פרשת וילך – מפירוש "שפתי כהן" לתורה

דברים לב,א: וַיֵּלֶךְ, מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל:  מדוע משה הולך אל העם ולא קורא את העם אליו? ש"כ: "להראות ענוותנותו של משה, שאף על פי שניטלה ממנו השררה ונכנס יהושע במקומו, עם כל זה הוא מצווה להם שיקבלוהו ותהיה מוראו עליהם כאילו הוא חי, ולומר להם שלא בשבילם הוא מת ... אלא שלא נשאר לו עוד חיים ...  בן 120 ... היום מלאו ימי ושנותי".

לא,י-יא: וַיְצַו מֹשֶׁה, אוֹתָם לֵאמֹר:  מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה--בְּחַג הַסֻּכּוֹת ... תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, נֶגֶד כָּל-יִשְׂרָאֵל--בְּאָזְנֵיהֶם: מדוע לקרוא את התורה דווקא בשנת השמיטה? ש"כ: "להזכירם שסופו לשמוט ידו מהעולם, ולזה בחג הסוכות, שהכל יוצאים מהבית ויושבים בצילו של ה' ... שייקץ ויעיר משנתו ויידע שימיו מעטים כימי הסוכה שהם שבעה ימים ... ובבוא כל ישראל לראות את פני ה' תקרא את התורה הזאת ... אז ידעו שהן תוכחות של אהבה".

לא,כב-כד: וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, בַּיּוֹם הַהוּא; וַיְלַמְּדָהּ, אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיְצַו אֶת-יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, וַיֹּאמֶר חֲזַק וֶאֱמָץ ... וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה, לִכְתֹּב אֶת-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה-הַזֹּאת--עַל-סֵפֶר:  עַד, תֻּמָּם: מדוע משה קודם כתב, אחר כך ציווה את יהושע ואחר כך כילה את הכתיבה, היה צריך קודם לצוות את יהושע ואחר כך לכתוב ולכלות הכתיבה? ש"כ: "'ויצו' אינו חוזר למשה אלא לה' ... ה' אמר לו (ליהושע) 'אתה תבוא את העם הזה' ... לזקנים, אתה עיקר, טול מקל והך על קדקדם ... כדי שלא יקשה על משה לפי שהוא אמר לו זקנים שבדור עמך, לזה ביני ביני שהיה משה כותב, בא הציווי ליהושע בלא ידיעת משה, ולזה אמר 'ויהי ככלותו לכתוב' שהוא חוזר ל'ויכתוב משה'".

מבחר גימטריאות: וקם = עולם; בימי משיח = אביאנו.