תרגום יונתן בן עוזיאל כפירוש לתורה: פרשת ויחי

מז,כט-ל: שִׂים-נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי; וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת, אַל-נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם. וְשָׁכַבְתִּי, עִם-אֲבֹתַי, וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם, וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם; וַיֹּאמַר, אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶךָ: אל נא תקברני במצרים ... ובגלל שהוא בנו לא שם ידו, אלא אמר: אני אעשה כדברך.

מח,ז: מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ, בְּעוֹד כִּבְרַת-אֶרֶץ, לָבֹא אֶפְרָתָה: מתה עלי רחל בפתע בארץ כנען בדרך, בעוד רובי ארץ לבוא אפרתה, ולא יכולתי לשאתה לקברה במערת המכפלה.

מח,כ: בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה: יברכו בני ישראל את התינוק ביום המילה לאמור: ישימך ה' כאפרים וכמנשה, ובמניין השבטים יימנה לנשיא אפרים לפני מנשה.

מט,א: וַיִּקְרָא יַעֲקֹב, אֶל-בָּנָיו; וַיֹּאמֶר, הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם, אֵת אֲשֶׁר-יִקְרָא אֶתְכֶם, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים: הטהרו מן הטומאה, ואגיד לכם סודות סתומים, קצים גנוזים ומתן שכר הצדיקים ופורענות הרשעים, ושלוות עדן מה היא.

מט,ג: רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה, כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי--יֶתֶר שְׂאֵת, וְיֶתֶר עָז: בכורי אתה – ראשית כוח שימושי ... ראויות היו לך הבכורה וגדולת הכהונה והמלכות, ועל שחטאת בני, ניתנה הבכורה ליוסף, והמלכות ליהודה, והכהונה ללוי.

מט,ז: אָרוּר אַפָּם כִּי עָז, וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה; אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב, וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל: ארור היה כרך שכם כשבאו לתוכו להחריבו באפם שחרה ... אם ישכנו שניהם יחד אין מלך ומושל (מישראל?) שיעמוד לפניהם. אחלק נחלת בני שמעון ... ואפיץ שבט יהודה בקרב כל שבטי ישראל.

מט,ח: יְהוּדָה, אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ: אתה הודית על מעשה תמר, על כן לך יודו אחיך, וייקראו יהודים על שמך.

מט,י: לֹא-יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה, וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו, עַד כִּי-יָבֹא שִׁילֹה, וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים: ... עד זמן שיבוא מלך המשיח, קטן בניו, ובגללו יימסו העמים.

מט,מו: וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב, וְאֶת-הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה; וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל, וַיְהִי לְמַס-עֹבֵד: וראה בית המקדש, הנקרא מנוחה, כי טוב הוא, ואת ארץ ישראל כי שמנים הם פירותיה, והיו לו כל אחיו מעלי מִסים. [תרגום ירושלמי]

מט,כב: בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף, בֵּן פֹּרָת עֲלֵי-עָיִן; בָּנוֹת, צָעֲדָה עֲלֵי-שׁוּר: ... היו בנות המושלים מהלכות על החומות וזורקות לפניך אצעדות וענקים מזהב למען תתלה עיניך באחת מהן, ולא תלית עיניך באחת מהן.

נ,ג: וַיִּמְלְאוּ-לוֹ אַרְבָּעִים יוֹם, כִּי כֵּן יִמְלְאוּ יְמֵי הַחֲנֻטִים; וַיִּבְכּוּ אֹתוֹ מִצְרַיִם, שִׁבְעִים יוֹם: ... בואו נבכה על יעקב החסיד, שבזכותו סר הרעב מארץ מצרים.

נ,טז: וַיְצַוּוּ, אֶל-יוֹסֵף לֵאמֹר:  אָבִיךָ צִוָּה, לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר: וציוו את בלהה לומר ליוסף: אביך ציווה לפני מותו לומר לך.

נ,כה: פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִתֶם אֶת-עַצְמֹתַי מִזֶּה: הנה אתם משתעבדים במצרים, ואל תזידו לעלות ממצרים עד זמן שיבואו שני גואלים ויאמרו לכם: זכור זכר ה' אתכם ... .

חזק חזק ונתחזק.