חג הלחם האבוד.....

-----------------------------

קמתי הבוקר אל חג השבועות שלי -

 חג השבועה שלי ושל כל אדם לממש את ימי הספירה כטיפוס בסולם מהתחתית של  - לחם שעורים - אלי מנחת הלחם המשופר בסוף ימי הספירה הוא לחם החיטים. [לחם המחטא לאדם בעמל הארץ]

  ואשר מובא כמנחה לאלוהי השמיים והארץ על בריאתו  המופלאה - את זה העולם.

  

סיימנו היום את ספירת הסולם  כאמור :

מלחם שעורים ברגע נחפז של חירות. עדי  אלי לחם החיטים המשובח שבתום ימי הספירה. חירות החומר - שגם השיגה טהרה רעיונית ונורמטיבית = התורה.

 הברכה ביום זה על הלחם . היא ברכה  שגלומים בה גם שמותיו של זה החג:

 חג השבועות : שזיכנו ה' להגיע בשבועות הספירה לשיא אלי לחם החיטים כאמור.

 חג הקציר - שזיכנו הקב"ה להכתיר את פעולת עמל הלחם לכלל : "קציר"

חג הביכורים : שזיכנו הקב"ה להביא מפרי הארץ ומפרי תורתו שנתן לנו....

 

מי שלא מתכוון כאמור ובעיקר מי שלא נוהג באורח חייו כאמר : לעניות דעתי,אין ברכתו בחג זה על הלחם  משיגה את ייעדיה. ובכלל למצער : תורתו חסרה ומאוד.

 

רבים תועים וטועים לחשוב,.

 שהחג שבפתח הוא רק חג מתן תורה.

והנה הרי  אם אין קמח אן תורה  .

חג השבועות על פי פסיפס שמותיו הוא קודם לכל  : חג עמל הלחם .

 כאמור לא רק חג עמל התורה וקבלתה .

 

והנה נפלה בידינו במורשת הדורות תקלה רצינית ביותר  :

הפרדנו בין מתן התורה כאמור לבין מתן הלחם כאמור.

 הפרדה זו שורשיה להוותינו נטועם בכך שלמעשה הידרנו את חומש בראשית מבכורתו 

ומערכו הרב  כבסיס הפירמידה התורנית ...... 

נחפזנו לאותה האנוכיות שכלל איננה מתאימה לייעודינו : כגוי קדוש וממלכת כהנים .

נחפזנו לרומם אך את חירותינו לייחדינו אך כעם הנבחר לעצמו  .

 עד כי היו שרטנו : שהתורה בכלל צריכה הייתה להתחיל בכלל מחומש שמות.

 

משל הייעוד והחזון איננה הבריאה כולה אלא אך עם ישראל .......

 

וכך נזנח חומש בראשית על כלל ערכיו הסגוליים כראשית וכמסד - לכל ערך ודבר..............

 וכך חסרו לנו במורשת שתי מסכתות :

 מסכת בראשית.

 ומסכת האחרית - הגאולה.

 אם ספר בראשית ערכיו היו לנגד עינינו  היה כל כך ברור מה שנכתב לעיל :

שאין חג מתן תורה יכול להסתכם אך במאוחר במתן תורה.

 אלא שורשיו נטועים בברית הבראשית של הבריאה .

ברית של "לעובדה ולשומרה" - את הבריאה כולה . 

אי אפשר לקיים לעובדה ולשומרה את התורה מבלי לקיים לעובדה ולשומרה את הבריאה על כל צדדיה

 

 וקודם לכל להוציא ממנה גם לחם בבחינת אם אין קמח - אין גם תורת אלוהים. 

אין ולא יכול להיות :"עמל של תורה" בלוא עמל הלחם - .

חג שבועות חיבר את שניים אלה כחטיבה אחת בלתי נפרדת 

 

יותר מזה ,חג השבועות גם מרמז על שבועת של כל ילוד אישה שנשבע כשנברא  וקודם לכל דבר אחר :

 לחוננה ולעובדה את הבריאה כאמר - עוד בטרם קיבל מי את התורה.

 

אז הנה , רבבות אלפי ישראל  יחגגו בעזרת ה' את חג מתן התורה : בלוא נשמת אפה של התורה  

אותו המבוטא כל כך בחג השבועות : חג הלחם  - לחם החיטים . 

לחם שמבראשית עמלו  בארץ בא ל"חטא" ולמחול  - על כלל חטאי האדם.

 

אז רבים יכנסו לחג כשבידם אין  קיום שבועת הבראשית כאמור - והכל לאחר ספירה חלולה  של זמן בלבד - ללא התוכן המיוחל....... התוכן המיוחל של : מנחת לחם החיטים ....

 זו המנחה שהקב"ה מייחל לה מאת כל אדם  לחבר שמיים וארץ בעמל הלחם

 גלות אלפיים התארכה בגלל שניים אלה :

 בגלל הניתוק בין עמל התורה לעמל הלחם ......

 ובגלל שאין עדיין בידינו מסכת בראשית ומסכת אחרית כאמור.

 

וכך בחסדי שמיים זכינו אומנם ל"אתחלתא" . אך  אנו תקועים .

אנו מקרטעים בה באתחלתא  בלי הקטר שיוליכנו קדימה ליעד ולייעוד . 

מתבוססים אך בחבלי גאולה  של צעד אחד קדימה ושניים לאחור.

 והכל מבלי יכולת להתקדם לעבר  ה"שלימותא" - הגאולה השלמה. 

  

 לא. כך משיח לעולם לא יבוא......

עד אם בתורת ישראל תהלך סוף סוף הדמות הרעיונית המופלאה של מגילת רות

 המרחפת בחג זה...... 

 לאסוף גם אלומות של חיטין  אותם המחטאים כל אדם מטומאות הארץ .

 בלי ה"מקווה" הזה של עמל הלחם ממש.

  שווא חושבים כל העמלים בתורה שהם באמת אוחזים בתורה ובנותנה.

 גם לא בכדי "שודכה" מגילת רות כאמור לחג זה.........

 

לא.  כך..... לעולם  משיח  לא יבוא עלינו ולנו.....

 משה אהרון