הוויכוח בהאג
כדי לנצח בוויכוח צריכים להבין את טענות היריב ולהראות שהן שגויות.
דרום אפריקה טוענת שישראל
רוצה לחסל את כל הפלסטיניים, שזו עבירה על חוקי אמנת ג'נבה.
הטענה מתבססת על דברי ממשלת
ישראל – שאחת ממטרות ההתקפה היא לחסל את החמס, והפלסטיניים הם חמס. לכן ישראל רוצה
לעשות חיסול עם.
טוב לספר איך המלחמה התחילה,
וזאת הזדמנות לתעמולה מעולה.
טוב לספר שישראל עוזרת לאזרחים להתפנות, כדי להגן עליהם ממוות, מעל ומעבר לדרישות אמנת ג'נבה
אולם הנקודה החשובה היא
להראות שהפלסטיניים הם לא חמס. חיסול חמס אינו חיסול הפלסטיניים, לא בעזה ולא בשאר
המקומות.
1 החמס השתמש באזרחים כמקור לכוח אדם לצבאם,
וכמגן אזרחי כנגד פגיעה בהם, אולם זה לא עושה את כל האנשים חלק מחמס.
2 כאשר האזרחים התחילו לנוע דרומה חמס דרש שהם
ישארו וירה על הנעים. אולם במעשיהם האזרחים ענו: 'אנחנו לא איתכם. אנחנו לא
חמס. אנחנו לא מפחדים שישראל תהרוג אותנו.' הגברים של עזה, הצביעו ברגליהם, וכך
החמס נשאר בודד והוא לבדו מתחסל.
3 כאשר החמס שודד אוכל ודלק שמיועד לאזרחים, חמס טוען
שהם חשובים יותר והאזרחים הם לא חלק מחמס.
4 אנו שומעים את דברי השבויים, והמפונים נגד
החמס, וזה מראה על תסיסה וניתוק.
5 ישראל מזמינה את חמס להכנע, וכך האזרחים יצאו מצרותיהם.
6 בעתיד הקרוב, האזרחים יתחילו להתקיף את חמס כדי
לסיים את המלחמה בהקדם.
אילן סנדובסקי
