תרגום יונתן בן עוזיאל כפירוש לתורה: פרשת חיי שרה

כד,כב: וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת, וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב, בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ--וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל-יָדֶיהָ, עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם: והיה כששתו הגמלים דיים, לקח האיש נזם מזהב, דרכמון משקלו, כנגד דרכמון לגולגולת שעתידים בניה לתת לעבודת המשכן. ושני צמידים נתן על ידיה, משקל עשרה שקלי זהב סך משקלם, כנגד שני הלוחות שכתובים בהם עשרת הדברות.

 כד,לא: וַיֹּאמֶר, בּוֹא בְּרוּךְ יְהוָה; לָמָּה תַעֲמֹד, בַּחוּץ, וְאָנֹכִי פִּנִּיתִי הַבַּיִת, וּמָקוֹם לַגְּמַלִּים: וחשב לבן שהוא אברהם, ואמר: בוא ברוך ה', למה אתה עומד בחוץ, ואני פיניתי הבית מעבודה זרה, ומקום הכנתי לגמלים.

כד,לג: ויישם (וַיּוּשַׂם) לְפָנָיו, לֶאֱכֹל, וַיֹּאמֶר לֹא אֹכַל, עַד אִם-דִּבַּרְתִּי דְּבָרָי; וַיֹּאמֶר, דַּבֵּר: וערכו לפניו תבשיל שבו סם המוות, והרגיש בו, ואמר: לא אוכל עד דברי דברי. ואמר: דבר.

כד,נה: וַיֹּאמֶר אָחִיהָ וְאִמָּהּ, תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָ אִתָּנוּ יָמִים אוֹ עָשׂוֹר; אַחַר, תֵּלֵךְ: ובעוד שהיו מדברים בערב, היה בתואל אוכל מהתבשיל ההוא, ומצאוהו בשחר שהוא מת. ואמר אחיה ואמה: תשב הנערה אתנו ימי שנה אחת או עשרה חודשים, ואחר כך תלך.

כד,סא: וַתָּקָם רִבְקָה וְנַעֲרֹתֶיהָ, וַתִּרְכַּבְנָה עַל-הַגְּמַלִּים, וַתֵּלַכְנָה, אַחֲרֵי הָאִישׁ; וַיִּקַּח הָעֶבֶד אֶת-רִבְקָה, וַיֵּלַךְ: וקמה רבקה ונערותיה ורכבו על הגמלים והלכו אחרי האיש, ולקח העבד את רבקה עמו והלך. וכמו שנתקצרה לו הדרך בלכתו לפדן ארם, כן נתקצרה לו בשובו, שביום אחד הלך וביום אחד שב.

כד,סז: וַיְבִאֶהָ יִצְחָק, הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ, וַיִּקַּח אֶת-רִבְקָה וַתְּהִי-לוֹ לְאִשָּׁה, וַיֶּאֱהָבֶהָ; וַיִּנָּחֵם יִצְחָק, אַחֲרֵי אִמּוֹ: והביאה יצחק לאוהל של שרה אמו, ומיד האיר הנר שכבה בזמן שמתה שרה. ונשא את רבקה, והייתה לו לאישה ואהבה, על שראה שמעשיה טובים כמעשי אמו, והתנחם יצחק אחר שמתה אמו.

כה,ח: וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה, זָקֵן וְשָׂבֵעַ: וגוע ומת אברהם בשיבה טובה, זקן ושבע כל טוב. אף ישמעאל עשה תשובה בימיו, ואחר כן נאסף אל עמיו.

כה,יא: וַיְהִי, אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם, וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים, אֶת-יִצְחָק בְּנוֹ; וַיֵּשֶׁב יִצְחָק, עִם-בְּאֵר לַחַי רֹאִי: ובגלל שלא היה אברהם חפץ לברך את ישמעאל, על כן לא ברך את יצחק, שאם היה מברך את יצחק ולא מברך את ישמעאל, היה נוטר לו איבה. ואחר שמת אברהם, ברך ה' את יצחק בנו. וישב יצחק סמוך לבאר שנגלה עליה כבוד חי וקים, הרואה ואינו נראה.

כה,יד-טו: וּמִשְׁמָע וְדוּמָה, וּמַשָּׂא. חֲדַד וְתֵימָא, יְטוּר נָפִישׁ וָקֵדְמָה: והאזנה, ושתיקה, ונשיאה. חריפות, ותמיהה, יטור נפיש וקדמה.

כה,יח: וַיִּשְׁכְּנוּ מֵחֲוִילָה עַד-שׁוּר, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי מִצְרַיִם, בֹּאֲכָה, אַשּׁוּרָה; עַל-פְּנֵי כָל-אֶחָיו, נָפָל: ושכנו מהנדיקי עד חלוצה שעל פני מצרים, בואך לאשור. על פני כל אחיו שכן בנחלתו.