פרשנות אונקלוס - פרשת וישב

בראשית לז,ב: וְהוּא נַעַר אֶת-בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת-בְּנֵי זִלְפָּה, נְשֵׁי אָבִיו; וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת-דִּבָּתָם רָעָה, אֶל-אֲבִיהֶם: אונקלוס: מרבי. תה"ת: גדל. אונקלוס מפרש שיוסף מלכתחילה גדל עם בני השפחות ומצביע בזה על המתח בינו לבין בני לאה,  לכן רש"י מפרש אֶת-דִּבָּתָם רָעָה, אֶל-אֲבִיהֶם, "בני לאה היה מגיד לאביו".

בראשית לז,ד: וְלֹא יָכְלוּ, דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם: אונקלוס: ולא צבן למללא. תה"ת: לא רצו לדבר עמו. מכאן ראייה ש"לא יכול" הוא "בן דוד" של "לא רוצה".

בראשית לח,ב: וַיַּרְא-שָׁם יְהוּדָה בַּת-אִישׁ כְּנַעֲנִי, וּשְׁמוֹ שׁוּעַ: אונקלוס: תגרא. תה"ת: סוחר. אונקלוס מבין שבני יעקב לא יתחתנו עם העם הכנעני, לכן מוכרח לפרש (נגד הפשט) ששוע לא היה מהעם הכנעני, אלא סחר עם הכנענים. מעניין מאיזה עם שוע, ומי היו נשות בני יעקב האחרים.

בראשית לח,יד: וַתְּכַס בַּצָּעִיף וַתִּתְעַלָּף, וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם: אונקלוס: ואִתַּקָנַת. תה"ת: והתקשטה, התקינה עצמה. אונקלוס מפרש לא כרש"י, שכסתה פניה שלא יכירוה, אלא דווקא התקשטה שתיראה יפה.

בראשית לט,יא: וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ: אונקלוס: למבדק בכתבי חשבניה. תה"ת: לבדוק בכתבי חשבונותיו. אונקלוס מפרש מה הייתה עבודתו של יוסף, פיננסים...

בראשית לט,כא: וַיְהִי יְהוָה אֶת-יוֹסֵף, וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד; וַיִּתֵּן חִנּוֹ: אונקלוס: ונְגַד. תה"ת: ומשך. אונקלוס למדנו כלל גדול, כיצד לקבל את חסד ה' ולזכות בחן, על ידי פעולה אקטיבית של משיכה, לא רק לחכות למעשי ה' מלמעלה למטה, אלא גם מלמטה למעלה, משיכה.

שבת שלום, שבת של אחווה, רצון, טהרת משפחה, יופי, חשבונות שמים, חסד נמשך, אורן.