"כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע דברי ריבת בשעריך וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה' אלקיך בו. ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט” וגו' (דברים יז,ח-ט). '"וקמת” (בבית) [מבית] דין. ["ועלית למקום”] מכאן אמרו: שלשה בתי דינים היו שם, אחד על פתח הר הבית, ואחד על פתח העזרה, ואחד על לשכת הגזית. באים לזו שעל פתח הר הבית. (אם שמעו) אמרו להם: ["כך דרשתי וכך דרשו חברי",] "כך למדתי וכך למדו חברי". אם שמעו אומרים להם, ואם לאו באים לזה שעל פתח העזרה. ואומר: "כך דרשתי וכך דרשו חברי", "כך למדתי וכך למדו חברי". אם שמעו אמרו להם, ואם לאו אלו ואלו באים לבית דין שבלשכת הגזית, שמשם תורה יוצאת לכל ישראל, שנאמר: "אל המקום אשר יבחר ה' אלקיך בו”' (ספרי). '"וקמת ועלית אל המקום" – מלת "וקמת" (המיותר) מורה כפי פשוטו על הקימה ממושבו, כי מדבר אל השופטים שדרכם לישב במושב ב״ד שהדיינים צריכים להיות יושבים, אמר שאם תסתפק בדין זה אין לך לישב ולדון דין זה רק לקום, "ועלית אל המקום”. ומ״ש: מכאן אמרו, הוא מכפל הלשון, שמ״ש: "ועלית אל המקום", ר״ל: ושם תפגע הב״ד היושב בהר הבית, ומשם "ובאת אל הכהנים הלוים", שהוא הב״ד היושב על פתח העזרה, ומשם "ובאת אל השופט" הכללי שהוא סנהדרין גדולה שבלשכת הגזית' (המלבי”ם). בהר הבית היו שלושה בי"ד (שנים של 23 ואחד של 71), למה היו שם שלושה בי"ד? בפשטות הסנהדרין היא העיקרית והיא של ה-71 שהם הסנהדרין הגדולה שפוסקת את ההלכה והמסורת; אולם כיון שיש הרבה דברים שמוטלים עליהם בגילוי התורה בישראל, לכן יש בסמוך להם עוד בי"ד כדי שהעבודה תתחלק ולא תיפול כולה על הסנהדרין הגדולה, ולכן שמו עוד שני בי"ד כדי שגם הם יגלו תורה ויפעלו לעשית צרכי התורה כעזרה לסנהדרין הגדולה, ויהיו סמוך להם להראות את מעלתם הקרובה לסנהדרין הגדולה. אולם אולי יש בזה גם כגילוי רמזים בקשר לתורה: שלוש רומז לחזקה, שכך בא לבטא שממקום המקדש יוצאת התורה בשלמותה, לכן זה מתגלה בעליה של שלבים שסופו בשלישי – בסנהדרין הגדולה, כעין שאז יש חוזק של גילוי התורה בשלמותה. לכן גם נאמר "ועלית" שמעבר לעניין שנדרש לעליה לבי"ד שאחריו גם דרשו לשון עליה כגילוי של מעלה, שכך דרשו בהמשך הספרי: '"וקמת ועלית" – מגיד שארץ ישראל גבוהה מכל הארצות, ובית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל'. שאולי זה קשור למקודם, שהעליה מבטאת גם עליה רוחנית, ולכן זה מתגלה בשלושה בי"ד שעולים מאחד לשני כרמז לעליה בקדושה, שזה מבטא את העליה עד שמגיעים לשלמות (כחזקה הטבועה בנו) שזהו הסנהדרין שהם הפוסקים וקובעים את ההלכה הסופית בשם ה', כגילוי של אמת התורה בשלמותה. אולי גם שלושה כרמז לעליתו של משה להר סיני לקבלת תורה, שעלה שלוש פעמים לסיני עד שהתורה ירדה אלינו (ביוה"כ בסוף הפעם השלישית). לכן יש את שני הבי"ד שהם קטנים יותר כעין כנגד הפעמיים הראשונים שהתורה עוד לא הגיע לידנו, ולכן יש גילוי של קשר לתורה אבל עדיין לא השלם (לכן שני ביה"ד קטנים בכמות החכמים שבהם מהסנהדרין הגדולה, כרמז לחיבור לתורה קטן יותר מהשלמות שהתגלתה בעליה השלישית), שהשלמות זהו בסנהדרין של 71 שהם אלו שקובעים את ההלכה למעשה (ממסורת או סברה), וזה המחייב: 'ואם לאו, אלו ואלו באים לבית דין הגדול שבלשכת הגזית, שממנו יוצאת תורה לכל ישראל, שנאמר: (דברים יז, י) "מן המקום ההוא אשר יבחר ה'" (משנה; סנהדרין יא,ב). ' … ואם בית דין הגדול מקובלים בדבר ההוא, יודיעם מה שהם יודעים מן הקבלה. ואם לא שמעו בו שום דבר, ידינו בו כפי הסברות וההקישות התוריות הידועות אצלם עד שיסכימו כולם או רובם שהדין כך, ויאמרו להם שיתחייבו לעשות כן. ומי שיחלוק על מה שאמרו או הוציא אותו בסברא הוא זקן ממרא, דאמר רחמנא: "על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה" (דברים יז, יא)' וכו' (פירוש המשניות לרמב”ם). לכן האחד הוא בפתח הר הבית כרמז לכלל המקדש, שנצטוונו על המקדש בעקבות חטא העגל, ולכן זה רומז לעליה הראשונה בה נעשה העגל. אחד על פתח העזרה כנגד העליה השניה שהיתה בשביל כפרה על חטא העגל, ולכן זה מתגלה בפתח העזרה שקרוב למזבח עליו מקריבים קרבנות כפרה; וזה לפני עזרת ישראל כרמז לכפרה על ישראל מחטא העגל. והסנהדרין יושבת בלשכת הגזית: 'ואחד יושב בלשכת הגזית – שהיא בנויה בתוך העזרה, חציה בקודש וחציה בחול' (ברטנורא, משנה שם), שזהו כנגד הפעם השלישית שמשה הוריד את התורה משמים והיא הגיע אלינו, שזהו חצי בקודש כעין משמים, וחצי בחול כעין שהגיע לארץ. אולי גם הבי"ד שמלמדים את מסורת התורה במקדש מרמזים כנגד האבות, שמהם זכינו לקבל את התורה (כבנ"י העם הנבחר), ולכן זה שלושה כנגד שלושת האבות (ואולי לכן גם דרשו כאן שא"י גבוה מכל הארצות, כרמז לקשר לאבות שלהם הובטחה הארץ להם ולזרעם, ואנו מקבלים את הארץ מכוחם; וכן כח התורה בשלמותה קשור לארץ). לאברהם נאמר ללכת לעקידה (שזה היה במקום המקדש), ולכן זהו כרמז בפתח הר הבית, הכניסה למקום המקדש, כרמז שאברהם הגיע ממקומו ונכנס למקום המקדש ("ולך לך אל ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך" [בראשית כב,ב]). יצחק הועלה לעקידה, ולכן כנגד זה יש בי"ד בפתח העזרה שקרוב למזבח. יעקב ישן במקום המקדש וחלם את חלומו, והחלום רמז למתן תורה ('רבנין פתרין ליה בסיני: "ויחלם והנה סלם" – זה סיני' וכו' [ב"ר סח,יב]), לכן אצלו מתגלה הסנהדרין הגדולה שהיא הכי חשובה בקביעת התורה, וכן בלשכת הגזית היה חציו בקודש וחציו בחול, כעין הסולם שהיה בארץ ובשמים.