רק אם היו מפרשים נכון את המקרא גלות אלפיים הייתה נמנעת
נכתב על ידי משה אהרון | 1/9/2026
בס"ד.
רק אם היו מפרשים נכון את המקרא- "גלות אלפיים" הייתה נמנעת .
---------------------------------------------------------------------------------
כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר מִצְוֺתָיו וְחֻקֹּתָיו, הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה: כִּי תָשׁוּב אֶל־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשֶׁךָ. {ס} יא כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--לֹא־נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ, וְלֹא רְחֹקָה הִוא. יב לֹא בַשָּׁמַיִם, הִוא: לֵאמֹר, מִי יַעֲלֶה־לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה. יג וְלֹא־מֵעֵבֶר לַיָּם, הִוא: לֵאמֹר, מִי יַעֲבָר־לָנוּ אֶל־עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה. יד כִּי־קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד: בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ.
"הכתובה בספר התורה הזה" :
וכי לא היה לו לכתוב לכתוב : ה"כתובים" ברבים.
בהמשך למצוות ולחוקים.
אלא כולם כמוסים במצווה אחת ."יישוב ארץ ישראל ".
עתה יובן גם :
וכי ה"תורה" הכתוב אומר . אלא ה"מצוה" הוא אומר.
ולא עוד מוסיף המצווה "הזאת".
על משקל התורה הזאת.
ומה היא אותה המצווה. לשוב אל ה' מלא על מלא .
ולא עוד מוסיף המצווה "הזאת".
על משקל התורה הזאת.
ומה היא אותה המצווה. לשוב אל ה' מלא על מלא .
כלומר :
קודם לכל לשוב לארץ מכל גלות ואפילו במסירות נפש ובהקרבה . אי אפשר לשוב אל ה' בניכר תוך הפניית עורף לארץ ישראל .
זאת ועוד זהוא גם מה שמוסיף ומדגיש הכתוב לאמור : "אשר אנוכי מצווך היום. וכל המצווה של אותו היום : הכניסה לארץ וכל הכרוך בה.
זאת ועוד זהוא גם מה שמוסיף ומדגיש הכתוב לאמור : "אשר אנוכי מצווך היום. וכל המצווה של אותו היום : הכניסה לארץ וכל הכרוך בה.
הנה כי כן" הציטוט דלעיל הוא המשך הדברים שבראש לאמור :
וְהָיָה כִי־יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה, אֲשֶׁר נָתַתִּי, לְפָנֶיךָ; וַהֲשֵׁבֹתָ, אֶל־לְבָבֶךָ, בְּכָל־הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה. ב וְשַׁבְתָּ עַד־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר־אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם: אַתָּה וּבָנֶיךָ, בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשֶׁךָ. ג וְשָׁב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת־שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל־הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, שָׁמָּה.
אין :"ושבת עד ה' אלוהיך"
בלוא שיבה לארץ ישראל ...... ששם בחר ה' לשכן שמו שם.
כשאתה מתקרב אליו : קרוב קרוב
שגם רק אז גם מתקיים בך :
""ושמעת בקולו"...
שגם אין אדם אשר יכול לשוב לה' בכל לבבו ובכל נפשו בלוא :
ארץ ישראל .
רק אם מתקיימת התנועה שברוח [הציונות] וקמים חלוצים ראשונים למסור את הנפש בעבור הארץ, מתקיים גם הגמול של : קבלת ה' את "שבותך"
לאמור :
וְשָׁב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת־שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל־הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, שָׁמָּה. .
כך היה בגאולה זו .
זכינו לקיים : "הציבי לך ציונים"... להציב הציונות בראש.
לקבל בהכנעה את הציונות המדינית ומוליכיה .
אשר הקריבו את כל כולם בעבור שיבתנו וזכינו לקבלת שיבה זו בדמות : קיבוץ גלויות אדיר לארץ ועצמאות מדינית .......
מי שאינו מקדש את האתחלתא בדמות מדינת ישראל אינו שב אל ה' באמת.......
משה אהרון
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
