הרמז העתידי, או שמא נבואה...
בס"ד.
"ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלקים פן ינחם העם בראתם מלחמה ושבו מצרימה. ויסב אלקים את העם דרך המדבר ים סוף וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים.
אחת השגיאות התאולוגיות הפטאליות היא ההשוואה האוטומטית שעושים בין :
גאולת מצרים לגאולת הקץ.....
ההשוואת הנביא את הגאולה העתידית ליציאת מצרים .
היא רק לעטיפה הניסית והפלאות . וזה בלבד.
לפיכך מי שעיניו בראשו ומשהו מחוכמת האלוקים נטעה בליבו ,
מבין כי בדברים שלעיל יש רמז . רמז לא נעים .
איך בגאולה העתידית שבעיצומה אנו שרויים .
יתחמק חלק מהעם ממלחמה .
ייבגדו בייעודם בבחינת : שלא להיות כמו אחיהם :
"וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים ".....
נכונים לכל קרב בדרך לגאולה
הנה כי כן, זה הרמז ההיסטורי המוכמן בציטטה שלעיל :
המלחמה עם הפלישתים לא גזה מהעולם. היא נדחתה לגאולת הקץ שבזה .
המלחמה עם הפלשתינאים....... .
והנה לאחר הקטסטרופה - "פרעון השואה" ותקומת מדינת ישראל .
יהיו חלק מהעם שיבקשו להתחמק ולהשתמט מאותה המלחמה.
אותם המכחישים את הגאולה והמקדשים הגלות - לשוב מצריימה.
ועתידם מר ונמהר :
יסב אותם האלוקים ל"מדבר" לטבוע לסוף בתורה השגויה שבה הם נאחזים.
כטובעים בים של סוף......
משה אהרון



