"ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם ויחן את פני העיר” (בראשית לג,יח). '"שלם" – שלם בגופו שנתרפא מצלעתו. (שבת לג) שלם בממונו שלא חסר כלום מכל אותו דורון, שלם בתורתו שלא שכח תלמודו בבית לבן' (רש"י). הגמ' מביאה את דברי רשב”י שאמר שכיון שניצל שראוי שיעשה תיקון בעולם כמו שיעקב עשה כשניצל: ' … אמר: הואיל ואיתרחיש ניסא איזיל אתקין מילתא, דכתיב: (בראשית לג, יח) "ויבא יעקב שלם", ואמר רב: שלם בגופו, שלם בממונו, שלם בתורתו. (בראשית לג, יח) "ויחן את פני העיר", אמר רב: מטבע תיקן להם, ושמואל אמר: שווקים תיקן להם, ור' יוחנן אמר: מרחצאות תיקן להם' (שבת לג,ב). 'אתקין מילתא – כדרך שעשה יעקב כשניצול מיד עשו. שלם בגופו – שנתרפא מצלעתו. שלם בתורתו – שלא שכח תלמודו מפני טורח הדרך. תיקן להם – דברי חן וחנייה; ולי נראה מ"ויקן את חלקת השדה" לשון תיקון' (רש"י). 'שלם בגופו שלם כו׳. משמע ליה שלם בכל מיני השלימות, שהם שלשה: גוף וממון ונשמה, דמנייהו מפקת, עיין פירש״י הכא. ובחומש הוסיף וז״ל: שלם בגופו שנתרפא מצלעתו, ושלם בממונו שלא חסר כלום מכל אותו דורון, ושלם בתורתו שלא שכח תלמודו בבית לבן עכ״ל. והיינו דאתרחיש ליעקב ניסא בכל אלו ג׳ השלימות. "ויחן את פני" גו׳ מטבע תיקן להם כו׳. נראה שדרשו כן כיון דכבר כתיב "ויבא יעקב שלם עיר שכם", דמשמע שבא לעיר, ואח״כ כתיב "ויחן את פני העיר" דמשמע שלא בא עדיין. ובב״ר דרשו מזה שנכנס עם דמדומי חמה וקבע לו תחומין מבע״י כו׳, ע״ש. והכא דרש מיניה שחנן את הפנים שבעיר, למר מטבע דדרך הוא לעשות על המטבע צורה ופנים של עיר, וכן למר בשווקים ולמר במרחצאות שחנן פנים של עיר. ורש״י פירש דדריש "ויקן את חלקת" וגו׳ מלשון תיקון עכ״ל, והוא דחוק דלא מצינו לשון תיקון רק בקהלת, ולא נמצא בזולת תי״ו השורש, ודו״ק' (מהרש"א). וראה עוד בבן יהוידע. אולי אפשר שכנגד השלמות שנשארה ביעקב כנגד זה עשה לאנשי שכם: כנגד שהיה שלם בגופו עשה מרחצאות שזה מבריא את הגוף, כנגד שלם בממונו עשה להם מטבע (שזהו ממון, ובפרט שכדי שלמטבע יהיה ערך צריך שיהיה ברקע ממון שמגבה את המטבע בערכה), כנגד שלם בתורתו שזהו חכמתו עשה להם שווקים שזה מסחר בין האנשים שצריך חכמה, וכן יש לקבוע חוקים כיצד להתנהג בין המוכרים והלקוחות וזהו כעין התורה שמדריכה זאת. אולי אפשר שדרשו שהפס' מזכיר שזה בחזרתו לארץ: "אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם" ולכן דרשו שעכשיו בא "שלם" בקדושתו, כיון שנמצא בא"י וכך מתחבר בשלושת חלקי הקדושה – תורת ישראל בנ"י וא"י. לכן דרשו שהיה שלם בגופו שזהו הגוף הישראלי – בנ"י; והיה שלם בממונו שזהו כעין א"י שהיא נחלתנו, הירושה שלנו, שזהו גם ממוני; ושלם בתורתו כנגד תורת ישראל. כך גם כנגד זה דרשו על מה שעשה יעקב לעיר, שזהו עשיה חיובית כתודה לה' על שניצל מעשו עכשיו כשחזר ארצה, ועשו יצא לקראתו בשל שחזר כך שזה קשור להגעתו לארץ, וממילא קשור לגילוי קדושה בו בחיבורו לא"י, ולכן למדו שפעל לעשיה בגילוי שכנגד הקדושות שעכשיו נשלם בהם (שקישר זאת להצלה מעשו בשל חזרתו לארץ הקודש, ולכן את התודה גילה כנגד הקדושות שנשלם בהם בחזרתו לארץ הקודש). ובפס' נאמר גם "שלם" וגם שחנה את פני העיר, ולכן דימו ביניהם שמלמד מזה על זה, שקשור לקדושות, שיעקב הודה ע"י גילוי שכנגד ה"שלם" שהתגלה בו (וכן "ויחן את פני העיר" אותה עיר שכם שנאמר עליה "אשר בארץ כנען", כך שמודגש זהו גילוי של א"י, שכך רצה יעקב לעשות כדימוי לקדושה שנעשית בשלמות עכשיו בהיותו בארץ); ובפרט לרש"י שהלימוד הוא מ"ויקן" שזה קנית נחלה בא"י, שזהו חיבור לקדושת הארץ, שזה מרמז על קשר לגילוי קדושה שכנגד זה עשה חן לעיר, כנגד שלושת הקדושות. תיקון מרחצאות זהו כנגד התורה שהיא מטהרת את האדם כעין המים ('מה המים מטהרים את האדם מטומאה, שנאמר (יחזקאל לו): "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם". כך תורה מטהרת הטמא מטומאתו, שנאמר (תהילים יב): "אמרות ה' אמרות טהורות"' [שהש"ר א, ב, ח]). יעקב גם תיקן מטבע שזה קשור לממון האדם, שזה קשור לשליחות האדם בעולם, כמו שמביא היהודי הקדוש על חזרת יעקב על הפכים הקטנים: 'כי יעקב אע"ה ידע שהפכים קטנים הם שלו ושייכים לנפשו ונבראו בשבילו, ומסר נפשו להעבירם. כי דבר שיש לו שייכות לצדיק, מחויב ליהנות ממנו אף במסירות נפש. וכן ענין של כסף וזהב שהוציאו ממצרים היה מה שרצו להוציא הקדושה שהיתה כבושה בתוכם' (היהודי הקדוש, “וישלח"), כך שזה מרמז על קדושת בנ”י. כמו"כ עם המטבע יכולים לתת צדקה, שזהו עזרה בין אדם לאדם, שזהו גילוי בנ"י שאנו גומלי חסדים במהותינו (יבמות עט,א). יעקב גם תיקן שווקים שזהו ישוב א"י (שמצוות ישוב הארץ כוללת כיבוש הארץ, שלא יהיה ביד גוים, ונחלה שלא תהא הארץ שממה), זהו כנגד קדושת א"י. אולי אפשר שיעקב עשה זאת כתודה על שניצל מעשו, והנה עשו רצה להזיקו בשל הברכות שגנב ממנו, וזה נעשה ע"י שיצחק היה עיוור ולכן יכל יעקב לרמות את יצחק כאילו הוא עשו וכך לקבל את הברכות (מה הסיבה שרימה? ראה ב'תורת המקרא' "תולדות" אות ב' למרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א; וכן ב'מעשי אבות א', 'כיצד רבקה ויעקב פועלים כנגד יצחק?', למרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן זצוק"ל זיע"א); כמו"כ עיוורון יצחק היה הסיבה שבגללה רצה לברך: "ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא את עשו בנו הגדל ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני. ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי" וגו' (בראשית כז,א-ב). מה הסיבה שיצחק נעשה עיוור? מביא רש"י שלוש סיבות: "ותכהין" – בעשנן של אלו (שהיו מעשנות ומקטירות לע"א). ד"א: כשנעקד ע"ג המזבח והיה אביו רוצה לשחטו, באותה שעה נפתחו השמים וראו מלאכי השרת והיו בוכים, וירדו דמעותיהם ונפלו על עיניו, לפיכך כהו עיניו. ד"א: כדי שיטול יעקב את הברכות' (רש”י; שם) [להבנה עמוקה של דברי רש”י אלו ראה ב'מעשי אבות א', פרשת "תולדות”, למרן גדול הדור הרה”ג חיים דרוקמן זצוק”ל זיע”א]. לכן נראה שהתגלה ביעקב “שלם” כנגד שלושת הסיבות שמכוחם לקח את הברכות (שיצחק התעוור ולכן רצה לברך, וכן מעוורונו יכל יעקב לקחת את הברכות), שלכן עשו יצא נגדו (על שלקח את הברכות) והוא ניצל מזה והגיע שלם: עשן ע”ז זהו היפך מהתורה, שכל התורה כנגד ע”ז: 'מגיד הכתוב שכל המודה בע”ג כופר בעשרת הדברות ובמה שנצטווה משה ובמה שנצטוו האבות ובמה שנצטוו הנביאים, וכל הכופר בעכו”ם מודה בכל התורה' (ספרי; במדבר טו,כב), וזהו שלם בתורתו. בעקידה יצחק כמעט נשחט למוות, וניצל, וזהו שלם בגופו. והטעם שיצחק התעוור כדי שיעקב יקח את הברכות, שהתברך בזה לשפע גשמי, זהו שלם בממונו. כנגד זה יעקב תיקן בשכם – עשן הע"ז זהו גילוי של ע"ז, שזה קשור לשווקים ששם מוכרים גם ע"ז וצרכיה, ולכן כנגד זה תיקן שווקים שנקיים מע"ז. בעקידה יצחק התעלה לקדושה גבוה (כעין קרבן עולה [ב"ר סד,ג]) כנגד זה תיקן מרחצאות לטהרה, ש'טהרה מביאה לידי קדושה' (יר' שקלים ג,ג); וכן נמשל כעין שנפלו לעיניו דמעות של מלאכים, ודמעות זהו מים, כך תיקן מרחצאות מים. ובכך שיצחק התעוור כדי שיעקב יקבל את הברכות, הושפע יעקב לברכה בממון רב, ולכן כנגד זה תיקן להם מטבע שהוא כח חוזק הממון. אולי אפשר שנאמר שיעקב הגיע שלם, ולכן רמזו שזהו שלם בגילויו כמו שהתורה הגדירה אותו: "ויעקב איש תם ישב אהלים" (בראשית כה,כז). שכך "איש" מתגלה בגופו כאיש; "תם" מתגלה בממונו, שאינו מרמה בממונו בשל היותו תם ('"תם" – אינו בקי בכל אלה, אלא כלבו כן פיו; מי שאינו חריף לרמות קרוי תם' [רש"י]); "יושב אהלים זהו גילוי של תורתו ('"ישב אהלים" – אהלו של שם ואהלו של עבר' [רש"י]). כך כנגד זה תיקן יעקב לשכם כעין כנגד גילוי מהותו: כנגד "איש" תיקן מרחצאות שבהם אנשים מתרחצים ומיטיבים עצמם, כנגד "תם" תיקן מטבע טוב ואיכותי שהוא נעשה שלם ביושרה – שלא מרמים בו במשקלו ובאיכותו, כנגד "יושב אהלים" תיקן שווקים שההתנהלות בהם נעשית כראוי ע"פ התורה.