במדבר יט,יז: וְלָקְחוּ, לַטָּמֵא, מֵעֲפַר, שְׂרֵפַת הַחַטָּאת; וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים, אֶל-כֶּלִי: מדוע מֵעֲפַר ולא 'מאפר'?  ש"כ: "לומר שישפיל עצמו עד עפר ויטהר. עוד, יחשוב שסופו לחזור לעפר, שהרי הפרה הייתה בעלת חי וחזרה לעפר ... (עוד) לומר שאחר שנשרפה ונעשית עפר היא מטהרת, ועל הכל צריך לעסוק בתורה, כי מה שאמר שיעשה עצמו עפר זהו להסיר הלכלוך שקיבל, אבל לקנות מעלה – צריך לעסוק בתורה, שהיא מטהרתו ונותנת לו חיים, זהו וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים , שהיא מקנחת כל לכלוך שבאדם".

כ,יז: נַעְבְּרָה-נָּא בְאַרְצֶךָ, לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם, וְלֹא נִשְׁתֶּה, מֵי בְאֵר: דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ, לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול, עַד אֲשֶׁר-נַעֲבֹר, גְּבֻלֶךָ: האם משה מגלה פחד מול מלך אדום? ש"כ: "עתה אעבור שתהיה כבושה תחת ידי. לא נעבור בשדה ובכרם שהם סביב המדינה כמתפחדים וכמו הגנבים שאין יכולים ליכנס למדינה. ולא נשתה מי באר שלנו, שלא ניראה כחלשים ומפחדים מכם ... אלא דרך המלך נלך, ולא ניטה ימין ושמאל כמו מי שמתחבא ממקום למקום".

כא,לב: וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לְרַגֵּל אֶת-יַעְזֵר, וַיִּלְכְּדוּ בְּנֹתֶיהָ; ויירש (וַיּוֹרֶשׁ), אֶת-הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר-שָׁם: מה צורך למשה בריגול זה, לאחר שכבר הרג את סיחון? ש"כ: " כדי לאמת שעושין מלחמותיהם בדרך הטבע כדרך המלכים, כדי לחזק לבן של שלושים ואחד מלכים ... , לזה אמר וַיִּלְכְּדוּ בְּנֹתֶיהָ קודם, ואחר כך וַיּוֹרֶשׁ אֶת-הָאֱמֹרִי".

מבחר גימטריאות: האתרים = בטול תורה (עם הכולל); הקלקל = באיברים; ואתנה להם מים = היא תורה.

שבת שלום, שבת של ענוה עד עפר, אומץ ונחישות, הכרת כוח ה', וכתישת אויביניו והחזרת חטופינו, אורן. 

מביאור הרב אביגדור נבנצל פרשת חקת

כא,יז: אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת:  עֲלִי בְאֵר, עֱנוּ-לָהּ: מדוע רק ישראל שר על הבאר מים, שהיא התורה) ולא משה, כפי ששר בחציית ים סוף ('אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת'; שמות טו,א)? הרב נבנצל: "נראה לומר שבוודאי משה שר על מתן תורה, אך לא 'אז' – ערב כניסתם לארץ, אלא שהוא כבר שר את השירה על התורה ארבעים שנה קודם לכן בשעת קבלת התורה ...  וכיוון שעדיין לא עמדו על דעת משה רבם ... עדיין לא שרו ... 'אז' כשעמדו על דעת משה רבם אחר ארבעים שנה ... שרו את שירת התורה בבאר".

כא,כז: עַל-כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹּשְׁלִים, בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן; תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן, עִיר סִיחוֹן: מה פירוש המילים 'על-כן' ומה הקשר לכיבוש חשבון? הרב נבנצל: "שלח ה' את סיחון לכבוש את מואב, ועל ידי זה הותר לישראל לכבוש את ארץ מואב מיד סיחון ... 'על-כן' – על אותה מלחמה שנלחם סיחון במואב ... אין להעריך מאורעות על פי מבט לטווח קצר ... אלו המושלים ביצרם עושים חשבון של הפסד מצווה בטווח הקצר (בעולם הזה)  כנגד שכרה בטווח הארוך (בעולם הבא)".