דבר תורה לפרשת בראשית- עצה בפרשה- תשע"ד
בסימנא טבא בס"ד אור- לי - בפרשה - בראשית " בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ " (א, א) ב' דברים אודה ליוצרי וחי גואלי: האחד – שלא עשני גוי כי אני ראשית תבואתו.והשני – שנתן לנו את תורתו הקדושה שנקראת ראשית דרכו. ואלו ב' הדברים צריכים להיות לנגד עיננו בחינתשיוויתי ה' לנגדי תמיד כי זה עיקר העיקרים כי תכלית הבריאה היא האדם ותכלית האדם לעסוק בתורה שהרי אם לא כך מה טעם הבריאה. ורק עבור ב' הדברים האלה אדם צריך לשמוח שמחה גדולה בלבו כי יש לו תכלית בעולם. וצריך לדעת שאין בהבנתנו להבין את מעשה בראשית כפי שכותב הרמב"ן זצ"ל: כי הוא שורש האמונה, ושאינו מאמין בזה וחושב שהעולם קדמון, הוא כופר בעיקר ואין לו תורה כלל, והוא סוד עמוקאינו מובן מן המקראות ולא ייוודע על בוריו. על כן, אין בכוונתי וכמובן שאין ביכולתי לדרוש על מעשה בראשית כאמרת רז"ל(חגיגה יא): במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור. ומובא במדרש ששה דברים קדמו לבריאת העולם והתורה אחד מהם, מנין? שנאמר(משלי ח): ה' קנני ראשית דרכו(בר"ר פ"א, ד) והיא יסוד כל הבריאה, כמו שכתוב (משלי ח): ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום וגו'. ודרשו רז"ל(שם, א) אל תקרא אמון אלא אומן כלומר התורה היית כלי אומנתו של הקב"ה ב' אלפים שנה קודם הבריאה וברגע שהחליט המאציל להוציא מהכוח אל הפועל ולברוא יש מאין היה מביט בתורה ובורא את העולם. והתורה מפרטת לנו מה נברא ביום ראשון, שני וכו' וביום השישי נברא האדם הראשון בצלמו מלשון צל היינו כמו שאדם הולך ברחוב ורואה את צילו כדמותו כך רצה הקב"ה שהאדם יילך בדרך הישר והאמת וע"י כך יידמה לקונו. ומובא במדרש יום הששי, ה"א יתירה למה? שהרי בכולן לא נאמר אלא יום אחד יום שני וכן לכולם. מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה שיש בהה' ספרים מוטב, ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו(תנחומא א). ומכאן תבין שהאדם שותף הכרחי לבריאה כי אין יכולת למלאכים בעולם העליון היינו בשמים לקיים את התורה אלא רק האדם הנמצא בעולם התחתון היינו בארץ לקיימהּ בפועל הלכה למעשה. והרבה דברים דרשו רז"ל למה פתח הקב"ה את תורתו הקדושה באות ב' שהיא לשוןברכה ולמה לא באל"ף שהוא לשון ארירה(קללה)ועוד שהיא כנגד ב' עולמות העוה"ז והעוה"ב וכו', ע"ש(בר"ר פ"א, י). ונראה לי בס"ד להוסיף ולומר שהיא באה להורות על בחירה שיש לאדם בעולם הזה ב' דרכים שיכול לבחור כלומר בין טוב ורע ואולי זה נרמז בכך שהאות ב' נכתבה רבתי(גדולה) כדי להדגיש את ענייןבחירתו החופשית של האדם אם ללכת בדרך הטובה היינו התורה כי אין טוב אלא תורה(ברכות ה:) ורק ע"י התורה יקבל עצות טובות לעבודתו יתברך כמו שכתוב(משלי ח): לי עצה ולי תושיה וע"י זה יצליח לשפר ולתקן את מידותיו וע"י כך יזכה לחיי אמת ונצח שנאמר: ובחרת בחיים (דברים ל,ט) ואם לאו חס ושלום, והכול תלוי ועומד בבחירתו אשר יעשה. ובפשטות אפשר לומר שיש לאדם ב' אפשרויות להתבונן על הבריאה או בדרךהאמונה או בדרך הטבע. והקל יותר לומר שהבריאה היא דרך הטבע כי זה מה שהשכל יכול לתפוס כי מעשה בראשית מעל הטבע ואין ביכולתנו להבין כנ"ל. וכפי שידוע בא' בתשרי נברא האדם הראשון ובו ביום חטא בעץ הדעת טוב ורע ובפגם באמונה בקב"ה והביא מיתה לעולם. וזה נרמז במילה בראשית אותיות א' בתשרי היינו התאריך שבו נוצר האדם וע"י כך גרם מיתה לעולם וחי 930 שנה כמניין המילה בראשית עם מספר האותיות במילוי(בי"ת, רי"ש וכו'). ועל כן, למרות שנטווינו על מצוות החודש בניסן כפי שפרש רש"י ז"ל, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל, אנחנו מתחילים את התורה דווקא בתשרי כי כל עבודת תשרי היא להתחזק באמת ובאמונה בקב"ה וע"י כך לתקן את אשר פגם האדם הראשון כנ"ל. על כן, מיד לאחר סוכות אנחנו מתחילים את התורה מהתחלה בבראשית כי זה הזמן הטוב ביותר לשמור ולנצור למשך כל השנה את האמונה שספגנו בישיבת הסוכה כמו שכתוב בזוה"ק שהסוכה נקראת "צילא דמהימנותא", דהיינו, "צל האמונה" כלומר בזה שאדם מקיים מצוות סוכה כהלכתה זוכה להתחזק באמונה. ולכן מיד אנחנו מתחילים ספר בראשית שהוא שורש האמונה כנ"ל, ישתבח שמו לעד ולעולמי עולמים הכול מדוייק להפליא, כח מעשיו הגיד לעמו. ולא בכדי התורה מסיימת באות ל' שנאמר: 'לעיני כל ישראל'(דברים לד:) ומתחילה באות ב' במילה 'בראשית' כי ביחד יוצא אותיות לב שהוא האיבר העיקרי שמשפיע על כל שאר האיברים בגוף ומחייה אותם. וזה נרמז באות ב' רבתי של המילה בראשית כלומר ב' הקניינים החשובים שצריך האדם לרצות להשיג ביחד בחיי חיותו והם: אמת ואמונה כלומר, לדבוק במידת האמת היינו בתורה שנאמר: 'תורת אמת נתן לנו' והיא שתהיה לו העצה הטובה והמושלמת לתקן את מידותיו כנ"ל. והקניין השני הוא 'האמונה' השלמה בחידוש העולם כלומר שהכול שלו והכול מאתו יתברך וזה שפירש רש"י ז"ל הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו. ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו. ואלו ב' הקניינים צריך להחדירם לתוך לבו בחינת והשבות אל לבבך כי לא תספיק האמירה בלבד 'אני מאמין' אלא היא צריכה להיות בתוך הלב באמת ובאמונה וע"י כך יוכל לחיות את גופו לעבודתו יתברך ולהדמות לקונו. פינת העצה - מתורותיו של רבי נחמן מברסלב כשאדם חזק באמונה מאוד, זוכה אחר כך לבוא אל השכל, וכל מה שמחזק את עצמו באמונה יותר בא אל שכל יותר, כי הדבר שהיה צריך מתחילה להאמין מחמת שלא הבין הדבר, זוכה אחר כך להבינו בשכל ע"י אמונתו החזקה; אך אחר כך יש לו דברים גבוהים יותר נסתרים ממנו ואינו יכול להבינם בשכל, ואזי צריך להתחזק באמונה, להאמין במה שנסתר ממנו עתה ואינו מבין בשכל, עד שיזכה להבין גם אלו הדברים בשכל, וכן לעולם. אבל צריך להיות האמונה חזקה מאוד מאוד, עד שתתפשט האמונה בכל האיברים, ואזי יכול לזכות לבוא אל השכל ע"י האמונה כנ"ל(סימן אמת ואמונה, אות לב). מוקדש, לע"נ מור-זקני מסעוד עמר בן תמו ז"ל, נלב"ע בי"ד במרחשוון התשע"א, תנצב"ה ולע"נ מרת-סבתי רחל אילוז בת עישה ע"ה,נלב"ע בא' באדר התשס"ז, תנצב"ה ולע"נ מור-דודי אהרן(אילוז)שקד בן רחל ז"ל, נלב"ע בב' בכסלו התשנ"א, תנצב"ה
