סוד הרקיע
נכתב על ידי אריאל מרדכי פנדל, 24/10/2019
סוד הרקיע
ותקופת 'אחרי החגים'
שמעתי דבר שהדהים אותי. רבים הם האנשים שהם חכמים ובעלי חשיבה מעמיקה שחווים תסכולים עמוקים ודכאונות. מדוע? כי הם אינם יודעים ליישב בין השאיפות הגבוהות שלהם ובין המציאות הנוכחית שלהם. במילים אחרות, איך לחיות את הסתירה בין הרצוי למצוי. נעבור במעבר חד לפרשתנו, פרשת בראשית, למים העליונים והתחתונים.
ביום השני נברא הרקיע. מעודי תמהתי מדוע הוצרך יום שלם בשביל לעשות שמים, וכן מה החשיבות להבדיל בין מים למים. ועוד יש להבין מה הם המים שעל הרקיע? ושאלה אחרונה, מהפסוק "יהיה רקיע בתוך המים" משמע שהכל היה מים אחד, ואז הרקיע חילק ביניהם והפרידם, יצר חייץ ביניהם, עד שנוצרו מים כאלה ומים כאלה. צריך להבין ענין זה.
מקובלנו שאין פשט במעשה בראשית, כלומר גם הפשט מעורר שאלות, שביאורם הוא לרוב בתחום נסתרות התורה (וכך כתב הרמב"ן על 'יהי רקיע'- "וזה מענין מעשה בראשית הוא, ואל תקוה ממני שאכתוב בו דבר שהענין הוא מסתרי התורה... והפירוש אסור ליודיעו וכל שכן אלינו"). עם זאת, ננסה לגעת מעט בדברים.
המים, אף שהם ודאי מים כפשוטו, רומזים הם גם לאידיאלים ולרעיונות, לכוחות המניעים את העולם כולו (בשונה מהארץ שהיא סטטית, מוצקה, ופחות נמצאת בתנועה מתמדת (עולת ראיה על "רוקע הארץ על המים"). אפשר גם לומר 'אין מים אלא תורה', תורה עליונה, תורה שהיא כל האנרגיה והחיים של העולם הגשמי והרוחני.
אם המים העליונים רומזים הם לאידיאלים הנשגבים המניעים את העולם לתיקונו ואת האדם למימושו ולגילוי פנימיותו, אז המים התחתונים רומזים לאנרגיות ורצונות מוגדרות שמניעות אותנו בעוה"ז. עוה"ז הוא תשקיף של עולם העליון, מים התחתונים הם בעצם הגילוי והבבואה של אותם אידיאלים, שנרמזים בשם מים העליונים.
בתחילה היה הכל אחד. איזה עולם מיוחד, מאוחד, שבו אין הבדל בין האידיאל והמימוש שלו. לא היה עוה"ז ועוה"ב, הכל היה אחד. מה רע בכך? ובמילים אחרות, מדוע היה ה' צריך לברוא רקיע, שהיא הבדלה המפסקת ביניהם?
כותב על כך הרב קוק זצ"ל במאמר 'נשמת הלאומיות וגופה' (אורות עמ' קלב): "הפסק מוכרח להיות בין תוכן האידיאל המופשט של מגמת הכל ובין המתגלה ממנו בהויה בפועל, בין הכוונה הטובה המוזרחת לאדם ובין הרוח המלוהו תמיד ליישר מעשיו ודרכיו". במילים אחרות, ישנו פער מובנה בין החלומות ובין היישום המעשי שלהם. חייבת להיות נפילה אחרי החגים בין השאיפות שהתעוררו בלב ובין המציאות העכשוית שלי. מדוע? למה מוכרח להיות הבדל בין הרצון האידיאלי ובין החיים? ממשיך הרב שם ואומר שאם לא היה גבול ביניהם, היתה המציאות שלנו לא קבועה ולא יציבה, "חוקים וגבולים לא היו נשמרים", הכל היה נזיל. לדוגמא, אם הרצון עצמו להיות אדם בעל חסד היה גורם בפועל במיידי להיעשות איש של חסד, לא היתה משמעות לעמל ולהתקדמות. וכן להיפך לצד הרשעות, אם כל רצון לרשע היה ממש עושה אותך רשע גמור, אוי ואבוי איפה היינו. העולם היה תמיד מלא תהפוכות.
אם כן מוכרחת הבחנה וההבדלה, "ויהי מבדיל בין מים למים". אלא שישנו תפקיד נוסף לרקיע, להוות המחבר בין מים למים (ממוצע מחבר ולא רק מפריד, בשפת ה'נתיבות שלום'). רעיון זה מתבטא במה שנאמר בהמשך היום השני "ויקרא אלוקים לרקיע שמים". מה משמעות קריאת שם זו?
אומרת הגמרא (חגיגה יב.) שמים - שם מים, כלומר שם נמצאים המים העליונים. האדם שנמצא למטה על הארץ, בראותו את השמים הוא נזכר: שם יש מים, כלומר יש מים עליונים נשגבים (רקיע מסמל הפרדה והבדלה, מלשון לרקע. לעומת זאת שמים מסמל חיבור, תקשורת בין מים למים, כי זה מלמד על מה שיש מעבר לרקיע). כשאתה מסתכל על השמים אתה מתחבר לכך שיש משהו מעליהם. אתה נזכר שיש מגמה אלוקית לעולמנו. שמים, גם מלשון 'שם' בלשון רבים, כלומר כמה שלא תתבונן בשמים, תראה יותר ויותר 'שם', אינסוף גובה, אינסוף עומק.
מוסיף הרב קוק שאט אט יהיה חיבור בין מים אלו לאלו, אנשים ייזכרו ברוח ה' שמניעה את כל העולם המעשי, "והטל טל אורות הוא, מגרש את המחשכים ומאיר את החיים. אז ייבנה עולם ושמים וארץ ישקו, ושמחת היצירה תגלה באושרה".
הרקיע אומנם נועד להבדיל, אבל שמו 'שמים' נועד לקשר ולקשור, להביא אותנו לחיות חיים עמוקים יותר שנוצרים מהמתח שבין מים תחתונים ועליונים, בין עולמנו ובין העולם שמעלינו.
שבת שלום.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)