'ואמר אביטול ספרא משמיה דרב (פפא): פרעה שהיה בימי משה הוא אמה, וזקנו אמה, ופרמשתקו אמה וזרת, לקיים מה שנאמר (דניאל ד, יד): "ושפל אנשים יקים עליה". ואמר אביטול ספרא משמיה דרב (פפא): פרעה שהיה בימי משה אמגושי היה, שנאמר (שמות ז, טו) "הנה יוצא המימה" וגו'' (מו"ק יח,א). 'פרמשתקו – אמתו. אמגושי הוה דכתיב הנה יוצא המימה - מחלוקת במס' שבת (דף עה.) חד אמר: חרשי, להכי יוצא ליאור בשביל מכשפות, ואידך אמר: גידופי, להכי יוצא שאומר לי יאורי ואני עשיתני' (רש"י). ודאי שאין לומר כפשוטו שהיה כ"ך קטן, אלא זה בא לבטא את היותו בזוי. ולמה הביא שלושה דברים אלו? נראה שזה מתפרש ע"פ ההמשך שאמר שהיה אמגושי, שזהו מכשף או מגדף ואומר שהוא אל. לכן גובהו מרמז כנגד היותו אדם, שזהו שבמצרים היו הרבה חרטומים, שכל מצרים היתה מלאה מכשפים, ולכן זה מרמז על היותו כשאר האנשים במצרים – שזהו מכשף; לעומת זאת זקן מרמז על כבוד (שזקן היה נחשב אצלם למכובד ['שהזקן והלבוש הארוך היה הדרת פנים וכבוד בימים ההמה' (מלבי"ם; ש"ב י,ד)]), שזהו שהיה מגדף ע"י שהיה מכבד את עצמו ביותר, שהיה אומר שהוא אל. ואמתו גדולה יותר מהם, כרמז שזהו מקור הסיבה שהיה מכשף ומגדף, היותו טמא שטוף זימה, ולכן זה כיותר מהם, כעין מעליהם, שהוא הגורם להם. אולי לכן דרש שהיה אמה, כעין רמז ב"יוצא המימה", שנשמע קצת כמו 'יוצא אמה'. בפשטות נרמז באמות כיון שזוהי מידה רגילה של מידות שבה מדדו (וזרת זה חצי אמה, כך שגם בזה קצת רמז לאמה), אולם אולי גם בא לרמז שפרעה בגזרותיו בא לפגוע בגאולת ישראל, ובפרט להמית את משה (בגזירת הילודים), לכן נרמז 'אמה' שבגימטריה זהו אחד יותר מ"מה" שמשה קורא כך על עצמו ואהרן (חולין פט,א), והם השליחים לגאולת ישראל, שזהו שפרעה בא למנוע את גאולת ישראל (ולכן בגימטריה מעל זה, כעין כופה עליהם), שרצה לשעבדם ולכן מתגלה בביזיון: 'לקיים מה שנאמר (דניאל ד, יד): "ושפל אנשים יקים עליה"'. אולי גם אמה בגימטריה 'לו-י', שפרעה בא לשעבד את ישראל כדי למנוע מקדושת ישראל לחול בעולם, למנוע את גילוי שכינת ה' בעולם. לכן זה מרמז על י' הדברות, שבנ"י קיבלו את התורה (שכולה גנוזה בעשרת הדברות [יר' שקלים ו,א]) כשיצאו ממצרים, ו-ל"ו צדיקים כרמז לבנ"י שמחוברים לשכינה, שזהו ל"ו צדיקים רואי פני שכינה בכל יום ('אמר אביי: לא פחות עלמא מתלתין ושיתא צדיקי דמקבלי אפי שכינה בכל יום, שנאמר (ישעיהו ל, יח): "אשרי כל חוכי לו", ל"ו בגימטריא תלתין ושיתא הוו' [סוכה מה,ב]); שפרעה בא לשעבד את ישראל כדי שיפלו לטומאה ולא יעלו להיות מגלי שכינת ה' בעולם. נראה שנרמז על שלושה חלקים בפרעה כביטוי לביזיון כדי לרמז על גילוי של שלוש שמתגלה בהקשר לשעבוד פרעה. פרעה רצה להשמיד את בנ"י, לטמאם עד שיתערבו במצרים, ובכך לבטל את גילוי שם ה' שהחלו לגלות האבות הקדושים, שאנו ממשיכים את דרכם; ובכ”א גם בפשטות, פרעה בא לשעבד את בנ"י זהו לשעבד את צאצאי שלושת האבות. לכן זה מתגלה כנגד גילוי שלושת האבות: אברהם היה האדם הראשון שקרא בשם ה' ולכן זהו גובהו כגילוי אדם, יצחק היה הנימול הראשון בגיל שמונה ימים כראוי (וכן אברהם נצטווה למול לקראת בואו של יצחק לעולם) זהו אמתו (ואף גילוי שהוא גדול יותר משאר המידות שנאמרו בו, כעין רמז שפרעה מתגלה כלא מהול ולכן גדול יותר באמתו), יעקב הוא בחיר האבות ולכן זה מתגלה בזקנו כרמז למכובד. עוד נראה כרמז שפרעה שעבד את ישראל, שזה נעשה ע"י עבדות ישראל, ובנוסף גם בצרת שעבודו הרג את הילדים (בציווי למילדות, ואח"כ בהשלכה ליאור, וכן בהמשך בהריגת הילדים כדי לרחוץ בדמם); לכן נרמז בגודל גופו כעין רמז לשעבוד בעבדות שמשעבד את גופו של האדם (ואף מכה את גופו), ואמתו רומזת על הפגיעה בילדים שנולדים מהאמה (ולכן זה יותר גדול, כרמז שגזר כמה גזרות על כך), או כרמז שהשעבוד היה כדי למעט את ישראל מפו"ר כדי שלא יתרבו (שמות א,ט-יב) ולכן נרמז באמתו (וזה גדול מהשאר, כרמז שמה שהפריע להם זהו שבנ"י רבים ומתרבים ביותר); זקנו מרמז כנגד הסיבה – מדוע הוא עשה זאת, שזה בשביל כבודו כדי שישאר מלך (וזהו זקן כרמז לכבוד): 'רבנן אמרי: למה קראו "מלך חדש" והלוא פרעה עצמו היה? אלא שאמרו המצריים לפרעה: בוא ונזדוג לאומה זו. אמר להם: שוטים אתם, עד עכשיו משלהם אנו אוכלים, והיאך נזדוג להם? אלולי יוסף לא היינו חיים! כיון שלא שמע להם הורידוהו מכסאו שלושה חדשים, עד שאמר להם: כל מה שאתם רוצים הריני עמכם, והשיבו אותו, לפיכך כתיב: "ויקם מלך חדש"' (שמו"ר א,ח). או כרמז שזקן מכסה את הפנים, שכך החל את השעבוד ע"י שהתעלם מיוסף, כעין מכסה ממנו: “ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף" (שמות א,ח). או שהשעבוד החל ע"י שעשו זאת בצורה מכובדת (כזקן שמכבד), והסתירו את האמת שמתכוננים לשעבדם (כזקן המסתיר את הפנים), שבתחילה החלו בטוב ואח"כ הכבידו עליהם: '(שמות א, יג) "ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך", רבי אלעזר אמר: בפה רך' וכו' (סוטה יא,א-ב). 'בפרך בפה רך - משכום בדברים ובשכר עד שהרגילום לעבודה' (רש"י). אולי כיון שפרעה שעבד כיון שרצה למנוע את גאולת ישראל ("ונלחם בנו ועלה מן הארץ" [שמות א,י]), לכן נרמז כרמז על ביזיונו בהקשר לשיעבוד כנגד שלושת המנהיגים לגאולה, שזהו משה אהרן ומרים. גובהו זה כנגד משה שנאמר עליו שהיה גבוה מאוד: 'משה כמה הוה? עשר אמות' (ברכות נד,ב), אמנם גם זה נראה כרמז לא פשט ממש, אלא כרמז למעלתו הגדולה, לכן זה כעין גילוי של עשר כרמז לשלמות, לעומת פרעה שזהו אחד שזה הכי מעט. אמתו כנגד אהרן שהכהונה (שהם עובדי המקדש) עוברת בזרעו (היפך מפרעה העובד ע"ז) [וזה אמת וזרת, שזה גדול יותר מהאמה שבשאר, כרמז שממשיך להתרבות ולגדול בזרעו אחריו]. הזקן רומז למרים, שבהליכה לפרעה בשביל גאולת ישראל היא לא הופיעה, אלא פעלה ברקע, ולכן זהו כזקן שמסתיר את הפנים (וכן פרעה גבר ולכן עם זקן, וזה ביזיונו להבדיל ממרים שהיא אשה ולכן אין לה זקן, והיא מכובדת). פרעה הכביד את השעבוד ולא הסכים לתת לישראל לצאת כשמשה ואהרן באו אליו, שטען: "ויאמר פרעה מי ה' אשר אשמע בקלו לשלח את ישראל לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח" (שמות ה,ב), שבזה טען שאין ה' וגם אם יש הוא לא משגיח בעולם, וגם אם כן הוא לא יכול להכריחו להוציא את בנ"י (ראה בהרחבה ב'לזמן הזה', ניסן, 'דצ"כ עד"ש באח"ב', למרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן זצוק"ל זיע"א). כך שזה מלמד ששורש השעבוד נעשה בשל ראיה זו, לכן נרמז במידותיו: גוף קטן נראה כקטן ולא בולט, כאילו שלא נראה, שזהו טענתו שלא מכיר את ה' (שלא ראהו). אמתו מרמזת על היותו פרוץ בערווה ע”פ רצונו המשתולל, שזהו היפך מרצון ה', שזהו כרמז שה' לא משגיח על מעשיו בעולם. הזקן מכסה את הפנים וכן הוא נחשב לחשיבות, שזהו כרמז שטען שאין לה' כח לחייבו, שזה בשל שלא ראה את כוחו הגדול של ה' כיון שה' מכסה את גילויו בעולם (בשביל הבחירה החופשית), ולכן זהו זקן שהוא מכסה את הפנים; וכן הזקן מביא כבוד, שבגילוי שה' הוא בעל היכולת מעל ומעבר זה מכבד מאוד את ה'. אולי גם נרמז שבעקבות השעבוד ה' הוציא את ישראל ע"י הכאת מצרים, ולכן היותו בזוי כגילוי בהקשר לשעבוד מרמז גם על שיוכה על השעבוד (ואז גם יתבזה מהמכות), והפסקת השעבוד ויציאת מצרים (הפיזית) נעשתה בשלושה שלבים ("והוצאתי … והצלתי … וגאלתי”, שזהו תחילת המכות, מכת בכורות וקריעת הים) – לכן הגוף מרמז על עשרת המכות, שבזה הוכו המצרים ולכן כרמז בגופם ובשייך להם, וכן זה גרם להורדת מעמדם ולכן כרמז בגוף. אמתו מרמזת על מכת בכורות, שזהו מות זרעם ולכן נרמז באמה. זקן מרמז על כיסוי פנים, כרמז שה' גילה פניו בקריעת ים סוף, עד שאמרו כולם: "זה א'לי" (שמות טו,ב). '"זה א'לי" – בכבודו נגלה עליהם, והיו מראין אותו באצבע; ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים' (רש”י). אולי גם המכות באו בשלושה סדרים, כאשר בכל סדר המכה הראשונה באה לאחר התראה בבוקר בהיותו יוצא ליאור, המכה השניה בהתראה בצהרים בארמון לפני כולם, והשלישית באה ללא התראה ('לזמן הזה', שם). שזהו גופו מרמז על ההתראה בבוקר, שהיה רק הוא לבדו, רק גופו. אמתו מרמזת על ההתראה בצהרים, שזה היה לפני כולם ולכן ביזהו, שזהו כעין רמז בערוותו שזה בושה בגילויה (וכן באמה מביאים לעולם צאצאים, ולכן רומז שהיו בארמון הרבה אנשים). זקן מכסה את הפנים וזהו כרמז שלא נעשתה התראה אלא ה' כיסה ממנו את הגעתה. (אולי לכן במאמר השני שהובא בגמ' זה קשור להתראה על המכות: "לך אל פרעה בבקר הנה יצא המימה ונצבת לקראתו על שפת היאר" וגו' [שמות ז,טו], כרמז על המאמר הראשון מה בא לרמז בעומקו, שזה קשור להתראה על המכות).