שאין לך גרוע מכך שעם שבטנו מלאה לטוב ולרע והוא "מגמגם" .

רוטן בלוא דברים ברורים ומוגדרים.

אלא רק מייצר אך אנרגיית ניוטראל .

 מן בחש רחש של דבורים ועד זבובים

 הקב"ה איננו אוהב תרעומת לא ברורה - ריטונים כבושים .

 שהוא הרי מימלא יודע כליות ולב ולו ברורים כל סוגי הריטונים

[שהרי גם  נאמר מיד ובסמוך  : "וישמע ה'].

 אלא שהדבר מזיק לעם עצמו .

 אותם הנוהגים "כמתאוננים" .

 אלה לעולם לא מתקדמים לשום מקום .

ההפך יש בצעדם הבלתי חד משמעי משום  אך זריית אש בעם ולכל כיוון  .

שבני העם השונים יפרשו  בכל מיני פירושים גם קיצוניים ביותר ועד חלילה למלחמת אחים .

 והנה מתי העם הרהיב עוז לדבר ברור. 

כשהאספסוף אותו עז המצח, שיודע  תמיד לאסוף עצמו במוגדר ולומר דברים ברורים .

 ועד "סופם" .

שעל כן גם קרוי הוא : "אספסוף".

 שהאספסוף אמר חד וקצר  לאמור  אנו תאווי תאווה" .

ואין "תאווה" אלא עריות.

  אזיי כאמור  אזר גם העם אומץ ואומר לומר גם הוא דבר ברור.

 ולכאורה פחות גרוע בהרבה  מדרישת האספסוף.

 דברים אלו נכתבים בשבח המוחים בנחישות ישירות בעד דמוקרטיה. 

ובהשבעת כולם שלעולם לא יגררו למלחמת אחים

 משה אהרון