אחת השאלות המרכזיות באתיקה הרפואית היא האם לאדם יש בעלות על גופו ועל חייו.

בהקשר זה אחד המדרשים המצוטטים הוא מעשה באשה שהזקינה הרבה עד שלא הרגישה טעם מאכל ומשקה, וקצה בחייה, הלכה לרבי יוסי, אמר לה האם יש מצווה שאת מקפידה בה, אמרה לו השכמת בית הכנסת, אמר לה מינעי עצמך מבית הכנסת שלושה ימים, מנעה עצמה מבית הכנסת שלושה ימים לבסוף מתה.

יש לעיין האם אותה זקנה הייתה זוכה לאריכות ימים אם הייתה מקפידה גם במצוות שנשים מחויבות בהם, או שזכתה לאריכות ימים דווקא משום שהקפידה במצווה כמו תפילה בציבור שאין הנשים חיבות בה.

רואים מכאן שמותר להימנע ממעשה המביא לידי אריכות ימים, אמנם אין ראייה מכאן שמותר לעשות מעשה בידים המביא לידי קיצור ימים ושנים.