פרשת השבוע - בראשית
"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱ-לֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית א, א)
אנחנו מתחילים שוב לעיין בספר בראשית הפותח בבריאת העולם ושוב יכולות להתעורר אצלנו שאלות "עתיקות יומין" האם יש בורא לעולם? האם העולם נברא לבד מפיצוץ חומרים? האם תורת משה אמת או לא?
במדרש תמורה (דף טו) אומר לנו רבי עקיבא: "כשם שהבית מודיע על הבנאי, והבגד מודיע על האורג, והדלת על הנגר - כך העולם מודיע על הקב"ה שהוא בראו".
החזון איש בספרו "אמונה ובטחון" שואל: האם ייתכן שאדם ירוקן קסת דיו על דף, ותצא לו תמונה מרהיבה ביופייה מורכבת ומסועפת, והכל יהיה במקרה? ברור שלא. אם יש תמונה שמורכבת מפרטים רבים, מישהו צייר אותה ולא קסת דיו שנפלה במקרה. אם כן, כיצד ייתכן שהאדם, המורכב מכל כך הרבה אברים הפועלים ביניהם בהרמוניה מופלאה, ייברא אף הוא במקרה?
כשנתבונן בעולם הסובב אותנו נגלה עולם מושלם, דומם, חי, צומח ומדבר כולם משלימים זה את זה ומתפרנסים זה מזה.
המדענים טוענים שהעולם הוא בן מיליוני שנים ולא יתכן לומר שהוא נברא רק לפני 6000 שנה, והראיה היא שיש הרבה כוכבים שרחוקים מהעולם למעלה מ-6000 שנות אור, ועוד - הרי שיש לנו ממצאים ארכיאולוגיים שמעידים על הרבה מאוד שנים! טענות אלו הן מוצדקות, רק אם אנו נטען שהעולם נברא לפני 6000 במצב התחלתי. אבל לא זה הוא מה שאומרים לנו חז"ל, הגמרא (חולין ס, א) אומרת: "אמר רבי יהושע בן לוי: כל מעשה בראשית בקומתן נבראו, בדעתן נבראו, בצביונם נבראו".
הדבר יובן עפ"י משל: אומן יצר פסל בדמות זקן בן 80 שנה, והשתמש בחומרים הדומים למציאות עד שהפסל נראה ממש כבנאדם.
כשסיים את מלאכתו קרא לידידיו ושאל בן כמה הוא הזקן. אחד ענה בן 80 והשני ענה בן יום. ואין מחלוקת ביניהם: הראשון תיאר את הגיל החזותי של הפסל, אותן שנים הנדרשים לאדם רגיל כדי להגיע להתפתחות כזו, ואילו השני תאר את הגיל האמיתי - שהרי רק היום סיים את יצירתו.
כשם שאדם הראשון וחווה נבראו כשהם מבוגרים ולא כתינוקות (בר"ר), כך כל הבריאה כולה, ה' ברא אותה כשהיא מפותחת כפי שמוכרת לנו היום, כשמראהו החזותי מבוגר כאילו הוא מתנהל כבר מיליוני שנים, בלשונו של רבי יהושע בן לוי - "כל מעשה בראשית בקומתן נבראו".
לידיעה שבריאת העולם נעשתה ע"י הקב"ה יש מטרה וממילא העולם הוא לא הפקר, לכן הפתיחה של התורה במילים "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱ-לֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ", יותר משהיא קביעה היסטורית היא קביעה ערכית - דע לך, בן אדם! העולם שאתה חי ופועל בו אינו עולם שנוצר במין אקראיות סתמית באיזו תאונת דרכים קוסמית בשבילי החלל, וגם אתה לא התפתחת במקרה באיזו מוטציה פראית משימפנזה או תולעת. אתה חי בעולם שברא אלוקים. בעולם שיש לו מגמה וייעוד, ולכל חלק ולכל יצור שבו, מהגדול שבגדולים ועד הקטן שבקטנים יש תכלית. אדם שחי בממלכה האלוקית אמור להיות חדור בתחושה של שליחות. הוא בא לעולם למטרה מסוימת, ואם אלוקים נתן לו כך וכך שנים עלי אדמות, אזי כל רגע נצרך לשם הגשמת תפקידו.
הרב אביגדור נבנצל, מהאתר: https://sites.google.com/site/
הרב יעקב שפירא, יוני אלטמן
