הגישה להצלחה
המדרש[1] אומר
שארבעה אנשים קיבלו רמז משמיים, שניים הבינו את הרמז ושניים לא הבינו. משה ויקב
ולא הבינו, דוד ומרדכי הבינו.
דוד הרג את האריות והדובים שבאו לאכול
מהעדר, ואז הוא אמר לעצמו: לא סתם הראו לי משמיים שיש לי כזאת גבורה-כנראה שדבר
גדול עתיד להעשות על ידי. ובאמת לאחר זמן בא גלית וחרף מערכות אלוקים חיים-ודוד
המלך יוצא כנגדו והורג אותו.
מרדכי היהודי ראה שאסתר נלקחת לבית
המלכות של אחשוורוש. אמר לעצמו: וכי שייך שצדיקה וצנועה כזאת תיבעל לערל? אין זאת
אלא שדבר גדול עתיד להיעשות על ידה. ולאחר זמן התגלגלה על ידה תשועת ישראל מיד
המן.
והדברים מפליאים: מילא בדוד המלך הוא
קיבל סימן על מה שהוא צריך לעשות, אך למה מרדכי קיבל סימן על משהו שאסתר
צריכה לעשות? למה שלא תקבל בעצמה את הסימן?
אלא שחייבים לומר שבאמת מרדכי היהודי
הוא הגואל העיקרי[2]
של אותו הדור, ורואים זאת לכל אורך המגילה:
בהתחלה: "איש יהודי היה בשושן
הבירה ושמו מרדכי... אשר הגלה עם הגולה" אומרת הגמרא: "מאי הגלה? שגלה
מעצמו". ומובא במדרש[3]
שמרדכי היהודי הגיע כדי לפעול לבניין בית המקדש שבנייתו הוקפאה באותו זמן על ידי
צרי יהודה ששלחו אגרת שטנה לאחשוורוש.
יותר מאוחר כאשר אסתר נלקחת לאחשוורוש,
מרדכי היהודי מתהלך בחוץ ובודק את שלומה וגם משגיח עליה שלא תגלה את עמה ומולדתה.
אחרי הגזירה מרדכי היהודי מגיע עד לפני
שער המלך בלבוש שק, צועק ובוכה על הגזירה. וכאן מתפתח דו-שיח בינו לבין אסתר המלכה
שבסופו הוא אומר לה: "אל תדמי בנפשך להמלט בית המלך מכל היהודים כי אם החרש
תחרישי בעת הזאת רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו ומי יודע
אם לא לעת כזאת הגעת למלכות". מהו ה-"מקום אחר" שתעמוד ממנו ההצלה?
מי עוד יכול לעזור?
אלא אומר מרדכי לאסתר: תדעי לך שאני
הוא זה שקיבלתי את הרמזים לגאולה ואני זה שפעלתי בשבילה עד כה- כדי שאוכל להסב את
תשומת לבך לעניין, ואם את לא תעשי- הגאולה תבוא על ידי!!
מרדכי היהודי מלמד אותנו גישה בריאה
וחשובה מאוד להצלחתו של כל אדם באשר הוא- תהיה שם!
אתה נמצא במקום מסוים-לא סתם אתה נמצא
שם. גילית בעצמך כוחות מסוימים-לא סתם קיבלת אותם! כנראה שמחכה לך תפקיד רב משמעות
שאתה צריך להתבונן ולהיות מוכן אליו.
כך גם היו "בני העולם הבא"
במאמר "מסירות נפש בשמחה"- הם אמרו לעצמם: אנחנו במציאות מסוימת, יש לנו
כוחות מסוימים-בוא נפעל איתם! בוא נעשה משהו מועיל עם עצמנו!
בדיוק על זה כותב הרב קוק: "בכל
דרכיך דעהו- דע הו[4]"
דע את ה' יתברך. אתה נמצא בבית מדרש-תלמד! אתה תורן מטבח- תהיה תורן! צריך לשטוף
לקראת שבת-תשטוף! אם תעשה משהו הפוך מהמקום שאתה נמצא בו-אתה מפספס את כל העניין.
כך ברוך ה' זכיתי ללמוד בישיבה הנפלאה
שלי, להיות הכי טוב בכל דבר שבו אני מתעסק ולהשקיע.
