chiddush logo

גבורות גשמים

נכתב על ידי יניב, 10/11/2020

 

'וליתני: 'מאימתי מזכירין על הגשמים', מאי גבורות גשמים? א"ר יוחנן: מפני שיורדין בגבורה. שנאמר: "עֹשֶׂה גְדֹלוֹת וְאֵין חֵקֶר נִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר” (איוב ה, ט), וכתיב "הנותן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות" (איוב ה, י). מאי משמע? אמר רבה בר שילא: אתיא 'חקר' 'חקר' מברייתו של עולם. כתיב הכא: "עושה גדולות ואין חקר", וכתיב התם "הלא ידעת אם לא שמעת אלקי עולם ה' בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו" (ישעיהו מ, כח), וכתיב "מכין הרים בכחו נאזר בגבורה" (תהלים סה, ז)' (תענית ב,א). [ראה בהרחבה ב'לזמן הזה', מרחשוון, 'גבורות גשמים', למרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א. וראה ב'מועדי ישראל', 'בריאת העולם וגבורות גשמים', למרן שר התורה הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א]. אומר תוס': 'וכתיב מכין הרים בכחו נאזר בגבורה, וזה גבי בריאת עולם, וכי היכי דהאי חקר בבריאת העולם רוצה לומר בגבורות, כמו כן הכא גבי גשמים האי חקר נמי רוצה לומר גבורות. אכן יש להקשות: אמאי נקט גבורות טפי מכח? וכמו כן הוה ליה למימר מאימתי מזכירין כח גשמים או ליתני גדולות גשמים? וי"ל: דמן הדין נקט גבורות, משום טעמא דאיכא כח ואיכא גדולה. אי נמי, משום דהברכה מתחלת בגבורה, להכי נקט גבורות' (תוס' ד"ה 'וכתיב'). מיילא ההסבר הראשון מובן, אבל ההסבר השני קצת קשה, וכי רק בגלל שהברכה כך מתחילה אז לכן קבעו בלשון זו? הרי מהגמ' משמע שלמדו זאת מכעין ג"ש, ולא סתם בגלל שמופיע בברכה שכך מתחילה? וי"ל שהג"ש מביאה שיש אפשרות כזו, ולכן עכשיו רק נשאר לבחור מתוך שלושת האפשרויות שנאמרו בפס' האלו (כח, גדולה וגבורה), ובחרו ע"פ תחילת הברכה. אולם נראה יותר מזה, בתפא"י מוסבר מה העניין המיוחד של הביטוי גבורה (ובזה יש גם תירוץ על קושית התוס'): 'מזכירין גבורות גשמים. מוריד הגשם. ונקרא גבורת גשמים ולא כח גשמים, דכל כח היינו באין דבר אחר המתגבר נגד הפעולה. משא"כ גבור היינו שהתגבר נגד דבר אחר שרצה להתגבר ולהתנגד נגד הפעולה. וכן הוא עם הגשמים, שיורדין בגבורה נגד מדת הדין המקטרג, דלפעמים עבדא נהמא כריס' לא שוויי'. ואפ"ה רחמיו יכבשו כעסו מעל בני עולם. וכן כתיב "נותן לחם לכל בשר”, ר"ל אפילו מי שהוא רק חתיכת בשר בעלמא ואינו ראוי להקרא אדם, אפ"ה הקב"ה נותן לו לחמו, "כי לעולם חסדו” אע"פ שאין האדם ראוי להטובה' (תפא”י. משנה ברכות ה,ב). לפי הסבר זה גם מובן מדוע הכינוי גבורות גשמים נאמרו על הזכרת גשמים ולא על ברכת הגשמים, כיון שבא לבטא את ההתגברות בשמים, ולכן מציינים זאת בהזכרה על מעשה ה', כעין הנעשה בשמים, ולא בבקשה שזה מכוון שירד לנו, ופחות מתמקדים מה נעשה בשמים. לפי הסבר התפא”י נראה לומר גבורה מזכירה התגברות, ויש בכינויים של הגשם גם כח וגדולה, כך שנראה שהם רומזים על מידת הדין ומידת הרחמים. כח מרמז על מידת הדין, שבה ה' מראה את כוחו העצום, ולכן בזה נאמר “מכין הרים בכחו", כמו הר שלא זז ממקומו, כך מידת הדין עומד על שלה ולא זזה כלום. לעומת זאת יש את מידת הרחמים, שהיא נרמזת בגדולה, שזהו גדולתו של ה' שמעביר על מידותיו, לכן נרמז ב"עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד אין מספר", שה' עושה טוב (שאי אפשר לחקור מרוב שהם רבים, וכן עושה נפלאות שזהו טוב בצורה חזקה יותר שהיא כפלא, שגם הנפלאות אין מספר מרוב שהם רבים), שזהו מכח מידת הרחמים. שיש ויכוח בין שני כוחות אלו, כמו שהיה בבריאת העולם, שבמידת הדין לא יכל להברא העולם, ונברא ע"י צירוף הרחמים (רש”י. בראשית א,א). וכן אמרו חז"ל שהמלאכים התווכחו בבריאת האדם: 'א"ר סימון: בשעה שבא הקב"ה לבראת את אדם הראשון, נעשו מלאכי השרת כיתים כיתים, וחבורות חבורות. מהם אומרים אל יברא, ומהם אומרים יברא' וכו' (ב"ר ח,ה), כך שבבריאה יש גילוי של שני כוחות אלו, הדין והרחמים. כך גם כשבאים לרדת גשמים, יש את מידת הדין שטוענת נגד, ויש את מידת הרחמים שבעד, וה' מתגבר על מידת הדין ומוריד גשמים. נראה שזהו עומק דברי תוס', שבגבורה יש גם כח וגם גדולה, ששניהם כלולים בו (שיש מידת הדין [כח], ויש את מידת הרחמים [גדולה], ויש את ה' שקובע ע”פ מידת הרחמים על אף התנגדות מידת הדין, שמתגבר עליה [גבורה]), וזהו גם התרוץ השני, שהברכה מתחילה בגבורה, כיון שהיא מדברת על התגברות על מידת הדין, שלכן ה' יחיה מתים אע”פ שמתו ע"פ דין. לכן כיון שהברכה (בתחילתה) מדברת על התגברות, לכן גם בהזכרת הגשמים מודגש עניין ההתגברות, כמו שמרומז בפס' – בכינויים של מעלת ה'. (נראה שבמיוחד יש גילוי התגברות בשלושת הדברים שהם ביד ה' – שלכן זה לא ניתן ביד שליח: 'אמר ר' יוחנן: ג' מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו ביד שליח. ואלו הן: מפתח של גשמים, ומפתח של חיה, ומפתח של תחיית המתים' וכו' (תענית ב,א). שגשם ופרנסה קשור לעונש על חטא אדם הראשון, והלידה עונש על החטא של חוה, והמיתה זהו עונש על עצם האכילה [שהוזהר שימות אם יאכל]. לכן בהם יש התגברות מיוחדת על מידת הדין, ולכן זה רק ביד ה' היכולת הזו, ולכן לא נמסרו ביד שליח. שלושת אלו רמוזים בברכה: תחיית המתים וגשמים מופיעים במפורש, והלידה מרומזת ב'מכלכל חיים בחסד', שמביאה חיים לעולם, וכן ב'רופא חולים' שהיולדת בסכנת חיים. לכן הגמ' הסמיכה זאת לדיון על גבורות גשמים).

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה