והגית בו - פרשת בא

י,כו: וַאֲנַחְנוּ לֹא-נֵדַע, מַה-נַּעֲבֹד אֶת-יְהוָה, עַד-בֹּאֵנוּ, שָׁמָּה: צורת עבודת ה' נקבעת על ידי ה' ולא תלויה בנו. סיגופים, התבודדויות ושאר צורות עבודת ה' שנקבעו על ידי אדם – הנם בחזקת עבודה שאינה רצויה לה', עד שהוא לא יורה כך במפורש.

יא,ב: וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ, וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ, כְּלֵי-כֶסֶף, וּכְלֵי זָהָב: גם אויב עשוי להיות אתך בחברות וריעות. השכנים המצרים מכונים כאן 'רעהו' ו'רעותה', משמע שאויב יכול להיות גם רֵע.

יב,כו: וְהָיָה, כִּי-יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם:  מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת, לָכֶם: צורת ההוראה הנכונה היא בצורה של גירוי הסקרנות של הלומד. צריך לעשות מעשים כאלה שהבנים יסתקרנו וישאלו לפשרם, ואז ילמדו ויעשו גם הם. אם הבן אינו מסתקרן, יש ליזום וללמדו: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ, בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר (יג,ח).

יב,מא: וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְאַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה; וַיְהִי, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה: יש משמעות להשלמת תהליכים נצרכים עד תומם, ומשהושלמו (מקץ) יש להזדרז להמשיך בתהליך מיד (בעצם היום הזה).