לך לך

בראשית יב,ו: וַיַּעֲבֹר אַבְרָם, בָּאָרֶץ, עַד מְקוֹם שְׁכֶם, עַד אֵלוֹן מוֹרֶה: מהו 'שכם', שם איש או מקום? הכתב והקבלה (הו"ק): מ"ם של מילת 'מקום' בשווא, סמוך אל שכם, לכן ברור כי 'שכם' הוא שם איש, לא שם מקום, וטעמו – מקומו של (האיש) שכם.

יב,ח: וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה, מִקֶּדֶם לְבֵית-אֵל--וַיֵּט אָהֳלֹה; בֵּית-אֵל מִיָּם, וְהָעַי מִקֶּדֶם, וַיִּבֶן-שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה, וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְהוָה: מהו 'ויקרא' ומדוע דווקא בין בית אל לעי? הו"ק: לשון הכרזה, כמו 'ויקראו לפניו אברך', שהיה אברהם מכריז ומפרסם אלוהותו יתברך, ולסיבה זו נטה אוהלו בין שתי עיירות גדולות בית אל ועי, למען ירבו הבאים לשמוע בקוראו בשם ה'.

יב,יג: אִמְרִי-נָא, אֲחֹתִי אָתְּ--לְמַעַן יִיטַב-לִי בַעֲבוּרֵךְ, וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ: מה הטובה לשרה מכך,  שבגללה אומר אברהם 'בעבורך'? הו"ק: כי אף אם תבעלי לאחד מהם, לא תהיה מצדך נבלה וטומאה, כי פנויה תהיי, כאשר נסתלק ממך איסור האישות, והרי את מותרת להם.

יג,ח: אַל-נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבֵין רֹעַי, וּבֵין רֹעֶיךָ:  כִּי-אֲנָשִׁים אַחִים, אֲנָחְנוּ: מה הכוונה ב'אנשים'? הו"ק: כל 'אנשים' שבמקרא יורה על חשובים ... ונתן שתי סיבות למניעות המריבה: א. שהמריבה מצויה בין פחותים ונבזים, לא בין חשובי ערך. ב. מצד קרבת משפחה ראוי קרבת הדעת ואהבה זה לזה.

יד,יב: וַיִּקְחוּ אֶת-לוֹט וְאֶת-רְכֻשׁוֹ בֶּן-אֲחִי אַבְרָם, וַיֵּלֵכוּ: מדוע צוין שלוט הוא 'בן אחי אברם', והרי ידענו את זה? הו"ק: את לוט לקחו (בשבי) לסיבת היותו בן אחי אברם, ואברם – להיותו חולק עליהם באמונת אלוהות, ופרסם ברבים אמונה כוזבת אשר עמהם, לכן שנאוהו כל האומות.

יד,יג: וַיָּבֹא, הַפָּלִיט, וַיַּגֵּד, לְאַבְרָם הָעִבְרִי: מהו 'העברי'? הו"ק: שהתעורר להחזיק באמונת אחדות אלוהות, היפך דעת אמרפל.

טו,ח: בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה: מה הכוונה ב'אדע'? הו"ק: מילת 'אדע' הוא עניין גדולה, רוממות וחשיבות, כמו 'ידעתיך בשם' ... ולפי זה מאמר 'במה אדע כי אירשנה', הוא מאמר הנאמר לעצמו ולנפשו, כמתמיה על הפלגת הטובה הגדולה שיבטיחנו ה' בזה, כי חשב אברם את עצמו לעפר ואפר, שפל מאד.

טו,יד: וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל: באיזה 'רכוש' מדובר? הו"ק: היתרצה איש לסבול עינוי ועבדות בשביל הרווחת ממון אחריו? ... רכוש נפשי היה תכלית המכוון בשעבוד ... (אחרת, בלי השעבוד) לא היו מתרצים לקבל עליהם עול התורה והמצוות.