד"ק.
*היה יכול לשמור את שרה שינגע אבימלך כמו שנגע פרעה*,
כוון שידע לב אבימלך שבתום לב לקחה, לא כן פרעה, לפיכך נגע את פרעה בנגעים גדולים ואת ביתו וכו.
ועוד הוסיף הרד"ק, באבימלך שעשה בתום לב *מנעו אפילו בנגיעה קטנה חיבוק ונישוק..*
כי הכל מנע ממנו שלא יהיה פושע באשת הנביא. עד כאן לשון הרד"ק שפתיים ישק.
מכאן תלמד, אם אבימלך בתום לב מנע ממנו ה' אפילו חיבוק ונישוק..
לא כל שכן פרעה שלא בתום לב עשה, לא ימנע ממנו מלהתקרב לשרה ?
*ויעלה על הדעת שפרעה יצא וחצי תאוותו בידו ?* יחבק וינשק את שרה... ? *הפה הטמא של פרעה ? המצורע הזה ?* *המכוער הזה ?*
הנה עוד דברי המדרש שאמרו, *שרה אומרת למלאך הך בהם והמלאך מכה בפרעה ובעבדיו לפי דיבורה של שרה.*
ואחרי כל הנ"ל איך אפשר לומר שהיה משמוש ידיים ולא חסר אלא ביאה ?!
הס מלהזכיר הרי מטרת הנגעים לשמור עליה ...
אני ההדיוט, בער ולא אדע, לא ראוי לרחוץ כפות רגליהם, אבל לכבוד שרה עמדתי על דעתי לכתוב כל זאת.
וכידוע יש מצווה רבה ליישב דברי רבותינו...
ואני אנא אני בא ? ולא מצאתי מקום ליישב דבריו, ואם מצוה זו תביא אותי לחפש שקר העיקר ליישב, אז לא.
*ואני בחרתי להגן על שרה אמנו. בכל כוחי*
ואם כבר דברתי על שרה, אברהם אומנם עבר עשרה ניסיונות ועמד בכולם, וכן שרה עמדה בכל הניסיונות כמו אברהם *למעט העקידה שפרחה נשמת ששמעה מעקידת בנה*
כמו שאומר הפיוט *"שיחו לאמי כי שושנה פנה הבן אשר ילדה לתשעים שנה, היה לאש ולמאכלת מנה, אנה אבקש לה מנחם אנה, צר לי לאם תבכה ותתיפח.*
עוקד והנעקד והמזבח !
עוקד זה אברהם והנעקד זה יצחק *ומה הקשר המזבח ?*
המזבח דומם ואין כל רגש כמו האב והבן.
אלא הכתוב אומר "אבן מקיר תזעק" כמו שאומר חבקוק הנביא ראה שם פרק ב פסוק יא.
ועוד אמר יהושע הנביא, ככתוב *"ויאמר יהושע אל כל העם הנה האבן הזאת תהיה בנו לעדה כי היא שמעה את כל אמרי יהוה אשר דבר עמנו והיתה בכם לעדה פן תכחשון באלהיכם"* (יהושע פרק כד פסוק כז ).
וכן אמר יעקב אבינו *"כי עד הגל הזה ועדה המצבה הזו*( ויצא פרק לא פסוק נב ) .
ועוד אמר ה' למשה ואהרון ודברתם אל הסלע והוציא מימיו.
אם כן, למדנו כי האבן שומעת וגם מדברת, ולא שהיא השומעת אלא לכל דבר בבריאה יש לו מלאך והוא זה ששמע וכו
מכאן מובן כוונת מחבר הפיוט שהמזבח תבוא לקדוש ברוך הוא ותעיד ששמעה את יצחק אומר לאביו, אבא קשור אותי חזק שמה אפחד ואזוז ושחיטה תיפסל...
עמד המזבח והעיד שמצוות העקידה נעשתה בשלמות...
יהי רצון שזכות העקידה תעמוד לחיילי ישראל ואחדות בעם
והוא הטעם עוקד והנעקד והמזבח.
*שבת שלום ומבורך*. נא להעביר הלאה בקבוצות לזכות את הרבים.
דברי התורה לעילוי נשמת אמא יקרה *שושנה זוריה בת שמיחה*.
ת.נ.צ.ב.ה
מורנו הרב מאיר מאזוז זצוקל זיעא בן כמסנא
אבא יקר חיים ברבי קרעי בן חביבה, ואחיו בנימין קרעי בן חביבה.
דוד סבן בן סלטנה, שמיחה בת פלילה, יהודה קרעי בן נג'ימה, חביבה בת פלילה. זינה בת חביבה.
חתאתו יעקוטה כאיו בני שמיחה
יהודית חיים דוד בני יעקוטה.
גבורי ישראל שנפלו על הגנת הארץ
ת.נ.צ.ב.ה
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
