"וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל לָמָה הֲרֵעֹתֶם לִי לְהַגִּיד לָאִישׁ הַעוֹד לָכֶם אָח" (בראשית מג, ו)

יעקב שואל את בניו, למה אמרתם לשליט המצרי שיש לכם עוד אח, ובכך גרמתם לדברים להסתבך.

במדרש רבה (צא, י) נאמר על כך: "רבי לוי בשם רבי חמא בר חנינא: מעולם לא אמר יעקב אבינו דבר של בטלה, אלא כך אמר הקדוש ברוך הוא: אני עוסק להמליך את בנו במצרים והוא אומר: לָמָה הֲרֵעֹתֶם לִי?"

כלומר, מה שיעקב אבינו סבור שהוא לרעתו, לאמיתו של דבר אינו אלא חלק מהתוכנית האלוקית הכוללת, להמליך את יוסף בנו במצרים.

וכותב על כך הרמח"ל (דעת תבונות, פרק ה):

"יש לך לדעת הקדמה גדולה, והיא, שבאמת אין הקב"ה מואס יגיע כפיו לעולם חס ושלום, ואינו עוזב ומניח את העולם. אלא בשעה שנראה כאילו העולם עזוב ממנו, העניין הוא שאדרבא, הרי הוא מחדש טובה לעולמו, ונפלאותיו ומחשבותיו תמיד כל היום רק לתיקונו של עולם, לא לקלקולו. אלא שהוא מסתיר עצתו הסתר גדול מאד, ואז נמצא העולם כמו עזוב, ובני האדם סובלים עונשי חטאותיהם. וכך אמרו רז"ל על יעקב אבינו ע"ה (ב"ר, צא, י): 'וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל לָמָה הֲרֵעֹתֶם לִי' (בראשית מג, ו), רבי לוי בשם רבי חמא בר חנינא: מעולם לא אמר יעקב אבינו דבר של בטלה אלא כאן. אמר הקב"ה, אני עוסק להמליך בנו במצרים, והוא אומר, לָמָה הֲרֵעֹתֶם לִי?.. והיינו, כי כל זמן שהיה יעקב אבינו בצער על פרישת יוסף ממנו, הקב"ה לא היה אלא מגלגל גלגולים להמליך יוסף ולהחיות את יעקב בשלוה.. וזה בנה אב, שלכל עילוי שרוצה הקב"ה לתת לאדם או לעולם.. אינו מזדמן ובא אלא מתוך עומק עצה נסתרת, ועל כן יקרה קודם לו צער. והרי זה כעניין שאמרו ז"ל (ברכות ה, ע"א): 'שלש מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל, וכולן לא נתנן אלא על ידי יסורין' ".

על אותו רעיון, בפסוק נוסף מהפרשה כאשר יוסף מחליט לקרוא לבנו מנשה (בראשית מא, נא): "וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת שֵׁם הַבְּכוֹר מְנַשֶּׁה כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹקים אֶת כָּל עֲמָלִי וְאֵת כָּל בֵּית אָבִי", "נַשַּׁנִי" - לפי פשוטו מלשון שכחה, "נְשִׁיָּה", ובא יוסף לומר שסייע לו הקב”ה לשכוח את כל הסבל שחווה בבית אביו. אך רש”ר הירש מוסיף עוד פירוש מחודש, שהמילה “נַשַּׁנִי” היא מלשון בעל חוב, "נוֹשֶׁה": אני חייב חוב גדול לאסוני וסבלי, כי הם הביאו אותי להיות מה שאני כיום.

ובלשון רש”ר הירש: "נַשַּׁנִי.. פירושו גם כן: היות בעל חוב, היות נוֹשֶׁה - ויהיה אפוא פירוש 'נַשַּׁנִי': את אסוני ואת משפחתי, עשה לי אלוקים לנושים. מה שעד כה נראה לי כאסון וכהתעללות, אלוקים עשאו כלי שרת לעצב את אושרי - חוב גדול אני חייב לאסוני ולמשפחתי".

מהאתר: לימוד יומי - https://limudyomi.com/