chiddush logo

שנאת ישראל, ואהבתנו לעתיד

נכתב על ידי יניב, 10/1/2021

 

הגוים שונאים את ישראל בשל שאנו מייצגים את הדרך הישרה בעולם, ולכן בעקבות זה לגוים יש האשמה עצמית שאינם כאלו, ולכן רוצים להשמיד את ישראל, עד לעתיד לבא שאז יבינו שזה לטובתם. כמו שאומר הרב קוק: 'עד תור הגאולה העתידה השפענו על העולם רק לימודי חובות, מוסר וצדק, היוצא מדעת אלקים אמת, וחובות אין העולם חפץ לקבל, ואם הוא מקבל נשאר בלב טינה על המעורר הראשי לידיעת החובה, שאינה נותנת להנפש הברברית להתפשט בכל מאוייה. אבל בבוא התור של אור העולם להגלות, יודע לעולם שדרכי החיים של העונג האמיתי אנחנו משפיעים בעולם, את אושר החיים הנותן לו את ערכו, אשר מבלעדו הוא שלול כל ערך. ועונג ואושר זהו דבר השוה לכל על כל פנים לחשוק בו, ואת המקור המשפיע אושר ועונג מכבדים ומחבבים, ועל כן יחזיקו עשרת אנשים מכל לשונות הגוים בכנף איש יהודי' (אורות הקודש ג, מוסר הקודש, קלז). ראה בהרחבה ב'לזמן הזה' ניסן "אמרו לכו ונכחידם מגוי", למרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א. נראה שבפס' שמביא הרב קוק מרומז על העניין כולו: “כה אמר ה' צבאו'ת בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשנות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם כי שמענו אלקים עמכם" (זכריה ח,כג). '"עשרה אנשים" – משבעים לשון, הרי שבע מאות לכל כנף וכנף, הרי לד' כנפי הטלית אלפים ושמונה מאות' (רש"י). מדוע עשרה אנשים תופסים בכנפות הבגד? מיילא שבעים לשון מובן שבא לומר על כל העולם, אבל מה העניין בעשרה? בפשטות זה בא לרמז על שלמות, כיון שעשר הוא המספר שמייצג שלמות. אולם נראה יותר מזה, מדוע הגוים שונאים אותנו, שזה להיפך ממה שיהיה לעתיד? מובא בגמ': ' … דרב חסדא ורבה ברי' דרב הונא, דאמרי תרווייהו: מאי הר סיני? הר שירדה שנאה לעכו"ם עליו' (שבת פט,א). הגוים שונאים אותנו בשל התורה שקיבלנו בהר סיני (תלוי בפרשנים, איך מפרשים את דברי הגמ', שירדה שנאה לגוים נגדנו, או שירדה שנאה על הגוים – שהם נשנאו בשל שלא קיבלו את התורה [אפשר ששניהם קשורים זה בזה, שכיון שלא קיבלו וירדה שנאה עליהם אז זה גורם להם יותר לשנוא אותנו]). לכן כיום הם שונאים אותנו, אבל לעתיד יבינו שהתורה היא לטובתם, ולכן יאהבו אותנו וידבקו בנו כמו שמנבא הנביא. לכן נאמר המספר של עשרה אנשים, כהדגשה שזה קשור לעניין מתן תורה שבו נתנו עשרת הדברות, שמזה כיום השנאה ולעתיד יהיה שורש הדבקות והאהבה אותנו. אמנם נאמר 'שעשו שונא ליעקב' (ספרי "בהעלותך”, סט), שזה עוד לפני מתן תורה, אולם אפשר שהכוונה שבסיני התחזקה השנאה, שבנ"י היו מהתחלה ידועים כמפיצי דבר ה' (עוד מאברהם שהפיץ זאת), אולם בסיני שה' נגלה עלינו והורה לנו את הדרך (ועוד כחובה לשמור תרי"ג מצוות) לכן אז השנאה התחזקה, וזהו שירדה שנאה גדולה יותר ממה שהיה קודם. או שיש להבדיל בין עשו, שמתחילה – עוד בבטן הוא נלחם עם יעקב להרגו בקשר לתורה (בב"ר סג,ו דורשים חז"ל ש"ויתרוצצו" מלמד שרצו להרוג זה את זה, וגם מלמד שרצו לצאת כשהתקרבה לביה"כ וביה"מ או לבתי ע”ז, כך שיש קשר בין הדברים), ולכן אצלו זה היה כבר קודם, לעומת שאר האומות שלא היה להם קשר לזה עד מתן תורה, שאז נודע בכל העולם שאנו נושאי דבר ה', ולכן מאז ירדה שנאה לכל הגוים שבעולם. הגוים מחזיקים בכנף, בבגד, שהוא דומם, כעין רמז שבעצם מהותינו אנו מכריזים על החובה להיות ישרים כלפי ה', ולכן תמיד שונאים אותנו גם בלי שנדבר. לכן זה גם מתגלה בכנף – שם הציצית שמרמזת על גילוי ה' בעולם: 'דתניא היה ר"מ אומר: מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין? מפני שהתכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד, שנאמר (שמות כד, י) "ויראו את אלקי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר", וכתיב (יחזקאל א, כו) "כמראה אבן ספיר דמות כסא"' (סוטה יז,א). לכן בזה מרמז ששונאים אותנו כי מבינים שאנו מגלים את ה' בעולם וזה מפריע להם, ולעתיד מאותה סיבה בדיוק הם ידבקו בנו כי יבינו שזה לטובתם. (הפס' בשמות נאמר בהקשר למתן תורה, כך שכעין יש בזה רמז לדברי הנביא על הגילוי של ה' בעולם בהקשר לציצית, שלכן לעתיד במקום שנאה מסיני תתגלה האהבה). סה"כ יוצא 2800 איש שידבקו בכל יהודי, נראה שזה רמז ל"כח" (=28), כרמז ל"כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים" (תהלים קיא,ו). שיש צורך בקשר לא"י כדי להביא תיקון לעולם שאז יבינו שזה לטובתם, כיון שמקור הקדושה והתורה הוא כאן בא"י, לכן הגוים יגלו קשר זה בדבקותם בכל יהודי, שזה מה שהשפיע עליהם. זהו שפס' קודם בזכריה נאמר: “ובאו עמים רבים וגוים עצומים לבקש את ה' צבאו'ת בירושלם ולחלות את פני ה'” (פס' כב), שזה היסוד של תיקון העולם כולו, שיש קשר לה' וזה קשור גם לא"י – שלכן מתגלה שמבקשים את ה' בירושלים.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע