פרשת השבוע
| 11/2/2026
- בס"ד לע"נ רוני בן מרסל לִפְעָמִים יֵשׁ לְהִשָּׁאֵר בְּהִלּוּךְ נָמוּךְ לְאָקָמָא שְׁכִינְתָא מֵעַפְרָא התשפ"ו
- יֵשׁ לָנוּ מִין תְּמִימוּת כָּזֹאת, שֶׁאִם הָרַב הַגָּדוֹל אוֹ הָאַדְמוֹ"ר אָמַר לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ אוֹ נָתַן בְּרָכָה, אוֹ אִם רוֹפֵא אָמַר שֶׁצָּרִיךְ טִפּוּל דֵּי דָּחוּף, זֶה בְּוַדַּאי חַיָּב דָּבָר רִאשׁוֹן לְהִתְבַּצֵּעַ, וְדָבָר שֵׁנִי, מִיַּד. וְזוֹ טָעוּת כְּפִי שֶׁנְּבָאֵר: הַקַּב"ה מַשְׁגִּיחַ עַל הָעוֹלָם זֹאת הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ, הַהֶגֶה בְּיָדוֹ, וְאַף אֶחָד לֹא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כְּלוּם, וְאָז אָדָם אוֹמֵר, יֵשׁ לִי בְּעָיָה, אֲנִי מַרְגִּישׁ בְּבֵית סֹהַר, לֹא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מַה שֶׁאֲנִי רוֹצֶה, אֲנִי צָרִיךְ ... וַאֲנִי לֹא מַשִּׂיג, וְאָז הוּא שׁוֹאֵל אֶת הַחֲכָמִים מַה עוֹשִׂים, וְעַד שֶׁהוּא מוֹצֵא אֶת הָרַבָּנִים, גַּם לוֹקֵחַ זְמַן, וְעַד שֶׁהוּא מְקַבֵּל תְּשׁוּבָה יוֹצְאִים לוֹ קַרְנַיִם, וְאוֹמְרִים לוֹ עֲשֵׂה כָּךְ וְכָךְ, לְדֻגְמָא תֵלֵךְ לִמְהַנְדֵּס, אוֹ תְּחַפֵּשׂ רוֹפֵא אוֹ עו"ד, אוֹ הִשְׁתַּדְּלוּת רוּחָנִית, וְאָז הוּא לֹא מַצְלִיחַ לְהַשִּׂיג אֶת הָאָדָם הַנָּכוֹן, בִּגְלַל כָּל הַתֵּרוּצִים שֶׁיֵּשׁ, לְדֻגְמָא, אִישׁ פְּלוֹנִי אוֹמֵר לוֹ שֶׁהוּא לֹא מְטַפֵּל בָּזֶה, וְהַשֵּׁנִי עַכְשָׁו לֹא פָּנוּי, וְהַשְּׁלִישִׁי לֹא בָּרוּר שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת יוֹדֵעַ לִפְתֹּר אֶת הַבְּעָיָה, וְהַיָּמִים נִמְשָׁכִים וְנִמְשָׁכִים וְאֵין גְּאוּלָה, וּבֵנְתַיִם הוּא מְמֻרְמָר, וְחוֹשֵׁב, ה' אַתָּה לֹא רוֹצֶה לַעְזוֹר לִי ? אֲבָל ה' כֵּן רוֹצֶה, וְכָל הָעוֹלָם בְּיָדוֹ, וְהוּא לֹא צָרִיךְ כְּלָל אֶת הַהִשְׁתַּדְּלוּת שֶׁלְּךָ כְּדֵי שֶׁתִּוָּשַׁע, אֲבָל כָּרֶגַע אַחֲרֵי שֶׁעָשִׂיתָ אֶת הַמֻּטָּל עָלֶיךָ, מַה שֶׁהוּא כֵּן רוֹצֶה, זֶה שֶׁלֹּא תַּעֲשֶׂה כְּלוּם, וְנַסְבִּיר, יֵשׁ בַּנֶּפֶשׁ 2 תְּנוּעוֹת "הִתְכַּנְּסוּת" וְהִתְפַּשְּׁטוּת, וְהִתְכַּנְּסוּת פֵּרוּשָׁהּ, שֶתִתְכַּנֵס בְּתוֹךְ עַצְמְךָ וְלֹא תִּתְרַחֵב, כְּשֶׁלֹּא הוֹלֵךְ, יֵשׁ עִנְיַן לְחַכּוֹת לִשְׁעַת כֹּשֶׁר.
- כתוב בקהלת ג שבזמן מסוים, יש עת לַחֲשׁוֹת, ותגיד לה': אני שם לב, שכרגע מסבה שאני לא מבין, ההשתדלות שלי לא מביאה את הישועה, ואולי זה גם לא טוב לי שאקבל כרגע, אז אני מחכה, מה נעשה זה כמו משחק ילדים, שאתה בעצמך מזיז את השחקנים, אז גם פה האמת היא, שאני שחקן וה' מזיז אותי, לא אכפת לי באיזה דרך תבוא הישועה. ואדם מצד שהוא סובל, לא מבין את המלים אל תעשה כלום, ושואל, רגע, אז מה אני אשב בטל ? ומה אעשה בנתיים? והתשובה, בתפלה ובצדקה תמיד צריך להתחזק, ונסביר: כתוב בפרשת יתרו "וגם הכהנים הניגשים אל ה' יִתְקַדָּשׁוּ פן יפרץ בהם ה'" = יתאפקו לעמד במקומן, אחד הדברים העיקריים שיש בתוך האדם זה: קדושה, זאת אומרת, הכהנים היו חושבים, שאם ה' בחר בהם לגשת להקריב קרבנות, אז בטוח מותר להם במעמד כה גדול כמתן תורה, להתקרב אל ה' יותר מכל העם, ואמר להם ה' שיכירו את מקומם האמיתי, ולא יקפצו לעלות, כי קדושה (ההיפך מטמטום) היא, דוקא להיות מוכן להשאר במקומו האמיתי, ובשום אופן לא לחפש להתקרב לה', מחוץ למקומו, כי רק כך יקראו לאדם "קדוש" אם הוא יבין מה מקומו האמיתי ויחיה בכיוון אל עצמו, ולא בכיוון החוצה, ומי שעוזב את דרגתו ועושה השתדלות יתר, מתרחק מעצמו, ובודאי לא תהיה לו התעלות בריחוק מעצמו. זו המציאות: גם רצון רוחני בלתי מאוזן, מוציא את האדם מהמנוחה שלו. גם בשביל להיות קרוב לה', אסור לך לצאת מהמקום שלך כשזה לא הולך, אל תעירו ואל תעוררו. ע"פ עלי שור ח"א ע"מ קצב
- כתוב בגמ' ברכות סד כל הדוחק את השעה - שמתאמץ בכל כחו להצליח מיד, אע"פ שאינו מצליח מפני שאין השעה כשרה לכך, או מנסה לדחוק את מזלו, ובכל זאת חוזר ומשתדל עוד, כגון אבשלום שבקש למלוך בחזקה: שעה דוחקתו, נכשל, כי אין השעה כשרה, וכל הנדחה מפני השעה-ממתין שתבוא שעתו, שעה נידחת מפניו, עתידה לעמד לו שעה מַצְלַחַת. מעשה שחיפשו חכמים את מי למנות ראש ישיבה, ובחרו בר' יוסף, והוא לא הסכים מפני שאמרו לו החוזים בכוכבים, שהוא יהיה רק שנתיים וימות, רב יוסף בחר להיות נדחה ולא נהיה ראש ישיבה, ובמקומו שמש רבה שנתיים, ואז מלך ר' יוסף שנתיים וחצי, כלומר לא רק שר' יוסף לא הפסיד מזה שנדחה מהשעה, אלא שזכה והאריך ימים, חוץ מהשנתיים עוד חצי ש', כשכר על כך שנדחה מפני השעה.
- וְתִרְאֶה, שֶׁכָּל מַה שֶׁאָמַרְנוּ, זֶה לֹא רַק אִם רַב גָּדוֹל אוֹ אַדְמו"ר, הוֹרוּ לְךָ לַעֲשׂוֹת כָּךְ וּבֵרְכוּ אוֹתְךָ, שֶׁזֶּה לֹא חַיָּב לְהִתְבַּצֵּעַ מִיַּד, אֶלָּא אֲפִילוּ כְּשֶה' אָמַר לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ, הַמְּצִיאוּת שֶׁיֵּשׁ עִכּוּבִים, כְּמוֹ שֶׁלָּמַדְנוּ, שֶה' אָמַר לְאַבְרָם אָבִינוּ: "לֵךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ... אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" וְשָׁם יִהְיֶה לְךָ טוֹב, וּכְשֶׁהוּא מַגִּיעַ, אָז "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ" וְהֻצְרַךְ לָצֵאת מִמֶּנָּה אוֹמֵר רָשׁ"י לְנַסּוֹתוֹ כִּי בַּהַתְחָלָה אָמַר לוֹ לָבוֹא אֶל הָאָרֶץ וְעַכְשָׁו מַשִּׂיאוֹ עֵצָה לָצֵאת מִמֶּנָּה, וְאַבְרָהָם הִתְבַּטֵּל לָה' וְזֶה נִקְרָא הִתְכַּנְּסוּת.
- אוֹתוֹ דבר עם משה רבנו, כמו שהתורה מלמדת: וידבר אלקים אל משה, דיבור קשה, ה' כעס על משה רבנו שאמר: למה זה שלחת אותי לבשר לעם ישראל את הגאולה, הרי שמאז שבאתי אל פרעה לדבר בשמך, הרע לעם הזה" ומשה רבנו היה צריך להתכנס בתוך עצמו, ולא להרהר אחר מידותיו של ה'.
- וְהַסְּבָרָה הִיא, שֶׁאִם כָּל פַּעַם שֶׁאָדָם הָיָה מְקַבֵּל יְעוּץ מֵרַב, וְהָיָה עוֹשֶׂה וּמַצְלִיחַ מִיַּד, הָיְתָה מִתְבַּטֶּלֶת הַבְּחִירָה, וְאָדָם הָיָה חָי בְּצוּרָה כָּזוֹ, אֲנִי רַק צָרִיךְ לְהַגִּיעַ לָרַב הַגָּדוֹל, וְאָז כָּל הָעֵסֶק מֻצְלָח, וְאָדָם הָיָה חוֹשֵׁב, שֶׁהוּא פּוֹעֵל וְהוּא מְיַצֵּר וְהָיָה שׁוֹכֵחַ אֶת ה'. וּמִי שֶׁבְּכָל זֹאת יִתְעַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת עוֹד הִשְׁתַּדְּלוּת, קוֹדֵם כָּל הוּא יֵצֵא מֵהַמְנוּחָה הַנַּפְשִׁית שֶׁלּוֹ, וְזֶה לְבַד סִבָּה לְפַסְפֵּס יְשׁוּעָה, הַחַיִּים הֵם זֶה לֹא לְחִיצַת כַּפְתּוֹר.
- כתוב בקהלת ג "לכל
זמן ועת לכל חפץ", לכל מה שמתרחש בעולם, קבע הבורא זמן שיקרה, וכתב
החוה"ל (שער
הבטחון פ"ג) ה' מנהיג את האדם מינקותו ועד ישישותו, והוא אמור
לסמוך על ה', כי מינקותו עד היום הזה, הוא כבר קבל מה' הרבה דברים, הן בריאות הן
מזון, בקיצור ה' מוליך אותו ממקום למקום, וממילא גם בעתיד הוא יתן לו, וסליחה שאני
מייבש אותך לכמה שורות, ודע שלכל נברא יש תכנית, שה' גזר גבולות לכל דבר מתי זה
יהיה, לדוגמא בגיל מסוים אדם כבר לא יראה טוב בעיניו, והנה אתה רואה שע"י
השתדלות האדם, (ניתוח) הוא כן רואה, אולם למרות זה, אין לחשב שהשתדלות בני האדם
היא ששינתה את התכנית של ה', אלא הגזרה היתה כך מששת ימי בראשית, שבזמן מסוים
יצליחו לעשות כך, ומי שלא עושה חשבון כלומר מתבונן, חושב שבגלל סיבות מסוימות
הצליחו לעשות כך, אולם זו טעות, כי ה' כבר קבע מתחילת הבריאה, שדבר זה יגיע לעולם,
אלא שהגזרה היתה שזה יצא לפועל ע"י גורמים מסוימים, שיגיעו אך ורק בזמן זה
ולא לפני, וממילא אין לאדם להטריד את הנפש שלו לעשות משהו, לא רק בעניני גשמיות,
אלא גם בעניני מצוות שחובה לעשות בהם השתדלות, לדוגמא אדם שמחפש שידוך, אמנם
מועילה השתדלותו לקרב את הזמן, אבל גם שם אחרי שעשה השתדלות סבירה וזה קצת מתעכב,
עליו להבין שיש גורמים מסוימים שעוד לא הגיעו. עד כאן.
- ויש צד נוסף לַדָּבָר, שכשאתה מחכה לישועה שלך ואינך קופץ, אתה מראה גילוי נאמנות חזק, אנו נמצאים עכשיו בפרשיות של יציאת מצרים, והמלים: לכתך אחרי במדבר מקבלים יותר משמעות, כלומר אני מרגיש יבש, אבא תן לי קצת חיות, זה פוגש אותנו בכל פנה וזוית, ביום יציאת מצרים עצמו, עם ישראל היו באורות פרוז'קטורים, ה' חיבק אותנו חיבוק עז, ונשא אותנו על כנפי נשרים, ואז כשהגענו למדבר, אט אט השמש התחילה לשקוע, ויחד איתה גם האורות והכיסופים דממו, ואז עם ישראל לפתע מגלים, אוי אנו במדבר...מה אנחנו עושים פה? וכל ההתלהבות ירדה, ואז שם היה המבחן האמיתי, ישראל מסתכלים ימינה ושמאלה ושואלים, מה אנו עושים עכשיו? ה' תקע אותנו פה באמצע המדבר, בלי חשק בלי טעם, ואז היהודי קבל את ההחלטה העצמתית והמרגשת ביותר, רבונו של עולם... אתה רוצה אותי כאן? אני רואה שעמוד הענן נעצר כאן בלב המדבר, זאת אומרת: הלילה אתה רוצה אותי פה.???
- אין בעיה... איך אמרנו כשהיינו ילדים ? שלש ארבע ו... לוקחים דפנות, לוקחים סכך ובונים סוכה, ה' רוצה אותי איתו פה, אז אני איתו, ה' אני איתך בכל מצב. ו...אבא שבשמים התרגש מאד, זה היה רגע גדול שנחרט לדורי דורות, " זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כְּלוּלֹתָיִךְ" על איזה זמן מדובר? על זמן כזה שעל פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו, (אמנם גם במדבר ה' לא עזב אותנו, הוא נתן לנו חיות מסוג אחר, מן, ובאר, ומתן תורה) אם אתם מסכימים ללכת איתי באש ובמים, אז כעת מתחילים לטפס עד מתן תורה, שאז שוב הקב"ה יחזור ויחבק...שוב יחזרו האורות והחיות, אבל למי, למי שהסכים להשאר במדבר גם ברגעים של ארץ לא זרועה.
- הנקודה הזו של לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה, זה משהו שפוגש כל אחד מאתנו, לפעמים אתה מרגיש,,, מריר, עגום, ואז מגיעה התחושה המעצבנת, רבונו של עולם מה אכפת לך לשלוח לי כמה טיפות של גן עדן שירטיבו לי קצת את החיים ? שיאהיבו לי קצת את העבודה, אז זהו שאבא שבשמים מחזיר: רעייתי היקרה אנא ממך, אני בסה"כ רוצה להשתכנע שאת מוכנה ללכת אתי בכל מצב, כמו זוג שבאו בברית הנישואין... אני רוצה לשמוע שגם שאין לך חשק ואין מוחין דגדלות, גם שם את אתי, אבא שבשמים מבקש, אני רוצה להמשיך לפנק, אני בעל טוב, אבל אני מוכרח לראות גילוי נאמנות, תבטיחי לי שאת אתי בכל מצב, ולא כמו אותו ילד בתהלים, שברגע שהפסיקו את ההגרלה על רחפן, הוא הפסיק להגיע, לא ... לא מתאימה לי רמת קשר כזו, תני לי להשתכנע שאת באמת מוכנה לצעוד אתי, ובדיוק בשביל זה נשלחו ימי השנאה האלה, זה בסה"כ לבדוק איפה הדופק שלך נמצא, את אתי או לא ? ואנחנו נעמד בזה ! ביום היבש והמעיק הזה, אנחנו לא הולכים להרגיש כלום, אבל ה' הולך להתרגש, ע"פ העלון אז נדברו.
- וכאן נכנסת מחשבה, רגע, ואם ה' ירצה לבחון אותי עוד 50 שנה אז עד אז יהיה לי קשה ח"ו? אולם זו עצת היצר, כי עכשיו צריך לעשות מה שעכשיו, ולא לעשות חשבונות מה יהיה, ובכלל המושג מחר, היא שיטתו של עמלק שכתוב בו, "בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק, מחר אנכי נצב", מזה שהמלים כתובות בסמיכות, לומדים שהסטרא אחרא אומרת את זה, להחליש אותנו.
- ובא
"ארגיע" אותך קצת, כתב הבן איש חי (בן איש חיל שבת הגדול ב) שבכוונה ה'
לא אומר לאדם מתי תהיה גאולתו הפרטית, כי אז יהיה לו קל, ואם לא יידע, אז הקושי של
הָחִיכּוּי מזרז את הישועה לקט ע"י
מחבר הספר להחיות רוח שפלים לקבלה במייל lrslrs326@gmail .com
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
