"וילנו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר אתם המתם את עם ה'. ויהי בהקהל העדה על משה ועל אהרן ויפנו אל אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד ה'. ויבא משה ואהרן אל פני אהל מועד. וידבר ה' אל משה לאמר. הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם. ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני ה' החל הנגף. ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את הקטרת ויכפר על העם. ויעמד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה. ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות מלבד המתים על דבר קרח. וישב אהרן אל משה אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה" (במדבר יז,ו-טו). (ראה לימוד לדורנו, ב'בארץ לא זרועה', “אתם המיתם את עם ה'”, למרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן זצוק"ל זיע"א). בעקבות תלונות ישראל על כך שכביכול משה ואהרן גרמו למיתת עדת קורח ה' מעניש את ישראל במגפה. למה ה' הענישם דווקא במגפה הרי יכל להענישם בהרבה דרכים אחרות? בפשטות מגפה היא דבר שהיה שכיח פעם והיה ממית רבים, לכן זה הדבר הכי רגיל בכדי להמית רבים, ולכן נעשה בצורה הזו, כמעשה פשוט להמתה (שאין בזה סיבה מיוחדת אלא כדבר המצוי, שה' ממעט בניסים אם לא צריך). בפרט שכאן זה בא כתגובה לטענותיהם של ישראל נגד משה ואהרן שכביכול מיתת עדת קורח לא נעשה ע”י ה' אלא על ידם, מחכמתם שידעו דברים שאחרים לא מכירים: '"אתם המתם" – הטעם: מה ראיה היתה זאת ששבט לוי נבחר, ונבחר אהרן לכהן גדול? ויתכן, שבתפלתכם או בחכמה שידעתם שרפתם המקריבים' (ראב"ע; פס' ו). לכן העונש שלהם, שימותו רבים כמו שמתו רבים בעדת קורח (שהם עכשיו כעין ממשיכים את תלונותיהם) בא לידי ביטוי בדבר רגיל ושכיח, שזהו מגיפה, שבזה לא יכולים לטעון שמשה עשה כך מחכמתו בדבר שהם לא מכירים כמו שעשה שנבלעו באדמה או שהאש יצאה ושרפה שזה דבר שאינם מכירים ולכן יכל לרמות אותם ולפגוע בהם, מגפה זה דבר טבעי וכולם יודעים שאין אדם ששולט בזה; אמנם כן מוכח שזה מה' כיון שה' הוא השולט בטבע, ולכן הוא הביא עליהם את המגפה. ע"פ האונקלוס (בהסבר הרמב"ן) אפשר שזה משום שהם טענו מדוע משה ואהרן גרמו למיתה: 'אמר אנקלוס: אתון גרמתון דמית עמא דה'. יפתור כי יאשימו אותם על שנתנו העצה הזאת להקטיר קטרת זרה לפני ה' מדעתם, שהמקריבים אותה נשרפים, כי השם לא אמר למשה להקריב הקטרת הזאת והוא לא אמר לישראל בשם ה' לעשות כן. אם כן, מעצמם נתנו העצה הזאת אשר מתו בה העם, והיו יכולים לתת אות ומופת אחר במטה או בזולתו' (רמב"ן; פס' ו). כך שהאשימו אותם שנתנו עצה שבה ימותו במקום מופת אחר שלא ימותו בו (ובפרט שהם היו רבים שמתו אז היה צריך להתחשב בזה ולא לגרום למיתתם); לכן ה' הענישם במגפה שזה דבר רגיל שממית רבים, כאות שזה היה רצון ה' הפשוט שימותו כל עדת קרח. חז"ל למדו שנעשתה כאן הצלה ע"י הקטורת נגד טענותיהם של בנ"י שהקטורת ממיתה: 'ד"א: למה בקטרת? לפי שהיו ישראל מליזין ומרננים אחר הקטרת לומר סם המות הוא; על ידו מתו נדב ואביהוא, על ידו נשרפו חמשים ומאתים איש. אמר הקב"ה: תראו שעוצר מגפה הוא והחטא הוא הממית' (רש"י; פס' יג [ומקורו במדרש: 'אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: שְׁנֵי דְבָרִים הָיוּ קְדוֹשִׁים וּגְדוֹלִים, וְכִסְּבוּרִין בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם קָשִׁים, וּכְדֵי שֶׁלֹא לְהוֹצִיא לַעַז עֲלֵיהֶם כָּתַב בָּהֶן דָּבָר גָּדוֹל שֶׁל שֶׁבַח וּבְרָכָה, וְאֵלּוּ הֵן: קְטֹרֶת וְאָרוֹן. קְטֹרֶת שֶׁלֹא יֹאמַר אָדָם: קָשֶׁה הוּא הַקְּטֹרֶת, עַל יָדוֹ מֵתוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא, וְעַל יָדוֹ נִשְׂרְפוּ עֲדַת קֹרַח, וְעַל יָדוֹ נִצְטָרַע עֻזִּיָּהוּ, לְכָךְ כָּתַב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲלָה גְדוֹלָה בַּקְּטֹרֶת שֶׁנִּצְּלוּ יִשְׂרָאֵל עַל יָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יז, יב יג): "וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר משֶׁה וַיָּרָץ אֶל תּוֹךְ הַקָּהָל" וגו'' (במדבר רבה ד,כ)]). לפי זה מובן מדוע ה' הענישם דווקא במגפה, כיון שבטענותיהם טענו שהקטורת ממיתה; ובפרט שאולי גם טענו שהקטורת היא הממיתה ולא טענותיהם ומעשיהם של עדת קרח הם שגרמו להם למות, וזהו שטענו על משה שגרם להם מיתה שיעץ להם להקטיר קטורת ברמאות. לכן ה' הענישם דווקא במגפה כדי שמה שיפסיק את המגפה זה דווקא הקטורת שיש בה סגולה של הפסקת מגפות: 'אף מלאך המות מסר לו דבר, שנאמר (במדבר יז, יב): "ויתן את הקטורת ויכפר על העם", ואומר "ויעמוד בין המתים ובין החיים" וגו'; אי לאו דאמר ליה מי הוה ידע?!' (שבת פט,א). כדי שיוכח שהקטורת היא חיובית, וכן שעדת קרח מתו בחטאם ולא בשל עצם הקטרתם. ובפרט שכאן אהרן הקטיר קטורת שלא כרגיל (שאין זו הקטרה רגילה של הקטרת הקטורת שבכל יום במשכן) והצילם מהמגפה, ולא נענש ומת כעדת קרח שהקטירו שלא כרגיל, שזו הוכחה שמשה עשה כמו שה' רצה, ועדת קרח מתו בשל חטאם. עוד נראה שאת העניין שהקטורת מפסיקה מגפות שמע משה ממלאך המוות בסיני, שזה כמשקל נגד טענות בנ"י עכשיו שיש בזה כעין המשכיות של טענות עדת קורח (שהרי מאשימים אותם שהמיתו את עדת קורח בחכמתם ולא שזו הוכחה מה' שהם צודקים), שקורח טען: '"וַיַּקְהֵל עֲלֵיהֶם קֹרַח". אמר להם: "כָּל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים", וכולם שמעו בסיני: "אנכי ה' אלקיך". "וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'"? אלמלא אתם שמעתם לבדכם והם לא שמעו הייתם אומרים, עכשיו כולם שמעו ומדוע תתנשאו' וכו' (במדבר רבה יח,ו). לכן התגובה לזה באה בגילוי של מגפה, שאותה יפסיק ע"י מה שרק הוא שמע בסיני כשהוריד את התורה, שמוכח שהוא אינו כמו שאר העם, שלא כמו שטען קורח. כמו"כ הפתרון בקטורת להצלה ממגפה ניתן לו בסיני ע"י מלאך המוות בעקבות שהוכיח שראוי לקבל את התורה (שבת שם), כך שמי שבזכותו ירדה התורה זהו משה, לכן זה עומד כנגד טענת קורח ועדתו שתורת משה אינה אמת, שמודגש ביתר שאת שהתורה באה ע"י כח משה ולכן וודאי שתורתו אמת; ובפרט שאף המלאכים מודים למשה שהוא מייצג את רצון ה' האמיתי. (ובכלל זה כרמז שמשה היה בסיני להוריד את התורה, ולכן תורתו אמת ולא יכולים לחלוק עליו).