כו,ג: אִם-בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ; וְאֶת-מִצְו‍ֹתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם: מה עניין 'הליכה' עם חוקים? ש"כ: "החוקים הם המצוות שאין בהם טעם, ואתם הולכים בהם בתמימות ואינכם מהרהרים בהם ... אם אתה בתחילה תלך בהם בתמימות – מוטב".

כו,כ: וְתַם לָרִיק, כֹּחֲכֶם: מה הכוונה ב'לָרִיק'? ש"כ: "שתשיא בנותיך ותכניס עמהם נדוניא רבה, ותמות הבת, ויירש הכל הבעל, נמצא שכל מה שטרח היה לריק ולבהלה ויאכלו זרים יגיעו".

כו,מ: וְהִתְוַדּוּ אֶת-עֲו‍ֹנָם וְאֶת-עֲו‍ֹן אֲבֹתָם, בְּמַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ-בִי, וְאַף, אֲשֶׁר-הָלְכוּ עִמִּי בְּקֶרִי: מדוע הווידוי הוא חלק מהקללות לעם? ש"כ: "עושין וידוי אבל אין עושין אותו כראוי, כי עיקר הווידוי – עזיבת החטא, והם עושין הווידוי במעלם ... כטובל ושרץ בידו ... ולא די שלא עשו הווידוי כראוי אלא שעדיין הם מסתפקין ואומרים – אולי מקרה הוא ... אף אני אלך עמם בקרי".

מבחר גימטריאות: יתן פריו = הן אילני שרק; ואכלתם לחמכם לשבע = אפילו אכל קלח של כרוב והוא לו מזונו; ואכלתם לחמכם = זו היא תורה; נוקמת = ירושלים; ראשונים = משה ואהרן; אלה המצות אשר צוה = אין נביא רשאי לחדש דבר (עם המילות).

שבת שלום, שבת של יחד, תמימות, יעילות, כנות, ונשמיד את אויבינו להשיב חטופינו, אורן. 

מביאור הרב אביגדור נבנצל פרשות בהר בחוקותי

בהר

כה,ב-ג: כִּי תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם--וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ, שַׁבָּת לַיהוָה. שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ: מדוע התורה מצוה קודם על שמיטה ואחר כך על שש שנות העבודה, הרי קודם עובדים, אחר כך נחים? הרב נבנצל: "גם בספר שמות כשהתורה מצוה 'זכור את יום השבת לקדשו, ששת ימים תעבוד ועשית מלאכתך' (שמות כ,ח-ט) ... העיקר הוא השבת וכן שנת השמיטה, שבהם אנו יכולים ללמוד ולקדש את הזמן בדברים רוחניים, ולפיכך כתבה התורה קודם את העיקר – שבת ושמיטה, ורק אחרי כן את העבודה".

בחוקותי

כז,ג: וְהָיָה עֶרְכְּךָ, הַזָּכָר, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְעַד בֶּן-שִׁשִּׁים שָׁנָה:  וְהָיָה עֶרְכְּךָ, חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כֶּסֶף--בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ: מדוע ערך אדם הוא קבוע ולא כפי שוויו בשוק, כמו עבד? הרב נבנצל: "התורה באה ללמדנו הערך האינסופי של כל נפש יהודי. עבד נמכר על פי הכוח והסגולות החומריות שלו ... אבל לנפש יהודי וערכה אין גבול ... כל נפש יהודית היא אינסופית, לכן ה' היה צריך לקצוב ערכי נפשות עבורנו".