סודו של העומר.....

----------------------------------

סודו של העומר הוא הנוסחה לתרגם חירות וגאולה - לתועלת החיים 

 להפוך לחם עוני  - מצות - ללחם פנים - לחם שמאיר פנים 

 לחם של כבוד המאיר את העולם. 

אנחנו מתרגלים מסר זה חמישים יום

 לחבר בקדושה הראויה : חירות וגאולה - למתן תורה

בקיצור להפוך גם את המצות

 ל"מצוות [בתוספת האות "ו"].

" ודוק,אך ורק גם ב"ו" של הלחם .

הנה כי כן, סודו של העומר נעוץ גם במאמר חז"ל : 

"אם אין קמח אין תורה."

 כשם שהקב"ה, אינו חפץ בקורבנות .כך הוא חפץ אךבלחם למאכל  

 הנמצא לכל אדם בכבוד.  

 לפיכך ביקש הקב"ה במיוחד לקדש את דרך הלחם.

 ודווקא בתווך בין חג החירות לחג מתן תורה.

 גם להראות כי תורה מתיישבת יותר עם קורבן לחם - מאשר קורבן של בהמות .

 וגם להראות שאין התורה עומדת לעצמה ללא עמל הלחם.

 כן, זה דברנו ....

אי אפשר להגיע לכלל מתן תורה בלוא קרבן הלחם. אותו שעמלים בו להוציאו מהארץ.

מי שלא מתרומם להגאל מלחם העוני לאכול בזיעת אפו לחם של כבוד. לעולם לא ישיג אמיתה של תורה וודאי לא יזכה לגלות מכמניה ואוצרותיה.

 

כאמור המצות צומחות למצוות- אך בתוספת האות "ו" שמסמלת את ששת ימי המעשה [ששת ימים תעשה מלאכה]

 ה"לעובדה ולשומרה" : קודם לכל  : נאמרה על הבריאה -  ורק מתוך כך גם לתורה.

 

והנה מתוך כובדו ורגישותו של נושא זה, אני מבקש להוסיף את מה שליבי אומר לי  :

 

שסוד זה הוא למעשה גם סודם של שני ה"נונים" ההפוכים  שבתורה .

 אותם הכולאים את המאמר  : "ויהי בנסוע אהרון...."

 שאין התורה נוסעת להתנחל בליבותינו, [גם לא - לארץ ישראל].

 אלא אם מתקיים קודם לכל  : 

"ויהי".

 אותו ה"ויהי" של ששת ימי המעשה.

 לאמור : "ויהי ערב ויהי בוקר..." .

רק בהתקיים באדם "ויהי" - של ששת ימי המעשה, זוכה הוא לנסוע ולהתקדם במעלות הקדושה עם התורה הקדושה ובלי זה גם לא מתקיים ההמשך, שמשה רעיא מהימנא נחלץ לקום לעתור ולהמליץ  : "קומה ה' ויפוצו אוייבך...."

 הנה כי כן  ה"נונים" -  הכולאים את סוד התוכן הנ"ל. הם למעשה גם סמלים של חמישים ימי העומר.

 שהתורה ניתנת ומתקיימת מערך ה"עומר" משנה לשנה.....

 מערך הרוחני של התורה וגם מהפוך לו : הערך החומרני 

 של הבריאה....

 משה אהרון