אישה "מזרעת"  כאיכר.

======================.

"אישה כי תזריע וילדה זכר" :

 

"תזריע" משל  והיא "זורעת בשדה כאיכר. 

שהיא "קוצרת" מה שהיא "זורעת" .

 שלאיש ניתנה יגיעת הפרנסה,  להוציא לחם מן הארץ.

 ולאישה, השדה האחר ללדת בנים ושדה : הוא האיש

 אשר בו יש לה לחרוש, לזרוע ולקצור.

 לפיכך על האישה  :

 להשקיע [באיש]

 להרגיע  [את האיש]

 להשמיע 

 [תורת חסד על לשונה]

 להבטיח [לבנות בטחון משותף בבורא העולם].

הנה כי כן,  הזכר כל "אוניו" מתגייסים לשכפל את עצמו  בעובדה

 כי הוא חש רצוי,אהוב ובחיר 

 הוכחה שבחירתו - היא  בחירת אמת  כמי הראוי אכן להמשיך עולם

. ולהיותו שותף לבורא - לקב"ה.

 משל ראוי הוא להמשיך בפועל את מפעל ה"כי טוב" של הבריאה .

וכי מכוייל הוא למעשה להמשך הבריאה של "כי טוב"

 כולל כמובן וקודם לכל   : "יצירת אדם".

 

והקב"ה שרואה את כל זה רושם לעצמו  :

לבטל בעבור אותה האישה את ה"קללה" [לא ממש]

 "בעצב תלדי בנים".......

 ולאלה הדברים יש גם קומת סוד נוספת : 

אישה שזורעת כאמור, לבסוף גם זוכה לקצור את כל טובו של האיש ולכל ימי חייה

 והעיקר זוכה בתהליך שכל אישה מתאווה אליו.

 של :  העתקת אהבת האיש לאימו שמואצלת אליה

 להתקיים בהם והיו : "לבשר אחד".

משה אהרון 

משה אהרון