"והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך והשבת אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך ה' אלקיך שמה. ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקלו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך. ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלקיך שמה. אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלקיך ומשם יקחך. והביאך ה' אלקיך אל הארץ אשר ירשו אבתיך וירשתה והיטבך והרבך מאבתיך. ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך. ונתן ה' אלקיך את כל האלות האלה על איביך ועל שנאיך אשר רדפוך. ואתה תשוב ושמעת בקול ה' ועשית את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום. והותירך ה' אלקיך בכל מעשה ידך בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך לטבה כי ישוב ה' לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבתיך. כי תשמע בקול ה' אלקיך לשמר מצותיו וחקתיו הכתובה בספר התורה הזה כי תשוב אל ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך" (דברים ל,א-י). התורה מביאה שלבים בתהליך התשובה והגאולה, שמתחיל בתשובה ואז ה' מביאנו לארץ, ואז ה' מל את ליבנו ונותן רעות לאויבנו, ושוב מובא תשובה לה', ואז באה ברכה במעשה ידנו, ושוב נאמר תשובה. (ראה 'בשערי הארץ', 'תהליך הגאולה והתשובה', למרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן זצוק"ל זיע"א, על הקשר בין הגאולה והתשובה והקשר לארץ). נאמר על תשובה שלוש פעמים (מה שנאמר שה' מל את ליבנו זה ה' עושה שמשפיע עלינו אבל זה לא נאמר כגילוי שאנו עושים תשובה): “ושבת עד ה' אלקיך", "ואתה תשוב ושמעת בקול ה'”, "כי תשוב אל ה' אלקיך". למה נאמרו כאן דווקא שלוש פעמים תשובה? נראה שזה בא להדגיש שתהליך התשובה בזמננו (זמן הגאולה) אינו בולט ומידי. שיש החושבים שהגאולה תבוא כשכל בנ"י ישובו בתשובה שלמה ומיד הגואל בא וגואל בשלמות; ולכן גם מתנגדים לראות בזמננו קשר לגאולה כיון שיש הרבה חוטאים (ועוד הם אלו שהניעו את תהליך הגאולה). לכן באה התורה להדגיש שאין זה כך בתהליך הגאולה של בעיתה, אלא זה מתקדם לאט ובשלבים רבים (אמנם באחישנה זה כך, שכולם שבים בתשובה ומיד נגאלים; אולם בגאולה בעיתה, שזה מצד שהגיע זמנה של הגאולה, שהגיע זמן הגאולה שנקבע בעולם כעין בטבעו, אז זהו גילוי שבדרך הטבע הרגיל, שבטבע דברים מתקדמים לאט – בדרך הטבע [ולכן גם זה בגילוי של הזמן – גאולה בעיתה, שזמן זה דבר שבעולם, לעומת אחישנה שזה מעל הזמן, מתי שישובו בתשובה שלמה מעצמם מיד יגאלו בלי קשר לזמן, אלא בגילוי של חיבור לה' שמעל הזמן]). לכן לא נאמר רק פעם אחת חזרה בתשובה, אלא כמה פעמים, כרמז לשלבים רבים; ואף לא פעמיים שזה מרמז על רבים (מיעוט רבים – שנים), אלא שלוש (כביטוי לעוד יותר מסתם רבים) כרמז שזה תהליך ארוך מאוד עד שכעין לא רואים זאת כתהליך הגאולה בשל השלבים הרבים, אלא דווקא מי שמביט על המציאות ומבררה, שאז רואה שזה בדיוק מה שהתנבאו הנביאים ועליה דיברו חז"ל והראשונים, אבל מי שלא מברר כך אלא נמשך לקבוע ע”פ הרצון וההשקפה שלו של איך נראה לו שצריכה להיות הגאולה, אז הוא מפספס את האמת ונשאר רק בחלק החיצוני שנראים חטאים (לכן זה לא שנים שזה רבים, כדי לבטא שזה יותר מזה, שאף לא נראה בקלות). וגם זהו שלוש פעמים כעין חזקה (שהיא נקבעת בשלוש פעמים), שזה התרגלות של הדבר לטבעו, או הוכחה במציאות לטבעו שכך זהו גילוי של המתגלה בטבע, שזה כרמז שהתשובה הזו היא גילוי של טבע העולם, שכך ה' קבע בעולם שיגיע זמן הגאולה בעת הזו, ולכן הגילוי הוא גילוי טבעי שלוקח זמן להעשות בטבע. עוד אפשר שבכוונה נאמר על שלוש תשובות, כדי לרמז על שלושה גילויי תשובה, שיש תשובה של ישראל שרוצים וחוזרים לא"י, וזהו הגאולה הראשונה שהיא נאמרה בהיותנו בחו"ל ("בכל הגוים אשר הדיחך ה' אלקיך שמה") יחד עם שיבה לארץ שה' משיבנו בעקבות כך ("ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים"), שהתשובה לחזור לארץ ולבנותה מביאה לגאולה לארץ, שתבנה הארץ (הכוזרי ה,כז). התשובה השניה היא התשובה של האדם לתורה ומצוות, ולכן בה נאמר על חזרה למצוות: “ואתה תשוב ושמעת בקול ה' ועשית את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום". להבדיל ממקודם שדובר על תשובה לארץ, שגם היא מצווה ואף שקולה ככל המצוות ('אמרו: ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה' [ספרי; דברים יב,כט]), ולכן גם בה נאמר על שיבה למצוות: “ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקלו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך", אלא שבשני נאמר על קיום של כל המצוות ממש: "ושמעת בקול ה' ועשית את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום", שלא כקודם שלא נאמר במפורש עשיה ועל "כל" המצוות (אלא נאמר “ככל” שה-כ' גם יכולה להתפרש 'כעין כל המצוות', שזהו א"י ששקולה "ככל" המצוות). בראשון נאמר: "בכל לבבך ובכל נפשך" ובשני לא, בפשטות זה משום שכבר קודם לשני נאמר שה' מל את הלב ("ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך"). אולם זה נאמר שה' עושה ולא שאנחנו מצידנו מתחזקים בזה, לכן נראה שזה בא לרמז שבתשובה לא"י צריך התחזקות חזקה של הלב מצידנו, להתחזק ולצאת למלחמה נגד האויבים ולהתחזק ולחיות בארץ על אף הקשיים, בפרט כשהחלו לחזור לארץ (לפני כמאה שנה) שאז היו ביצות ועוני גדול, שזהו התחזקות בלב ובנפש, באהבת הארץ ("לבבך”) ובמסירות נפש ("נפשך”). גם הפעם השלישית היא חזרה בתשובה לתורה ומצוותיה, אלא שיש שני סוגי תשובה – תשובה מיראה ותשובה מאהבה, ולכן בהתחלה יש גילוי של תשובה מיראה שזו דרגה נמוכה יותר, ואח"כ מתעלים יותר ומגיעים לתשובה מאהבה שהיא גדולה יותר. לכן בתשובה מאהבה (השלישית) שהיא חזקה יותר נאמר יותר פרטים בחזרה לקיום תו"מ – מצוות וחוקים (ואף מוזכר ס”ת): “כי תשמע בקול ה' אלקיך לשמר מצותיו וחקתיו הכתובה בספר התורה הזה", לעומת התשובה מיראה שנאמר בה רק: “ועשית את כל מצותיו". כמו"כ בשלישי מודגש השיבה עם הלב: “כי תשוב אל ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך", שזהו כרמז לתשובה מאהבה, תשובה מהלב. אולי אפשר גם שהתשובה הראשונה היא תשובה מיראה, שזו הדרגה של עבודת ה' בחו"ל, לעומת התשובה השניה שנאמרה לאחר החזרה לארץ, שזהו תשובה מאהבה, שזהו הדרגה של עבודת ה' בא"י: 'כתוב אחד אומר: "עבדו את ה' בשמחה" , וכתוב אחד אומר: "עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה" (תהלים ב, יא). מה בין האי להאי? אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא, כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא' (זוהר ח"ג קיח,א). שזהו התקדמות בדרגות, מיראה לאהבה. התשובה השלישית היא הדרגה היותר גבוהה, שזהו עבודת ה' מיראת הרוממות, לכן בזה נאמר: "כי תשוב אל ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך", שמצד אחד זהו בכל הלב כגילוי של אהבה בלב, ומצד שני נאמר בכל הנפש כעין רמז לחרדה ואימה (כנטילת נפש או חרדה בנפש), שיחד זה מרמז על יראת הרוממות, שיש יראה אבל זה מתגלה באהבה גדולה ורצון להתדבק בכל לב (אמנם גם בתשובה הראשונה נאמר לב ונפש, אלא שזה בחו”ל כך שמתגלה שהעיקר זה יראה, ולפעמים גם משתפים בזה אהבה, אבל המרכז הוא היראה). אולי אפשר שיש כאן רמז על תיקון העולם (שזהו תהליך הגאולה), והקדושה בעולם מתגלה בשלושה יסודות – תורת ישראל בנ"י וא"י; לכן כגילוי של אור הקדושה שמתגלה ומשפיע מכל אחד מהיסודות לתיקון השלם, נאמר כנגדם שלוש פעמים. הפעם הראשונה זה בחו"ל וההגעה לארץ שבעקבותיו, שזהו גילוי של א"י. לפני הפעם השניה נאמר: “ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך”, שזהו כרמז לבנ"י, לכן מוזכר ההשפעה על ישראל (שה' מל את ליבנו), וכן פירוט האדם וזרעו (כגילוי לכלל ישראל), וגילוי עניין חיים של ישראל (“למען חייך"), שזה בא לבטא קשר לגילוי של קדושת בנ"י; וזה נאמר לאחר השיבה לארץ, שאז יש מעמד גבוה וחשוב יותר לישראל, שקהל ישראל נחשב רק בא"י (' … הני הוא דאיקרי קהל' וכו' [הוריות ג,א]). התשובה השלישית מתגלה כנגד התורה, ולכן בה מוזכר חוקים ומצות וס"ת. וזה חל לאחר שנאמר על בנ"י וא"י, כיון שדווקא כשבנ"י בא"י אז חיוב התורה הוא בדרגה השלמה (ספרי "עקב", מג). שכך נאמר שלושה גילויי תשובה, כגילוי של הקדושה שמשפיע בעולם עד תיקונו השלם.