תרגום יונתן בן עוזיאל כפירוש לתורה: פרשת משפטים

שמות כא,ב: כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד: כי תקנה בגנבתו עבד בן ישראל.

כא,ו: וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו, אֶל-הָאֱלֹהִים, וְהִגִּישׁוֹ אֶל-הַדֶּלֶת, אוֹ אֶל-הַמְּזוּזָה: יגישנו אדוניו אל השופטים ויטול מהם רשות, ויגישנו אצל הדלת שאצל המזוזה.

כא,טז: וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ וְנִמְצָא בְיָדוֹ, מוֹת יוּמָת: ... מות יומת בחניקת סודר.

כא,כד: עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן, יָד תַּחַת יָד, רֶגֶל תַּחַת רָגֶל: דמי עין תחת עין, דמי שן תחת שן, דמי יד תחת יד, דמי רגל תחת רגל.

כא,לז: כִּי יִגְנֹב-אִישׁ שׁוֹר אוֹ-שֶׂה, וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ--חֲמִשָּׁה בָקָר, יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר, וְאַרְבַּע-צֹאן, תַּחַת הַשֶּׂה: ... חמישה שוורים ישלם תחת שור אחד, בגלל שהשביתו מחרישה, וארבעה שיים תחת שה אחד, בגלל שנשאו בגנבתו ואין בו מלאכה.

כב,יט: זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים, יָחֳרָם--בִּלְתִּי לַיהוָה, לְבַדּוֹ: כל מי שזובח לאלוהים אחרים – יומת בחרב, ונכסיו יכלו. על כן אל תהיו עובדים, אלא לשם ה' בלבד.

כב,ל: וְאַנְשֵׁי-קֹדֶשׁ, תִּהְיוּן לִי; וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ, לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ: ואנשים קדושים, טועמי חולין בטהרה, תהיו לי. אך בשר תלוש מן החי אל תאכלו, לכלב תשליכוהו בשכרו.

כג,ב: לֹא-תִהְיֶה אַחֲרֵי-רַבִּים, לְרָעֹת; וְלֹא-תַעֲנֶה עַל-רִב, לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים—לְהַטֹּת: עמי בני ישראל, אל תהיו אחרי רבים להרע אלא להיטיב. ולא ימנע אחד מכם ללמד זכות על רעהו במשפט, לאמור: הרי אחרי רבים המשפט נוטה.

כג,יט: רֵאשִׁית, בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ, תָּבִיא, בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ; לֹא-תְבַשֵּׁל גְּדִי, בַּחֲלֵב אִמּוֹ: ... אין אתם רשאים לא לבשל ולא לאכול בשר וחלב מעורבים יחד, שלא יחרה אפי ואבשל תבואותיכם הדגן והקש שניהם יחד.

כג,לא: וְשַׁתִּי אֶת-גְּבֻלְךָ, מִיַּם-סוּף וְעַד-יָם פְּלִשְׁתִּים, וּמִמִּדְבָּר, עַד-הַנָּהָר: כִּי אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם, אֵת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, וְגֵרַשְׁתָּמוֹ, מִפָּנֶיךָ: ... ומן המדבר ועד פרת ...

כד,א: וְאֶל-מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל-יְהוָה, אַתָּה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא, וְשִׁבְעִים, מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל; וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם, מֵרָחֹק: ואל משה אמר מיכאל, אדון החכמה, ביום השביעי לחודש ...

כד,ה: וַיִּשְׁלַח, אֶת-נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּעֲלוּ, עֹלֹת; וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים, לַיהוָה—פָּרִים: וישלח את בכורי בני ישראל, כי עד השעה ההיא הייתה העבודה בבכורות, שעד אז לא נעשה אוהל מועד, ועד אז לא ניתנה הכהונה לאהרן. והעלו עולות וזבחו זבחי שלמים לה' – פרים.

כד,י: וַיִּרְאוּ, אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל; וְתַחַת רַגְלָיו, כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר, וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם, לָטֹהַר: ונאו נדב ואביהוא את עיניהם וראו את כבוד אלוהי ישראל, ותחת הדום רגליו המוצע תחת כסאו כמעשה אבן ספיר. מזכרת השעבוד ששעבדו המצרים את בני ישראל בטיט ובלבנים ...זיוו כמעשה אבן טובה וכעצם יפי השמים כשהם טהורים מן העננים.

כד,יא: וְאֶל-אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא שָׁלַח יָדוֹ; וַיֶּחֱזוּ, אֶת-הָאֱלֹהִים, וַיֹּאכְלוּ, וַיִּשְׁתּוּ: ואל נדב ואביהוא, העלמים היפים, לא שלח מכתו בשעה ההיא, אך נשמרה להם ליום השמיני למילואים, להיפקד עליהם. וראו את כבוד שכינת ה', והיו שמחים בקרבנותיהם שהתקבלו ברצון, כאוכלים וכשותים.

כד,יב: וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה--וֶהְיֵה-שָׁם; וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת-לֻחֹת הָאֶבֶן, וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה, אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי, לְהוֹרֹתָם: ... לוחות האבן, שבהם רמוזים יתר דברי התורה ושש מאות ושלוש עשרה המצוות שכתבתי ללמדם.

כד,יח: וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן, וַיַּעַל אֶל-הָהָר; וַיְהִי מֹשֶׁה, בָּהָר, אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַרְבָּעִים לָיְלָה: ...אל ההר, והיה משה בהר לומד דברי תורה מפי הקדוש, יהי שמו מהולל, ארבים יום וארבעים לילה.