ניתוח פועלו של ר' חיים רוזין הרוגוטשובר ע"י רבי נתן גשטטנר זצל
נכתב על ידי יונתן שטנצל | 24/2/2026
הנה תמלול מילה במילה של ההקלטה של הגאון רבי נתן גשטטנר זצ"ל, העוסקת בדמותו ובחידושיו של ה"רוגוצ'ובר", רבי יוסף רוזין זצ"ל.
התמלול משלב את האידיש המקורית עם תרגום והסברים בעברית (בסוגריים) להבנה מלאה:
פתיחה:
"מוצאי שבת קודש, מברכים ראש חודש אדר ב', שנת תשס"ח. נדבר קצת מגדולי ישראל, צדיקים, קדושים, גאונים. י"א אדר חל היארצייט של הגאון האדיר, רבי יוסף רוזין, בעל המחבר של 'צפנת פענח', הידוע בכינויו 'הגאון הרוגוצ'ובר'. הוא היה גאון אדיר, שאין כמעט יהודים שיכולים להשתוות אליו בדורות האחרונים, ואולי אפילו בדורות שלפני כן."
על גאונותו ושיטתו הייחודית:
"הוא היה גאון ששלט בכל התורה כולה. ידע את כל הש"ס בעל פה – פשוטו כמשמעו: ש"ס, תוספות, רש"י והרמב"ם. והחידוש הגדול שלו היה, שהוא כתב הרבה ספרים על הרמב"ם, והוא מביא שם מקורות רק עד תקופת רש"י. הוא מביא גמרא, רש"י, תוספות, הרא"ש והרמב"ם. הוא כמעט ולא מביא אף מקור מאוחר יותר מהרא"ש – לא את השולחן ערוך, לא את ה'קצות החושן' ולא את ה'נתיבות המשפט'. הוא מעולם לא הביא אותם. הוא פסק ישירות מתוך הגמרא. זהו חידוש עצום – הוא לא פסק כנגד השולחן ערוך, אבל השולחן ערוך לא היה המקור שלו; המקור שלו היה הגמרא עצמה."
הקשר לרמב"ם ול'מורה נבוכים':
"חידוש נוסף אצלו היה היחס לספר 'מורה נבוכים' של הרמב"ם. בעוד שרבים רואים ב'מורה נבוכים' ספר של חקירה ופילוסופיה, הרוגוצ'ובר בספרו 'צפנת פענח' הוציא מתוך 'מורה נבוכים' הלכות פסוקות! כל חקירה של הרמב"ם הוא הפך ליסוד הלכתי מתוך הגמרא. זהו דבר מופלא ביותר."
הקשר לחב"ד ולצמח צדק:
"הוא היה תלמיד של ה'צמח צדק' מחב"ד (נכדו של בעל התניא). פעם אחת עלתה שאלה בהלכות פסח לגבי אמירת 'הלל' בליל פסח בבית הכנסת (כמנהג האשכנזים שלא אומרים בברכה בבית הכנסת, בניגוד לחסידים). הרוגוצ'ובר כתב ב'צפנת פענח' הסבר וטעם מדוע אומרים הלל בלילה, וסיים במילים חריפות ומתוקות: 'אילו הייתי חסיד כמוני, הייתי כותב עוד ועוד טעמים מדוע לומר הלל בלילה, אבל כיוון שאני מתנגד כמוני, אני מסתפק בטעמים האלו'. הוא היה אדם חריף מאוד."
על כתיבתו וסגנונו:
"הספרים שלו קשים מאוד להבנה כי הם נכתבו בקיצור נמרץ. הוא היה בקיא כל כך, שמי שאינו בקיא בש"ס יתקשה להבין את דבריו. שמעתי שאמרו עליו שבכתב הוא היה קצר מאוד, אבל בעל פה, כשהיה מסביר, הדברים היו בהירים ונהירים לכל שומע."
סיפור על ימיו האחרונים בוינה:
"בסוף ימיו הוא לא היה בקו הבריאות ונסע לוינה לצורך רפואה. הוא ביקש שישלחו אליו תלמידי חכמים שיוכל לדבר איתם בדברי תורה. הוא אמר שהוא מפחד שאם הוא לא ידבר בדברי תורה, הוא ישכח את הלימוד. הוא ביקש שיבואו לדבר איתו 'לערנען' (ללמוד) כדי שלא ישכח את שפת התורה."
חידוש הלכתי בעניין קריאת המגילה:
"אחד מהחידושים שלו ב'צפנת פענח' נוגע לקריאת 'עשרת בני המן'. המנהג הוא שהציבור אומר אותם יחד עם בעל הקורא בנשימה אחת. הוא שואל: הרי בכל המגילה הדין הוא 'שומע כעונה', ואם אדם שומע מהבעל קורא זה נחשב כאילו הוא קרא. אבל ב'עשרת בני המן' צריך לקרוא בנשימה אחת – ואם השומע נושם באמצע, האם הוא יצא ידי חובה? הוא מחדש שדין 'שומע כעונה' תקף רק על עצם המילים, אבל לא על אופן הקריאה (כמו הנשימה האחת). לכן, כדי לצאת ידי חובה בנשימה אחת, כל אחד חייב לומר זאת בעצמו בנשימה אחת."
סיפור על 'ברכת כהנים' בוינה:
"מובא בספר 'חכמת בצלאל' (של רבי בצלאל הכהן מוילנה) סיפור על כך שהיה פעם בוינה בחג, והיו שם כמה כהנים. לא כל הכהנים בירכו 'ברכת כהנים', אלא רק כהן אחד בירך והשאר עמדו ויצאו ידי חובה ב'שומע כעונה'. שאלו את הרוגוצ'ובר על כך, והוא הסביר שוב את שיטתו: 'שומע כעונה' מועיל למילים, אבל בברכת כהנים יש דין של 'כה תברכו' – בקול רם ובנשימה ובכוח, ועל זה לא בטוח שמועיל שומע כעונה. זה היה סגנון הגאונות שלו – לדייק בכל פרט הלכתי."
סיום:
"הוא היה גאון עולם, תורה שלמה. שנזכה ללמוד מתורתו. אנחנו בחודש אדר, 'משנכנס אדר מרבים בשמחה', ובשנה זו שיש שני אדרים, השמחה כפולה ומכופלת. שנזכה לישועות ורפואות לכלל ישראל, לביאת גואל צדק במהרה בימינו, אמן."
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
