" התאנה חנטה פגיה" ד"ת להפטרות שבת חול המועד וזאת הברכה
נכתב על ידי izik28, 12/10/2022
בסד
ד"ת להפטרת שבת חול הממועד סוכות ופרשת וזאת הברכה תשפ"ג
" התאנה חנטה פגיה"
----------------------------------------------
איך לחבר בנושא משותף את הפטרת שבת חול המועד והפטרת וזאת הברכה ? הפטרת שבת חול המועד עוסקת במלחמת גוג ומגוג , לא סימפתי... ואילו בהפטרת וזאת הברכה מופיע הפ"ס," לא יתיצב איש לפניך כל ימי חייך כאשר הייתי עם משה אהיה עמך לא ארפך ולא אעזבך",המלבים מפרש," לא יתיצב". הבטיחו שני דברים. א] "לא יתיצב איש לפניך", לתפוס שררה או לדבר דבר נגדך (דע שיש הבדל בין יתיצב לפניך בלמ"ד, שגדרו שיתיצב הקטן לפני הגדול דרך השתוות, כמו לפני מלכים יתיצב (משלי כב, כט), מי הוא לפני יתיצב (איוב מא, מב). ובין יתיצב בפניך, שהוא ההתקוממות להלחם נגדו). לא יתיצב איש בפניך (דברים ז, כד; יא, כה), הבטיחו שכל ימי חייו יהיה הוא המנהיג את העם ולא ירים ראש איש בלעדיו. ב] לענין הדבוק האלקי "כאשר הייתי עם משה אהיה עמך", להשרות שכינתי עליך בנסים ובנפלאות כמו עם משה. ומפרש, נגד הא' אמר לא ארפך, ר"ל שאחזיק אותך ביד ימינך לחזקך תמיד, ונגד הב' אמר לא אעזבך שלא תסור רוח קדשי ממך (כי נגד החזוק הגופני הפוכו הרפיון וכמ"ש (שה"ש ג, ד) אחזתיו ולא ארפנו, ונגד חול השפע הרוחנית הפוכו היא עזיבה)"
אחד הפסוקים הבאים אח"כ הוא ," רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוְּךָ מֹשֶׁה עַבְדִּי, אַל תָּסוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול, לְמַעַן תַּשְׂכִּיל בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ" ,האם יהושוע צריך חיזוק לשמורת התורה.. כנראה כן . , המלבים מוסיף ומסביר ," רק". נגד הענין הב' של הדבוק האלקי שעליו אמר כאשר הייתי עם משה אהיה עמך, גם ע"ז צריך שתתחזק עוד ביותר, כי עיקר הגבורה לכבוש את יצרו. וגם ר"ל כי החזוק הגופני תלוי בחזוק הנפשי בשמירת התורה. ובאר כי החזוק הזה יהיה, א] "לשמור" א"ע ממצות ל"ת. ב] "ולעשות" מ"ע. "ורק ככל התורה", ר"ל בל תשמרם מפני הכרעת השכל, רק מפני צווי התורה, וז"ש "אשר צוך משה עבדי". וגם לא יספיק אם תשמור חלק מה"ת, כי צריך אתה לשמור (כ)כל התורה: "אל תסור ממנו" (מן הספר). ימין, על צד התוספת. "ושמאל", על המגרעת. ור"ל לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו: "למען תשכיל בכל אשר תלך". באר שמצות התורה נבדלו ממצות הנמוסיות בשני ענינים. א] שמצות הנמוסיות רובם אין בם טעם שכלי אשר יפיק אל התכלית הנרצה, לא כן מצות התורה הם מצות שכליות מובילות אל מטרת האושר והשלמות, ועז"א למען תשכיל. ב] שגם הנמוסים שהם נמוסים שכליים אינם מקיפים רק על הכללים, לא על כל פרטי ההנהגות וחלקיהם, לא כן מצוות התורה שהם ילמדו ארח סלולה בכל דרכי בני אדם, לכן אמר בכל אשר תלך: ".
גוג ומגוג הם אולי סימן ליצר הרע וכל אוירת ההוללות שתשרור בארץ , הם כמו אותו תהו ובוהו שבפרשת בראשית , בזמן חושך האדם שרוי כמובן בעלטה , לא רואה ימין ושמאל ,כפירוש מדרש רבה על הפ"ס ,"התאנה חנטה פגיה "אלו פושעי ישראל, שמתו בשלשה ימי אפילה. שנאמר: (שמות י') ויהי חושך וגו' לא ראו איש את אחיו. והגפנים סמדר נתנו ריח אלו הנשארים, שעשו תשובה ונגאלו. אתא משה לגבן אמר לון: כל הדין ריחא טבא אית גביכון, ואתון יתיבין הכא?! קומי לך רעיתי יפתי." האבן עזרא מפרש" חנטה - המתיקה ויש אומר כי עשתה כדמות אבק מן ויחנטו הרופאים:
פגיה - הוא הפרי טרם שיתבשל וכן הוא בלשון ישמעאל:
סמדר - כשיצא ציץ הגפן; הפעם השנית; אין את נמשלת לשושנת העמק שהיא קרובה לקחתה כי אם כשושנה בין החוחים, אמרה כתפוח אלו הפסוקים דבקום עם מלת חמדתי שהייתי חומדת שאשב בצילו ויביאני אל בית היין וישים דגלו עלי והענין בפרהסיא ויראה אהבתו וישים שמאלו תחת לראשי ואשביע בנות ירושלם שלא יעירוני עד שיגיע עת חפץ האהבה וזו השבועה בעבור שידמה חשוקתו לצביה וכן אילת אהבים ויעלת חן בעבור יפיה ונקיותה ושחרות עיניה כאילו אמרה השבעתי אתכם בדומות לכם ביופי:"הקב"ה אומר ליהושע אל תסור מהתורה לא לכיוון ימין ולא לשמאל . תקיים בדיוק מה שכתוב ,אל תוסיף ואל תגרע , שאם כן אתה עלול ליפול למקומות לא רצויים ראיה מבניו של אהרון הכהן ,התורה היא חיינו והיא מגינה ומצילה מכל רע , כאשר אדם הוגה בתורה או כותב אותה הרי הקב"ה מדבר עימו דרכה ,שכן התורה היא הקב"ה עצמו , הוא כתב אותה טרם בריאת העולם ,הה דוד כוכב מסביר,"ואמר רב יהודה, שלשה דברים מקצרים ימיו ושנותיו של אדם: מי שנותנין לו ספר תורה לקרות ואינו קורא... - דכתיב (דברים ל, כ) כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ".
לשון הפסוק במלואו:
לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ, כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ, לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם.
וקשה, הרי הפסוק אינו עוסק כלל בתורה, כי אם בהקב"ה!
ולמה לא הביאה הגמרא מהפסוקים העוסקים במפורש בתורה ובאריכות הימים שהיא מביאה,
כמו בדברים לב, מו-מז:
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שִׂימוּ לְבַבְכֶם לְכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵעִיד בָּכֶם הַיּוֹם אֲשֶׁר תְּצַוֻּם אֶת בְּנֵיכֶם לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת. כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם כִּי הוּא חַיֵּיכֶם וּבַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.
או במשלי ג, יג-טז:
אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה. כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר כָּסֶף וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָהּ. יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים (מפניים) וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ. אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד.
עוד קשה, מנוסח הברכה השניה שלפני קריאת שמע של ערבית:
תּוֹרָה וּמִצְוֹת חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים אוֹתָנוּ לִמַּדְתָּ. עַל כֵּן ה' אֱלֹהֵינוּ בְּשָׁכְבֵנוּ וּבְקוּמֵנוּ נָשִׂיחַ בְּחֻקֶּיךָ. וְנִשְׂמַח בְּדִבְרֵי תוֹרָתֶךָ וּבְמִצְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ וּבָהֶם נֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה.
מטבע חכמים ממטבע נביאים נוצק, והמילים: כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ מקורן בפסוק שהביאה הגמרא: כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ. הרי שגם מתקני נוסח הברכה פירשו את הפסוק בדיוק כמו הגמרא – שהפסוק עוסק בתלמוד תורה! ואיה הזכר לכך בפסוק עצמו?
מכאן איפוא המקור לדברי הרמב"ן בהקדמתו לספר בראשית:
"עוד יש בידינו קבלה של אמת כי כל התורה כולה שמותיו של הקדוש ברוך הוא".
כלומר גילויים של הקב"ה."
בפסוק מבואר שהקב"ה הוא חיינו ואורך ימינו, ואותה חיות באה אלינו מהתורה. אם נתמיד במצווה יקרה זו במהלך שנת תשפג שמתקשרת לפ"ס" התאנה חנטה פגיה" " פג" הוא פיירוש למשהו לא בשל , בוסר , חניטה היא סימן להבשלת הפרי , ע"י לימוד התורה אנו מבשילים ומתמלאים בטוב , מה ששומר עלינו מכל רע ! שמחת התורה נחגגת בשמחת תורה ,אך היא למעשה קיימת כל השנה , כל זה אם נלמד בנחת וביראת שמים כמה שאפשר " לשמה" ,ושנזכה להשלים את כל פרשות שנת תשפ"ג בבריאות ושמחה ! שבת שלום חג שמח וחורף טוב
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
