ויצא

בראשית כח,יב-יג: וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ, מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה, וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב עָלָיו: מה משמעות הסולם שראשו מגיע השמימה? רש"ר הירש: "שלוש אמיתות הוראו כאן ליעקב. האמת הראשונה היא שאת ייעודם של כל החיים על פני האדמה, וממילא גם של חיי האדם, כולל חייו שלו, אין לבקש למטה ... אלא למעלה ... כל אשר בארץ נקרא ונועד להתעלות ולהתרומם אל התכלית הנעלה שהוצבה על ידי שמים ... אמת שנייה: הוא רואה 'מלאכי אלוקים', שלוחי ההשגחה העליונה ... עולים  בסולם ומתבוננים בדמות השלימה של האדם כפי שעליו להיות ... אמת שלישית: 'ה' ניצב עליו' ... ה' ... מציין ... את החפץ שעליו הוא נותן את דעתו ... במידת הרחמים. מידה זו מתגלית בעיקר בחינוכו של האדם".

כט,י: וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת-רָחֵל, בַּת-לָבָן אֲחִי אִמּוֹ, וְאֶת-צֹאן לָבָן, אֲחִי אִמּוֹ; וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב, וַיָּגֶל אֶת-הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר, וַיַּשְׁקְ, אֶת-צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ: מה לומדים מכך שיעקב גלגל את האבן מעל הבאר? רש"ר הירש: "למדנו על ה'נכסים' שלקח עמו יעקב עבור בניין עתידו. כסף לא היה לו, ה'נכס' הבולט ביותר היה כוחו הגופני ... השני המתגלה כאן ביעקב הוא חוש הצדק והיושר הבלתי ניתן לערעור, כדוגמת משה, אשר גם מצא את לראשונה את עתידו ליד באר ... השלישי הוא ההתלהבות לעבוד והזריזות במעשה, המאפשרים לו להושיט יד ולמהר להחיש עזרה לזולת ... אישיות יעקב כוללת בתוכה את כל התכונות של עמו".

כט,לב-לה: וַתַּהַר לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ רְאוּבֵן:  כִּי אָמְרָה, כִּי-רָאָה יְהוָה בְּעָנְיִי--... כִּי-שָׁמַע יְהוָה כִּי-שְׂנוּאָה אָנֹכִי, וַיִּתֶּן-לִי גַּם-אֶת-זֶה; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, שִׁמְעוֹן ... וַתֹּאמֶר עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי ... וַתֹּאמֶר הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת-יְהוָה--עַל-כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ, יְהוּדָה: מה לומדים משמות בני לאה? רש"ר הירש: "שבכל בן חדש שילדה לבעלה, התגברה אהבתו אליה. בתחילה 'ראה ה' את עניי', קודם לכן הייתה העדפתו של יעקב לרחל נראית וניכרת לכל ... (לידת שמעון) הייתה ההעדפה עדיין ניתנת לשמיעה .... (לוי) חוסר השיוויון נמחק לגמרי ... מעתה יחסיה עם בעלה יהיו טהורים ואמיתיים, 'ילווה אישי אלי' ... (יהודה) עתה יכלה פשוט לשמוח בבנהוכאם מאושרת קראה 'הפעם אודה את ה'' על מתנתו בלבד".

לא,א: וַיִּשְׁמַע, אֶת-דִּבְרֵי בְנֵי-לָבָן לֵאמֹר, לָקַח יַעֲקֹב, אֵת כָּל-אֲשֶׁר לְאָבִינוּ: מה עניין בני לבן כאן" רש"ר הירש: "היה זה עונשו של לבן, על שלא נהג כבוד באביא (כד,נ : וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ, מֵיְהוָה יָצָא הַדָּבָר), כדרך שהוא שלט בבית אביו, כך שלטו עתה בניו שלו בביתו שלו".

לא,מב: לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק, הָיָה לִי--כִּי עַתָּה, רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי: מהו 'פחד יצחק'? רש"ר הירש: "(מכוון) לאותו רגע אימה של העקידה, בו ראה יצחק את הסכין שלופה מעליו, זו הייתה פסגת שלימותו המוסרית של יצחק. לולי ... זכותו של הגדולה של יצחק, היית משלח אותי בידיים ריקות".

לב,ג: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם, מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה; וַיִּקְרָא שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא, מַחֲנָיִם: מהם שני המחנות? רש"ר הירש: "מחנה (מקום נוחה) כזה נוצר על ידי יעקב, עם נשיו וילדיו ... במסע לבקש מולדת בה תשכון השכינה עמם ... המלאכים גם הם היו מחנה, הם בקשו אדם, סביבה אנושית ארצית שבה תוכל שכינת ה' לשכון בארץ. שני מחנות אלו נפגשו, ויעקב קרא למקום 'מחניים' – מחנה ישראל ומחנה אלוקים".

שבת שלום, שבת של התרוממות, צדק וזריזות, התגברות אהבה, דרך ארץ, זיכרון זכויות, והמשך ניצחון מוחץ על אויבינו, אורן.