chiddush logo

פרשת השבוע - וזאת הברכה

נכתב על ידי אלון, 28/9/2018

 

"וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹקִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מוֹתוֹ" (דברים לג, א)


חז"ל מגלים לנו שיש צורך בשתי תנאים יסודיים על מנת שהברכה שאדם יברך תתקיים: עין טובה ונאמנות, ואת שתיהן היה למשה רבינו.

א. טוב עין - כך כתבו חז"ל במדרש (דברים רבה לג, א): " 'טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ' (משלי כב, ט) – אל תהי קורא אלא יְבָרְך, זה משה רבנו שעיניו יפות לברך את ישראל... למשה נאה לברך את ישראל שנתן נפשו עליהם בכל שעה".

ברכתו של משה איש האלוקים לעם ישראל נבעה מלב אוהב ובעין טובה, לבו של מנהיג, אשר שם נפשו בכפו להצלת עם ישראל.

כדי שלא יישכח התנאי הזה, תיקנו חז"ל בברכת כוהנים את הנוסח הבא: "אשר קדשנו בקדושתו של אהרון, וציוונו לברך את עמו ישראל באהבה".

ב. נאמנות - כך כתבו חז"ל במדרש (שמות רבה פרשה נא, פסקה א): "פתח ר' תנחומא בר אבא 'אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת' (משלי כח, כ): אתה מוצא, כל מי שהוא נאמן, הקב"ה מביא ברכות על ידיו... אִישׁ אֱמוּנוֹת – זה משה, שהוא נאמנו של הקב"ה, שנאמר (במדבר יב, ז): 'לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא' ".

שלמה המלך הציב רף מבחן לנשים ולגברים: לנשים (משלי לא, י): "אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא...", לגברים (משלי כ, ו): "וְאִישׁ אֱמוּנִים מִי יִמְצָא...".

מהו הקשר בין נאמנות לברכה? הגמרא במסכת ברכות (דף מב, א) קובעת: "תכף לתלמידי חכמים - ברכה", ומביאה שתי ראיות לדבריה:

ראיה ראשונה מיעקב אבינו - לבן אומר ליעקב אבינו (בראשית ל, כז): "וַיְבָרְכֵנִי ה' בִּגְלָלֶךָ".

יעקב אבינו, למרות שלבן רימה אותו, היה נאמן ללבן בכל כוחו, וכך אומר יעקב ללבן במרירות (בראשית לא, לח-מא): "זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי עִמָּךְ... וְאֵילֵי צֹאנְךָ לֹא אָכָלְתִּי. טְרֵפָה לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ... גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה... זֶה לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּבֵיתֶךָ עֲבַדְתִּיךָ... וַתַּחֲלֵף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים". אך, כאמור, למרות כל זאת נשאר יעקב נאמן ללבן.

ראיה שניה מיוסף הצדיק – פוטיפר, עבד פרעה, הבין מהיכן הגיעה הברכה לביתו (בראשית לט, ה): "וַיְבָרֶךְ ה' אֶת בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יוֹסֵף".

נאמנותו של יוסף הצדיק לפוטיפר, באה לידי ביטוי בדבריו לאשת פוטיפר שניסתה לפתות אותו (בראשית לט, ח-ט): "וַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר אֶל אֵשֶׁת אֲדֹנָיו הֵן אֲדֹנִי לֹא יָדַע אִתִּי מַה בַּבָּיִת וְכֹל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדִי... וְלֹא חָשַׂךְ מִמֶּנִּי מְאוּמָה כִּי אִם אוֹתָךְ בַּאֲשֶׁר אַתְּ אִשְׁתּוֹ וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹקִים".

הגמרא הוכיחה, משתי ראיות אלו, שבזכות נאמנותם המוחלטת של יעקב ללבן ויוסף לפוטיפר, באה הברכה למעסיקיהם.

נאמנות, עין טובה ואהבת ישראל הם תנאים הכרחיים הנדרשים לתחולת הברכה.


הרב שבתי סבתו, מתוך הספר: "ותישאני רוח - האורות הגנוזים בפרשת השבוע ובדברי חז"ל"


להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע