וירא

בראשית יח,י: וַיֹּאמֶר, שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה, וְהִנֵּה-בֵן, לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ: מהו 'כעת חיה'? הו"ק: יש שני מיני עתים – עת חיה ועת מתה. שנים של צער אינם של חיים ונקראו 'עת מתה', ושנים של שמחה בשלימות הבריאות וכדומה הם שנים של חיים, ונקראו 'עת חיה'.

יח,כה: חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה, לְהָמִית צַדִּיק עִם-רָשָׁע, וְהָיָה כַצַּדִּיק, כָּרָשָׁע; חָלִלָה לָּךְ--הֲשֹׁפֵט כָּל-הָאָרֶץ, לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט: מהו לשון 'חלילה'? הו"ק: לשון המתנה ועיכוב, מעניין 'שבעת ימים תוחל' (שמואל א י,ח), 'ויוחל שבעת ימים' (שמואל א יג,ח) שטעמו ועניינו המתנה עם עיכוב וביטול הדבר עד זמן מועד. (וכן) 'לא יחל דברו' (במדבר ל,ג) ... ולפי זה 'חלילה לך מעשות כדבר הזה' פירוש המתן נא והתעכב מלעשות כדבר זה.

יט,ח: הִנֵּה-נָא לִי שְׁתֵּי בָנוֹת, אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ אִישׁ: מדוע לא נכתב 'אשר לא ידען איש'? הו"ק: מנהג ודרך האיש לפתות את האישה, אבל בנות לוט פרוצות היו, ודרכן לפתות, שכן פיתו את אביהן, לכן כתב בהן 'אשר לא ידעו איש'.

יט,ט: וַיִּפְצְרוּ בָאִישׁ בְּלוֹט מְאֹד, וַיִּגְּשׁוּ לִשְׁבֹּר הַדָּלֶת: מדוע 'באיש בלוט' ולא רק 'בלוט'? הו"ק: להורות על גודל עזות פניהם, אף שלוט היה איש, כלומר חשוב במעלתו, עד שמינוהו לשופט עליהם, כמו שכתוב 'יושב בשער סדום', בכל זאת לא נסוגו אחור מלפגוע בו.

יט,לה: וַתָּקָם הַצְּעִירָה וַתִּשְׁכַּב עִמּוֹ: מה מוסיפה המילה 'ותקם'? הו"ק: הצעירה שהיה ליבה נוקפה מלהודיע גנות מעשיה, וגם בגוף המעשה הייתה לה קצת מניעה מלעשותו אחרי שכבר הרגיש אביה ממעשה הבכירה בלילה ראשונה, והייתה צריכה להתאמץ על המעשה, לכן אמר בה 'ותקם ותשכב', כי בכל פעולה הצריכה התעוררות וזריזות יאמר לשון 'קימה', כעניין 'כאשר יקום איש על רעהו ורצחו' (דברים כב,כו).

כ,יא: כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין-יִרְאַת אֱלֹהִים, בַּמָּקוֹם הַזֶּה: מהו לשון 'רק'? הו"ק: מלשון ריקות והרקה, כלומר שהורק דבר מן הכלל או שהכלל נתרוקן מן הדבר (מיראת אלוהים) ....ירצה לומר חסרון יראת אלהים לגמרי.

כא,ז: וַתֹּאמֶר, מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם, הֵינִיקָה בָנִים, שָׂרָה: מהו 'מלל'? הו"ק: דבר ברור הוא, כמו 'ודעת שפתי ברור מללו' (איוב לג,ג), 'מי ימלל גבורות ה' (תהלים קו,ב) ... מי הוא שיכול לומר בבירור כי שרה תיניק בנים?

כא,כג: אִם-תִּשְׁקֹר לִי, וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי: כיצד הוראת 'נין' היא 'בני'? הו"ק: נין הוא לשון שררה ושליט, ובעבור שהבן קם תחת אביו לשלוט בנכסיו, לכן נקרא הבן 'נין'.

כב,יג: וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת-הָאַיִל, וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ: מהו לשון 'תחת בנו'? הו"ק: היא מעלת אברהם שהצטער אותו צדיק על שלא עלה בידו להעלות את בנו (לעולה), והוצרך למלאותו במה שלמטה ממנו במדרגה (איל). וטעם 'תחת' – מילוי מקום במקצת.