כנפי יונה- פרשת משפטים תשפ"ו
| 11/2/2026
פרשת משפטים
וְאֵ֙לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לפניהם.
הרמב"ן כותב דרשו (תנחומא א גיטין פח :) לפניהם ולא לפני גוים, מפני שהיה ראוי לומר אשר תשים להם וכו שהם הדיינים הסמוכים עד משה רבנו
ולכך אמר בכאן שהמשפטים האלה ישימו אותם לפני האלהים ולא לפני הגוים, ולא לפני מי שאינו שופט על פי התורה. והוא הדיוט לזה (שופטי בית המשפט לצורך העניין) )שאסור לבוא בפניו כשם שאסור לבוא בפני הגויים* וכו.
כאן הרמב"ן עושה חילוק ואומר
ואע"פ שהזכירו חכמים שני הכיתות האלה כאחת, יש הפרש בניהם , שאם רצו שני בעלי הדין לבוא לפני ההדיוט שבישראל מותר הוא, שקבלו אותו עליהם כבורר דינו דין !
אבל לפני גוי אסור לבוא לפניו לעולם ואפילו שדיניהם כדינינו באותו עניין. עד כאן דברי הרמב"ן
קביעת הרמב"ן הדיוט שהוא ישראל אף על פי שאינו דן על פי התורה כוון שקבלו בעלי הדין אותו כבורר מותר לבוא לפניו ופסק דינו מחייב !!
בית המשפט על פי חוק לא שואלים אותך אתה חייב להתייצב למשפט ואם לא זה בזיון בית המשפט ואתה צפוי להאסר או קנס וכו
לכן אין כאן הסכמה בין בעלי הדין לדון אותם ולכן דינם כהדיוט שלא שופט על פי התורה ואסור לבוא לפני הרשעים האלה
בנוסף הם גם מעוותים את הדין גם בניגוד לחוק שהם מחוייבים לדון לפיו
במקרה הזה אין דינם דין, אך ההידיוט דינו דין כוון שקבלוהו עליהם.
ואני לדעתי היה יותר ראוי לומר "ואלה המשפטים אשר תלמד אותם".
משה רבנו מלמד את המשפטים לדיינים שצריכים להורות את חוקי התורה לעם ולשפוט בין איש לבין רעהו.
אבל הפסוק לא אומר תלמד אותם, אלא ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם.
מהו אשר תשים לפניהם ?
הכוונה לדעתי, כמו ריח טוב היוצא מתבשיל שעל האש, אתה לא צריך לטעום כדי לדעת שהאוכל טעים !
כי אוכל ללא תבלינים אין בו לא טעם ולא ריח... (אלה שופטי בתי המשפט)
לכן הוא הטעם "אשר תשים לפניהם" תגרום להם שלימוד המשפטים וחוקי התורה יהיו כמו תבשיל טעים ומלא בתבלינים.
רוצה לומר כוון שהלימוד והסוגיות המשפטיות הן רחבות מאוד,
ובנוסף להבין את ענייני העולם ומנהגיו לקבל הבנה רחבה, כדי להיות ראוי לשבת על כסא המשפט.
כגון :שופט/דיין/ בית דין, הבא לפניו תביעה ממונית למשל בתחום הנדל"ן ובית הדין או הבורר אין לו הבנה בתחום אסור לו לדון על פי טענות הצדדים חד משמעי !!
ואם דן אותם דינו מעוות וחוטא ומחטיא וגורם נזק בלתי ישוער,
מתי כן יכול לדון בתנאי שיפנה טענות הצדדים לקבל חוות דעת מאיש מקצוע ורק אז יכול לפסוק את הדין.
שלמה המלך אומר בעניין מינוי דיינים אומר
"אשר עוד בקשה נפשי ולא מצאתי, אדם אחד מאלף מצאתי" וגו (קהלת פרק ז פסוק כח)
פירש רש"י אחד מאלף יוצא להוראה. עד כאן.
אלף נכנסים ללימוד ואחד מאלף יוצא שופט.
זה נכון בתקופת הזוהר שהיו גדולי עולם.
אבל היום יותר נכון לומר אחד ממאה אלף יוצא שופט.. אשר ליבו מלא בחכמת אלהים לשפוט את העם.
למצער היום כולם נבחרים שופטים ודיינים ע"י פולטיקאים בוועדה למינוי שופטים, ושמענו איך הם "נבחרים" !
הוא שאמר יתרו למשה "ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל אנשי אמת שונאי בצע"
זה הבסיס בלבד לבחירת שופט על פי התורה בישראל.
כמה זה אקטואלי לגבי המחלוקת שיש היום בעם הרפורמה המשפטית, מחלוקת שמסרבת להסתיים מטעמים ידועים כח ושליטה למצער..
ב . כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחופשי חינם.
רש"י כותב עבד שנמכר בגנבתו מוכרוהו בית הדין או מכר עצמו בשל דוחקו.
עבד שמכרוהו בית דין בגנבתו, מכאן צריך להבין מי ראוי לשבת על כסא המשפט. ומדוע ?
בית דין מוכר את העבד כי לא החזיר את הגנבה.
עתה נראה עד כמה העונש חינוכי ומועיל לכל הצדדים.
נניח אדם גנב 250,000 שח
בית הדין מוציא כרוז בכל העיר ומודיע בשער בת רבים, כי פלוני שגנב נמכר לעבד לאדון פלוני.
מדוע עושים פרסום ?
טעם הפרסום כדי שאם יברח העבד אף אחד לא יעסיק אותו ולא יאכיל אותו כי הוא עבד של פלוני.
הבנה נוספת :
כוון שבית הדין מנהל מו"מ מול האדון הקונה ומחתים אותו על תנאי המכירה לשש שנים,
האדון אינו יכול להעביד את העבד בפרך. שהרי לא קנה את גופו אלא נהנה בשכר עבודתו.
לכן העבד הוא למעשה עובד כדי לפרוע את הכסף ששולם ע"י האדון .
מצאתי רמז יפה שכתבתי אותו שנה שעברה ואחזור עליו.
האדם שגנב נמכר לעבד, ולמעשה הוא העונש שקוראים לו עבד שיתבייש ולא יחזור על מעשיו בשנית.
מה ההבדל בין עובד לעבד האות ו בגמטריא 6
והוא הטעם שש שנים יעבוד !
בית הדין עושים שומא לאדון מה שוויו המקצועי של העבד, אם הוא בעל מקצוע הוא מוערך נניח בכ 12,000 לחודש.
העבד שגנב ואינו רוצה להודות או להחזיר את הגנבה, הוא נמכר לאדון בחצי שווי 6000 ש"ח וזאת כדי שהאדון ישלם מראש את שכר עבודתו בשווי מתחיל 250,000 שח
ראו איזה גאונות יש בתורה.
בית הדין מקבל מהאדון את הכסף בסך 250,000 שח ומחזיר את הכסף למי שגנב העבד ממנו.
יוצא שהעבד החזיר את הגנבה, האדון קנה את העבד בחצי ממחיר שווי 6000 שח
העבד נכנס לתקופת עבודה של שש שנים... על אף שיש לעבד אפשרות לקנות את עצמו דרך גוף שלישי שישלם עליו את החוב לפי השומא.
הנה בפניכם משפטי התורה היפים והנפלאים.
האדון זכה באיש מקצוע מעולה בחצי מחיר, האדם שנגנב ממנו הוחזר לו כספו, ויוצא כרוז ומודיע זאת שהעבד פלוני נמכר והחזיר את הגנבה.
וכן העבד אינו יכול לברוח כי אף אחד לא יעסיק אותו ואף חובה עליהם לדווח היכן העבד נמצא.
בפסוק אחד כמה עושר יש .. כמה חכמה יש במשפט התורה..
היום אדם גונב נכנס לכלא לומד מהפושעים ויוצא יותר גנב לפני שנכנס לכלא.
משפט התורה לגנב ללא כלא וכולם נהנים ואף הוא חוזר למוטב.
פרק כ"ב
כד) אם כסף | תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך:
כתב רש"י לא תהיה לו כנשה, לא תתבענו בחוזקה, אם אתה יודע שאין לו לפרוע לך את ההלוואה, אל תהי דומה עליו כאילו הלויתו אלא כאילו לא הלויתו כלומר לא תכלימהו עד כאן רש"י
רבנו האבן עזרא (שהוא בעצמו היה עני מרוד) כותב
אל תהי לו כנשה. היינו שישא לך פנים בעבור טובתך. עד כאן.
דוד המלך אומר בתהילים (לז כא) "לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן"
אם לדקדק מה אמר דוד לוה רשע ולא ישלם ? היה לו לומר ולא יפרע, כי בעל חוב פורע חובו, ומהו ולא ישלם ??!
אלא כוונת דוד המלך מי נקרא רשע ? לא זה שלא פרע חובו, כמו שכתב רש"י לעיל אם אין לו אל תהי לו כנשה אל תכלימהו
מכאן למה קבע דוד המלך לוה רשע ולא ישלם, כוונת דוד המלך מי נקרא רשע ? לא הלוה שאין לו לפרוע חובו
אלא אחד שיש לו לשלם ולא משלם נקרא רשע !!
אדם שחייב 10,000 ויש לו 100,000 ולא משלם נקרא רשע ומי שלווה ואין לו לפרוע צריך להזהר בכבודו
למה ממשיך דוד ואומר וצדיק חונן ונותן מאריך ואף מוותר כדי לא לפגוע בעני...
שבת שלום ומבורך לשתף כמה שיותר ומי שמשתף זוכה לברכת ה'
דברי התורה לעילוי נשמת אמא יקרה שושנה זוריה בת שמיחה
ת.נ.צ.ב.ה
אבא חיים ברבי בן חביבה ואחיו בנימין קרעי בן חביבה
לע"נ יהודה קרעי בן נג'מה, חביבה קרעי את פלילה, הלילה ליל פקודת שנתה
דוד סבן בר סולטנא. שמיחה סבן בת פלילה.
חתאתו יעקוטה כאיו בני שמיחה. ג'ירייה בת ממסעדה,.
לאה בת חנה
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
