"ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו. ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי. והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי. ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו. ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי. ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה. ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר" (בראשית לז,ה-יא). יוסף חולם חלומות ומספר לאחיו, שזה דבר תמוה, הרי יוסף היה חכם וידע שאחיו שונאים אותו עד שלא דברו עמו אפילו לשלום (כמו שנאמר פס' קודם: “ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם" [ד]), אז לשם מה להוסיף שנאה ע"י סיפור חלומותיו? כך מקשה מרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א (ב'תורת המקרא' ”וישב") [ומוסיף עוד קושיות – מדוע הנביא עמוס מנבא שיענשו על מכירת יוסף אחרי כ"ך הרבה שנים, וכן מדוע השר הרומאי מעניש ודן את חכמי ישראל למוות על מכירת יוסף אחרי כ"ך הרבה שנים, ראה שם] ומתרץ שחלום יוסף היה מכוון למלכות ישראל (שבבית ראשון התפצלה הממלכה בין מלכות יהודה ומלכות ישראל), שרצה יוסף שאביו ואחיו יאשרו לו שהוא יהיה המלך ולא יהודה, כמו שנעשה בבית ראשון שצאצאיו מלכו, אבל הם התנגדו לזה (בשל שיהודה הוא שבט המלוכה). אמנם ע"פ הפשט חלומות יוסף מכוונים להיותו מלך במצרים, אלא שנראה שבחלומותיו רמז שהוא ראוי למלוך בבית ראשון, וזה דבר שמתגלה בו שלכן כבר עכשיו הוא ימלוך עליהם במצרים. אולי לכן חלם שתי חלומות, שלכאורה חלום אחד היה מספיק? את חלום פרעה שגם היה פעמיים פותר יוסף: 'ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלקים וממהר האלקים לעשתו" (בראשית מא,לב), לפי זה לכאורה גם מה שחלם יוסף פעמיים זה בשל שה' ממהר לקיימו. אלא שאם כך אז קשה, שהרי החלומות נעשו רק לאחר כ"ב שנים כשהאחים עמדו לפני יוסף (כמו שנאמר בגמ': 'אמר א"ר לוי: לעולם יצפה אדם לחלום טוב עד כ"ב שנה. מנלן? מיוסף, דכתיב (בראשית לז, ב) “אלה תולדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה" וגו', וכתיב (בראשית מא, מו) "ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה" וגו', מן שבסרי עד תלתין כמה הוי? תלת סרי, ושב דשבעא ותרתי דכפנא, הא כ"ב' [ברכות נה,ב]), כך שזה לא היה מיד? מסביר הרשב"ם שיש הבדל בין כשחולם בלילה אחד, לחולם בשני לילות: '"ועל השנות החלום" וגו׳ – אבל חלומות של יוסף אף על פי שנשנו באלומות ובכוכבים, אילו היו בלילה אחד כאלה, היו נמהרים' (רשב"ם; בראשית מא,לב). עוד אפשר שיש הבדל בין כשהחלום אותו דבר, כמו בחלומות פרעה, שהשתנה בין שיבולים לפרות, אבל בשניהם זה אותו דבר – שבעה פריטים, ואילו אצל יוסף בחלום הראשון היו רק אחיו, ובחלום השני היו גם כנגד אביו ואמו, ולכן זה לא בדיוק אותו חלום, ולכן בזה לא נחשב שממש נשנה החלום כיון שה' ממהרו, אלא זה בא ללמד רמזים אחרים שלכן נשנה שוב. אולי זה רמוז שבחלומות פרעה נאמר: "ויישן ויחלם שנית" (מא,ה), כרמז לחלום שני אותו דבר, ואילו בחלומות יוסף נאמר: "ויחלם עוד חלום אחר" (לז,ט), כרמז שזה חלום אחר ולא נשנה פעמיים, ולכן אינו מברר שה' ממהרו. אלא מה שנחלם פעמיים זה לברר שזה חלום אמת: 'ואמר ר' יוחנן: ג' חלומות מתקיימין: חלום של שחרית, וחלום שחלם לו חבירו, וחלום שנפתר בתוך חלום. ויש אומר: אף חלום שנשנה, שנאמר (בראשית מא, לב) "ועל השנות החלום" וגו'' (ברכות נה,ב). וכך בדומה הביא הראב"ע (רק שהוא מסביר כמו הרשב"ם שההבדל מחלומות יוסף זה בשל שלא היו באותו לילה): '"ועל השנות" – מבנין נפעל, מגזרת: שנים, וטעמו: הפרות והשבלים. גם הוא לעד כי הדבר נכון הוא. ובעבור היות החלומות בלילה אחד, לעד כי "ממהר האלקים"' (ראב"ע; בראשית מא,לב). זהו שחלום פעמיים מראה על אמיתות החלום, ואם זה בלילה אחד אז זה מראה על שהדבר יהיה בקרוב. אולם אולי בכוונה חלם פעמיים (אע"פ שידע כבר מהחלום הראשון שזה חלום אמת שלכן סיפרו לאחיו), שזה מרמז על שה' ממהר לעשותו, כיון שעיקר החלומות זה למלכות ישראל בעתיד, וביחס לזמן העתידי שבעוד מאות רבות של שנים, המלכות שימלוך במצרים וישתחוו לו בעוד כ"ב שנה זה קרוב, ולכן כאילו שה' ממהר לעשותו, שלא יתעכב עד למלכות ישראל אלא יופיע כבר עכשיו אצל יוסף. לכן מובן שחז"ל פירשו על מלכותו של יוסף ועל מלכות ישראל בעתיד: '(בראשית לז, ז) "וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים", אַתֶּם כּוֹנְסִין פֵּרוֹת, וַאֲנִי כּוֹנֵס פֵּרוֹת, שֶׁלָּכֶם רְקֵיבִים וְשֶׁלִּי עוֹמְדִין. (בראשית לז, ז) "וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה", רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי אַחָא; רַבִּי לֵוִי אָמַר: עֲתִידִין אַתֶּם לַעֲשׂוֹת אֱלִילִים אִלְמִים לִפְנֵי עֲגָלָיו שֶׁל יָרָבְעָם, וְלֵאמֹר (שמות לב, ד): "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל". אָמַר רַב אַחָא: עֲתִידִים אַתֶּם לְהַעֲלִים עָלַי דְבָרִים לִפְנֵי אַבָּא לוֹמַר (בראשית לז, לג): "חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ", וּמַאן קָאֵים לֵיהּ מִשְׁתִּיקוּתָא דְּאִמָּא. "קָמָה", "וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם", כְּנֶגֶד חָמֵשׁ פְּעָמִים שֶׁהֵן עֲתִידִין לְהִשְׁתַּחֲווֹת לוֹ' (ב"ר פד,י), הרי שפרשו את החלומות על מלכות ישראל (ירבעם) ועל מלכותו של יוסף במצרים (שאספו אוכל וברעב נשאר אצלו אוכל ולא אצלם שהרקיב כמו שאצל כל השאר, ושאמרו ליעקב שחיה רעה אכלה את יוסף, ושישתחוו לו במצרים). אולי אפשר שיוסף חלם שתי חלומות כרמז שבמלכות ישראל התחלפו כמה משפחות מלוכה (שרצחו את משפחת המלוכה הקודמת ומלכו במקומם), ולכן כעין גילוי של העמדת מלכות כמה פעמים, שמלכו כעין מחדש. אולי גם כרמז בחלום יוסף: "והנה קמה אלמתי וגם נצבה" (לז,ז), '"קמה אלומתי" – נזקפה. "וגם נצבה" – לעמוד על עמדה בזקיפה' (רש"י). שבמלכותו יש גילוי כמה פעמים של עמידה חזקה במלכות, שרצחו את כל משפחת המלוכה הקודמת ובכ"ז עדיין נשארה המלוכה אצל צאצאי יוסף. בנוסף, כיון שהיתה מלכות יהודה במקביל למלכות ישראל (והיו אף פעמים שנלחמו ביניהם), לכן מודגש שלא רק עמדו מצאצאי יוסף למלכות אלא גם היו צריכים להתחזק ולעמוד בזקיפות חזקה, כעין לעמוד מול מלכות יהודה שלא תבלע אותם.