chiddush logo

דברי הצומות וזעקתם - תענית אסתר

נכתב על ידי תורתך_שעשועי, 22/2/2021

   סיכום קצר מתוך שיעורו של הרב יגאל שנדורפי ראש ישיבת ישועת מרדכי

להערות או הצטרפות לרשימת תפוצה -  philippinhas@gmail.com

נשאלת השאלה מדוע נמצא צום במהלך חודש אדר שבו צריך להרבות בשמחה. ולא זו בלבד אלא הוא צמוד ליום השמח ביותר בחודש והוא חד הפורים. מה משמעות הצום הזה ואיזה מסר עמוק אנו לומדים ממנו.

מלחמת עמלק הראשונה

            בפעם הראשונה שעמלק מגיע, זה קורה לאחר ירידה באמונה של עם ישראל, שבאה לידי ביטוי בתלונה, "וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת ה' לֵאמֹר הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָֽיִן. וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִֽם" (שמות י"ז ז').

נשאלת השאלה מדוע משה רבינו המנהיג האולטיטיבי של ישראל, שדגל בערך "אחרי", שהמנהיג ייצא בראש העם למלחמה, כפי שהוא בעצמו מבקש מה' לגבי המחליף שלו, "יִפְקֹד ה' אֱלֹוקֵי הָֽרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָֽעֵדָֽה. אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַֽאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם" (במדבר כ"ז ט"ז). מדוע דווקא הוא לא יוצא למלחמה מול עמלק?

בוודאי שבכל מלחמה היו גם הכנות רוחניות, תעניות ותפילות. וכמובן שמשה רבינו התפלל להצלחת העם בכל מצבי הסכנה, אם כן מדוע תפילתו מודגשת דווקא כאן? "וּמֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר עָלוּ רֹאשׁ הַגִּבְעָה... וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ" (שמות י"ז י'), מסביר רש"י "ויהי ידיו אמונה - ויהי משה ידיו באמונה פרושות השמים בתפלה נאמנה ונכונה". עמלק מגיע בעקבות חולשה באמונה, לכן התיקון העיקרי שצריך לעשות הוא דווקא בנושא האמונה. זו החזית העיקרית ומשה רבינו בתור מנהיג העם, אכן ייוצא בראש העם וניצב במקום הכי חשוב. מלחמת עמלק אינה מלחמה "רגילה", כל סיבת הגעתו היא רק בגלל החולשה באמונה, כאן התפילה נדרשת כפליים, מלבד מה שמבקשים מה' להצליח, כמו שמבקשים בכל מקרה של צורך, יש בתפילה גם פן נוסף, גילוי אמונה! אם אדם פונה לה' זה מעיד על הביטחון, והאמונה שרק הוא יכול לעזור לו, כאשר מתגברים ופונים לה' האמונה שוב מתחזקת ואז כבר אין צורך בעמלק, כפי שאומרת הגמרא, "וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה? אלא לומר לך כל זמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים - היו מתגברים" (ר"ה כ"ט.) עם ישראל תיקנו את השורש ובכך התגברו על עמלק.

השתדלות מעשית מול תפילה – במגילה

לאחר פרסום הגזירה, מרדכי היהודי מתענה ומתפלל לביטול הגזירה, "וּמָרְדֳּכַי יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי אֶת בְּגָדָיו וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר וַיֵּצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדֹלָה וּמָרָה" (אסתר ד' א'). אסתר המלכה, מעוניינת לקיים עם מרדכי התייעצות, באיזה אופן דיפלומטי עליה לפעול לביטול הגזירה הנוראה, אבל כדי להיפגש ולהתייעץ עליו להגיע לשער המלך, לשם כך הוא צריך להחליף לזמן מה את "לבוש השק" בבגדים רגילים, להפסיק את התפילה והתענית לפרק זמן קצר, "וַתִּשְׁלַח בְּגָדִים לְהַלְבִּישׁ אֶת מָרְדֳּכַי וּלְהָסִיר שַׂקּוֹ מֵעָלָיו", אם יש צרה יש לבצע את מירב ההשתדלות המעשית כדי לנסות לפתור את הבעיה. אבל מרדכי לא מוכן בשום אופן להפסיק את המאמץ הרוחני של תענית ותפילה, גם לא לטובת צעדים פרקטיים, ולא מגיע לפגישה עם אסתר, אלא מתקשר אתה במסרים קצרים דרך שליח, מפני שהוא מבין שהדרך להילחם בעמלק היא בעיקר על-ידי התפילה.

אסתר מקבלת את דעתו של מרדכי וקובעת צום של שלושה ימים ולילות, בתור הקדמה לפגישתה עם המלך אחשוורוש. אם היא רוצה למצוא חן בעיני המלך, ולנסות להשפיע עליו לבטל את הגזירה, הדבר האחרון שהיא צריכה לעשות זה לצום. מדוע אסתר לא סומכת על כך שכל היהודים בשושן צמים, היא צרכיה להיות בתפקיד ולא לצום? לא גם כאן אסתר מבינה שהמאמץ העיקרי צריך להיות, בתפילה, לכן היא מבינה שהיא הראשונה שדווקא צריכה לצום, היא מתעלמת מהמבט ב"ארצי" שלפיו היא צריכה להראות טוב לפני הפגישה עם המלך. לאחר שלושה ימים של צום, אסתר נראית ממש לא טוב, והיא בקושי מצליחה ללכת, עד כדי כך היה מצבה קשה שהיה צריך לשלוח מלאכים שיעזרו לה לעמוד זקוף ולנסוך על פניה חוט חסד,כפי שאומרת הגמרא, "אמר רבי יוחנן ג' מלאכי השרת נזדמנו לה באותה שעה אחד שהגביה את צוארה ואחד שמשך חוט של חסד עליה ואחד שמתח את השרביט" (מגלה ט"ו:).

תפקידה של תענית אסתר

התענית שאסתר קבעה, לא לאכול שלושה ימים ולילות, הייתה בניסן, מיד עם פרסום האגרות של המן, אם כן, מדוע אנו צמים בי"ג באדר? במבט ראשון נראה שתענית זו נקבעה באופן כללי לזכר תענית אסתר המקורית, שנקבע בליבנו שהתפילות נשמעות, כפי שנאמר בקיצור שו"ע " כְּדֵי לִזְכֹּר שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְמוֹ, רוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל אִישׁ בְּעֵת צָרָתוֹ, כַּאֲשֶׁר יִתְעַנֶּה וְיָשוּב אֶל ה' בְּכָל לְבָבוֹ" (קיצור שולחן ערוך-סִימָּן קמ"א). אבל אם נעמיק, נבין שקביעת התענית בצמוד לפורים היה בכוונה תחילה והיא מבטאת רעיון עמוק.

לחג הפורים יש שני מכיבים, היום הפורים עצמו אנו שמחים בסעודה ומשתה ומודים על הישועה הגדולה ועל ההצלה שנעשו לנו ביום זה. והחלק השני הוא התענית שלפני פורים, והיא מלמדת אותנו שהנשק שעיקרי (ולפעמים גם היחיד) מול עמלק הוא התפילה! זאת אנו צריכים לקבוע בליבנו ואולי זאת כוונתו העמוקה של הקיצור שו"ע.

במגילה עצמה אנו רואים את שני הצדדים הללו, "לְקַיֵּם אֵת יְמֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם כַּאֲשֶׁר קִיַּם עֲלֵיהֶם מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי וְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וְכַאֲשֶׁר קִיְּמוּ עַל נַפְשָׁם וְעַל זַרְעָם דִּבְרֵי הַצֹּמוֹת וְזַעֲקָתָם" (אסתר ט' ל"א). גם בגמרא כבר נאמר שלא צריך שום לימוד מיוחד כדי לדעת שאפשר לקרוא מגילה ביום י"ג, מובן מאליו שיום זה הוא חלק מפורים, "אמר רב שמואל בר יצחק י''ג זמן קהילה לכל היא ולא צריך לרבויי" (מגילה ב.).

מחיית עמלק מביאה לבנין בית המקדש

מחיית עמלק מביאה לבניין בית המקדש. כדברי הרמב"ם, "שָׁלֹשׁ מִצְוֹת נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁעַת כְּנִיסָתָן לָאָרֶץ. לְמַנּוֹת לָהֶם מֶלֶךְ... וּלְהַכְרִית זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק... וְלִבְנוֹת בֵּית הַבְּחִירָה" (משנה תורה - ספר שופטים-הלכות מלכים ומלחמותיהם פ"א א'). וכמו שאחרי מלחמת עמלק הראשונה הודם המשכן, ולאחר מלחמת עמלק שבמגילה נבנה בית המקדש השני. כך בכל פעם מחיית עמלק היא הקדמה לבניין בית המקדש.

מחיית עמלק הפרטית שלנו

מצוות מחיית עמלק היא מצווה כללית על כל עם ישראל ואפשר לקיים אותה רק בראשותו של מלך ישראל (כפי שמובן מדברי הרמב"ם לעל). כל עוד לא התמנה מלך על ישראל אנו מנועים מלקיים את מחיית עמלק הכללית, אבל, יש לנו תפקיד להלחם עם העמלק שבתוכנו, עמלק הכללי מנסה בכל פעם לקרר את עם ישראל מהאמונה, מהתפילה ומעבודת ה' באופן כללי. כך הוא עושה גם לכל יהודי.

הרבה ויותר מקומם לשמוע על פיגוע מאשר על תאונה, מדוע? הרי בשני המקרים התוצאה זהה. אלא ההרגשה שהייתה כאן פגיעה בכוונת זדון, מאוד מתסיסה. לכן עלינו לדעת שכל חולשה בעבודת ה' ובמיוחד בתפילה, אינה מתחילה מחוסר ריכוז או עייפות, מאחורי כל קושי בתפילה עומד עמלק שבתוכנו שמשקיע כחות רבים ככל שניתן, כדי לגרום לנו בלבול וחולשה בעבודה. כאשר נפנים זאת, נדע שאם עכשיו אני חש חולשה אין זה מקרה, שאין כ"כ מה לעשות אתו אלא זו התקפה של עמלק, ותפקידי עכשיו להילחם בו ולהכרית את זכרו מתחת השמיים.

זאת ועוד, מודגשת בזה החשיבות של התפילות ביום הפורים עצמו ובכל חודש אדר, שהרי נאמר, "וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה" (אסתר ט' כ"ב). מפני שכאמור, עצם העמידה בתפילה מוצא לפועל את עומק הקשר ביננו לבין ה' שזה בעצמו טיפול שורש לבעיה שבגינה הגיע עמלק לתקוף אתונו.

 *** ישיבת ישועת מרדכי היא ישיבה לבחורים אוהבי תורה ועשייה.

ישיבה תורנית ומשפחתית עם חיבור לתורת ארץ ישראל. 

- מסגרת שהיא מחוץ למסגרת 

סרטון תדמית:

https://www.youtube.com/watch?v=UO3xCgBUOEY

טלפון לפרטים מזכיר הישיבה : 

פינחס בן חמו - 0545770853

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע